לראשונה מזה שלושה עשורים: יצרנית המלט נשר כבר לא נחשבת למונופול. רשות התחרות הודיעה כי ביטלה את ההכרזה על "נשר" כמונופול. מההודעה עולה כי לאור מהלכים שבוצעו בשנים האחרונות בענף המלט הענף הפך לתחרותי ונשר אינה מחזיקה יותר בכוח מונופוליסטי.
בהודעה על ביטול ההכרזה בדבר המונופול של נשר צוין כי התחרות בענף המלט נותנת את אותותיה ולאחר שנים רבות שבו נשלט שוק המלט בידי מונופול מקומי, נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ (נשר), הממונה על התחרות החליטה כי ניתן להסיר את ההכרזה.
מחיר המלט ירד ב-20% בחמש השנים האחרונות
נשר נוסדה בשנת 1925, ועד לשנת 2015 הייתה היצרן המקומי היחיד של מלט בישראל. בהעדר יבוא משמעותי לישראל, ברוב שנות קיומה של נשר היא החזיקה בכוח שוק משמעותי ובנתחי שוק העולים על 90% מהשוק.
ההכרזה בדבר מעמדה המונופוליסטי של נשר בשוק המלט עמדה בעינה במשך כשלושים שנה. בשנים האחרונות ענף המלט נפתח לתחרות וחלו בו שינויים משמעותיים. השינויים הללו נולדו בעיקר על רקע פיתוח תשתיות יבוא בעקבות הסרת חסמי היבוא בענף. כיום מלט מיובא באמצעות רציפים בנמל אשדוד, נמלי חיפה ומספנות ישראל, וזאת באמצעות התשתיות החדשות שהוקמו. מלט מיובא לישראל מיוון, טורקיה, קפריסין וירדן. כמו כן, הוקמו מפעלי טחינת קלינקר חדשים המייצרים מלט. צמצום ההגבלות על היבוא סייע אף הוא להתפתחות התחרות.
התחרות הביאה לירידת נתח השוק של נשר. בעוד שבשנת 2014 נתח השוק של נשר עמד על כ-90%, כיום נתח השוק שלה פחת מ-50%. ההצלחה של התחרות לטובת הציבור הובילה לאובדן הכוח המונופוליסטי של נשר בענף והביאה לפריחה במספר המתחרים בתחום, להגדלת היצע המלט, לגיוון מקורות האספקה ולירידה של כ-20% במחירו של המלט בחמש שנים.
בהודעה על ביטול ההכרזה על המונופול נקבע כי "לאחר שנבחנו מאפייני שוק המלט בשנים האחרונות, נמצא כי בזכות פתיחת הענף לתחרות ובהיעדר הטלת מגבלות על היבוא, שהיו מגדילות משמעותית את כוח השוק של נשר כלפי צרכני המלט בישראל, נשר איננה עוד בעלת מונופולין בתחום זה".
הנתונים שנאספו על ידי רשות התחרות מראים כי ממצאים אלו יציבים ומשקפים מגמה מתמשכת בענף - קיטון בחלקה וכוחה של נשר וגידול בנתחי השוק של יתר השחקנים.
עם זאת, ככל שיחולו בעתיד שינויים כלשהם בתנאי השוק שיעניקו לנשר כוח שוק משמעותי, תחזור נשר להיות בעלת מונופולין ויחולו עליה כל החובות החלות על בעלי מונופולין.
הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, ציינה, כי "יש לראות בהתפתחויות בשוק המלט התפתחויות חיוביות ומבורכות המלמדות על ניצחון התחרות והשוק החופשי. האפשרות להסיר היום את הכרזתה של נשר כמונופול היא תוצאה ישירה של תחרות ערה, ירידת מחירים והיחלשות הגורם שעד לפני שנים ספורות היה גורם דומיננטי בתחום המלט. מתחרות זאת נהנה כל תחום הבנייה בישראל ובעקיפין גם הצרכן הישראלי".
מלחמה על עתיד שוק המלט
מלט מצאה את עצמה בתקופה האחרונה בלב ליבה של מלחמה על עתיד שוק המלט בישראל, ובמסגרת זו בקרב על עלויות יבוא המלט. לאחרונה החליט שר האוצר ישראל כ"ץ שלא להעלות את מחירי המלט המיובא (על ידי הטלת היטל היצף על היבואנים). המהלך הוליד ביקורת מכיוון משרד הכלכלה אשר טען כי ההחלטה ניתנה ללא סמכות.
המלחמה סביב היטל ההיצף על יבוא מלט לישראל מצויה כשנתיים וחצי באוויר. היא משלבת תחרות עסקית, חילוקי דעות של רגולטורים ושיקולים פוליטיים. לאחרונה נראה שהיא הוכרעה לכאורה כששר האוצר, ישראל כ"ץ, הודיע על סירובו לאפשר היטלי היצף על יבוא מלט לישראל מיוון ומטורקיה בשיעורים של עד 30%, כפי שביקש שר הכלכלה עמיר פרץ.
להחלטה יש השפעה ישירה על התעשייה המקומית, ובראשה חברת נשר שבשליטת המיליארדר לן בלווטניק, המחזיקה כאמור כ-50% מתצרוכת המלט כיום בישראל. מנגד ישנם היבואנים, ששמחו מאוד על החלטת כ"ץ. בראשם נמצאת חברת היבואנית סימנט שמוחזקת על ידי חברת סימנט שבשליטת אנשי העסקים שלומי פוגל, סמי קצב ומשפחת שמלצר.
מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה להחלטת רשות התחרות: "אנו מברכים את הממונה על ראיית המציאות המשתנה והחלטתה להסיר את הכרזת המונופול מחברת נשר. במיוחד לאור היבוא בהיצף ובתנאים לא הוגנים בענף, ההחלטה תסייע ליצירת תחרות הוגנת יותר, לקידום ולפיתוח הייצור הישראלי והתחרות בתחום, וכך לחזק את עצמאותה הייצורית של ישראל".
מחברת נשר נמסר, כי "החלטת הממונה על התחרות, הגב' מיכל הלפרין, הנה החלטה מבורכת ומתבקשת לנוכח תנאי התחרות השוררים בשוק המלט הישראלי בשנים האחרונות.
"חברת נשר, עובדיה המסורים והטובים ומנהליה, מחויבת למדינת ישראל, ללקוחותיה ולתעשייה הישראלית, ותמשיך להתמודד ולהתאים עצמה לכללי השוק המשתנים. אנו נמשיך לעשות כל שביכולתנו לפתח תעשייה ישראלית, מודרנית, יוצרת ומתקדמת, ולשרת את לקוחותינו באופן הוגן ובשקיפות".
