גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים מתייעלים על חשבון העובדים הזוטרים

לצד ההשקעה הרבה של המפקחת הקודמת על הבנקים בקידום תחרות בשוק הבנקאות, היא התעלמה משכר עובדי דרגי הביניים הבכירים המזנק ומההשלכות על יוקר המחיה, והותירה את הבעיה לפתחו של מחליפה, יאיר אבידן

סוגיית הבנקים בישראל אינה יורדת מהשיח זה שנים. מדובר בעיקר בבעיית ה"אין די תחרות", רווחי הבנקים וקיפוח מגזרים מסוימים. הפעם נדבר גם על הפיקוח על הבנקים. לצד ההשקעה הרבה של המפקחת הקודמת, חדוה בר, על הבנקים בקידום תחרות בשוק הבנקאות, היא התעלמה משכר הבכירים המזנק ומההשלכות על יוקר המחיה, והותירה את הבעיה לפתחו של מחליפה, יאיר אבידן.

בר סיימה לא מכבר כהונה בת חמש שנים, והעבירה את שרביט הפיקוח לאבידן. בחינת עליית שכר הבנקאים הבכירים בזמן כהונתה, מעלה שהבעיה הוזנחה, ואם לא תטופל סביר שתתפוצץ במשמרת הזו. הבנקים לא יוכלו להמשיך ולגלגל עלויות שכר של מיליארדים על הציבור.

מדי שנה, עם פרסום "סקירת המערכת הבנקאית" של הפיקוח על הבנקים, אנו בוחנים את שכר הבנקאים, תוך חלוקה לשכר עובדים "זוטרים" (עד 20 אלף שקל בחודש) ולשכר עובדים "בכירים" (מ-30 אלף שקל בחודש). המספרים מעידים על מגמה ברורה: בשנות הכהונה של בר, כמות הבנקאים ה"בכירים" עלתה ב-20%, ל-12,000 איש. בשנה שעברה שילמו הבנקים 6.3 מיליארד שקל! כשכר לדרגי הביניים הבכירים. מנגד, העובדים הזוטרים פוטרו בהמוניהם. אמנם הפיקוח על הבנקים התגאה בצעדי התייעלות, אך נראה שההתייעלות הוטלה רק על העובדים הזוטרים.

לטענת הפיקוח על הבנקים, העלייה בכמות דרגי הביניים הבכירים נובעת מגיוס של אנשי טכנולוגיה, ששכרם גבוה. בדקנו וגילינו: למחלקת המחקר של בנק ישראל אין נתונים על כמות אנשי הטכנולוגיה מכלל העובדים החדשים בבנקים. משנת 2015 עלה מספר העובדים ה"בכירים" בבנקים בכ-2,000 איש, כפול ממחלקת הפיתוח של מיקרוסופט ישראל. כך שהטיעון מופרך. להערכתנו, הסיבה האמיתית היא מנגנון "הטייס האוטומטי" בבנקים - עליית שכר של כ-5% מדי שנה, המצרפת לרמת שכר ה"בכירים" עובדים נוספים בכל שנה, בלא קשר לתוצאות העסקיות, לביצועים, או למשבר הקורונה. כן, גם בשנה רעה נורא למשק, השכר הקבוע של הבנקאים עתיד לעלות.

העלייה בשכר מתאפשרת בשל ריכוזיות-יתר בענף הבנקאות בישראל, שנשלט בידי שני בנקים גדולים. כשאין תחרות, אפשר לגבות עמלות גבוהות, אין צורך להתייעל, ויש מספיק שומנים כדי לחלק מהם שכר גבוה ל"בכירים". והבעיה, שאת חגיגות השכר מממן הציבור.

כדי להעריך כמה נטל עודף יוצרת הריכוזיות במערכת, וכמה ניתן היה לחסוך לציבור, נתבונן בענף הסלולר. לאחר חיסול הריכוזיות בסלולר, צומצמה כמות העובדים בענף בכמחצית, נתון המעיד על אי-היעילות בתקופה שבה השוק היה ריכוזי. בהשלכה על ענף הבנקאות - אם מתייחסים למחצית ככלל אצבע לחישוב כוח העבודה העודף בחברות בשוק לא-תחרותי, סביר שבבנקים יש כ-6,000 עובדים "בכירים" מיותרים, ובתרגום להוצאות שכר - כ-3 מיליארד שקל, שבמקום שייחסכו מגלגלים עלינו הציבור. הפחתת הוצאות השכר העודפות, ייצרו כ-1200 שקל הכנסה פנויה, כל שנה, למשק בית בישראל.

ולגבי התחרות - הפיקוח על הבנקים לא יוכל להמשיך לקדם תחרות (שתקצץ ברווחי הבנקים), וגם לאפשר לבנקים להמשיך בחגיגות השכר, וגם לשמור על יציבותם. שלושת הדברים הללו לא יכולים להתרחש בו-זמנית. לכן, אם המפקח החדש לא יטפל בהאצה משמעותית של התחרות בבנקים, או לחלופין בתרחיש הלא הגיוני של ערעור יציבותם, המוצא היחיד שעומד בפניו הוא טיפול והורדת שכר הבנקאים המופרז.

המפקח חייב לדרוש את ביטול מנגנון הטייס האוטומטי, והחלפתו במנגנון תלוי ביצועים. מהלך שכזה כולל פתיחה של הסכמי השכר בין הנהלות הבנקים לבין העובדים, המגובים בוועדים חזקים. אך היות שאף בנק לא רוצה להיות הראשון לסבול משביתה, על ביטול המנגנון להיות מתואם בין כל הבנקים, ולנבוע מסמכותו של המפקח.

בשורה התחתונה, "מורשת המפקח" תוגדר-תיקבע במידה רבה ע"י אופן טיפולו בשכר הבנקאים; אין לו דרך לחמוק מכך. וככל שיכיר בכך מוקדם יותר, ויפעל בהחלטיות, כך ייטב לכולנו. 

הכותב הוא יו"ר-משותף של עמותת "צדק פיננסי", המקדמת תחרות והגינות במערכת הפיננסית

עוד כתבות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק, או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?