ארץ נהדרת. לאחר ההתחייבות הצילומים חודשו / צילום: משה נחמוביץ
אל כיפופי הידיים שבין ארגון עובדי הסט (אקט) לבין ארגוני המפיקים והגופים המשדרים, התווספה בתקופה האחרונה סוגייה נוספת שאם לא תיפתר, היא עלולה לשתק את התעשייה: מי יספוג את העלויות הכספיות שנדרשים המפיקים לשלם, לאחר החלטת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי, לפיה פרילנסרים בעולם התרבות יהיו זכאים לדמי אבטלה.
נסביר כי ענף ההפקות בישראל מבוסס בעיקר על עבודת פרילנסרים שזזים מהפקה להפקה, ולפיכך עובדים לעיתים בו זמנית במספר הפקות במקביל. עובדים אלה נחשבים כעצמאים, ועד עתה הם לא היו זכאים לדמי אבטלה, וזאת למרות שמשבר הקורונה פגע באופן חמור בתעשיית התרבות ששותקה כמעט לחלוטין, ובתעשיית ההפקות שהצטמצמה באופן משמעותי.
בסוף אוגוסט הוציא השר שמולי צו הקובע כי אנשי צוות מקצועיים בתחום הטכני או האמנותי בהפקות וידיאו יזכו לדמי אבטלה לפי סעיף 6 לחוק הביטוח הלאומי. הצו נכנס לתוקף באחד בספטמבר ומתייחס לאלפי עובדים, בהם צלמים, טכנאים, תאורנים, מקליטים, "בום-מנים", מעצבי תלבושות, מאפרות וכדומה. הצו נותן להם הכרה כשכירים, ובתנאי שיש להם הסכמים מראש לתקופה של שלושה חודשים לפחות או השתתפות בסדרה אחת למשך שלושה ימי הפקה, שלושה חודשים לפחות. למי שעומד בתנאים מתאפשר לצבור תלושים במשך שישה חודשים שבסופם מסלול הפיצוי שלהם עובר לתשלום דמי אבטלה ולא רק פיצוי באמצעות מענק אחת לחודשיים, על ירידה של לפחות 40% מהמחזור - כפי שהמצב היום.
חברות ההפקה נדרשות לעבודה חשבונאית
אלא שכדי להיות זכאים לתשלומים נדרשים העובדים להציג תלושים המעידים על התשלום, ובהם, בין היתר, הפרשות של המעסיק לביטוח לאומי בסך של 7.6% מהשכר. הדרישה מייצרת עבודת חשבונאית משמעותית בחברות ההפקה, אבל היא בעיקר משיתה עליהן עלויות נוספות, וללא שסיכמו עימם על כך דבר. אמנם לכאורה מדובר באחוזים לא גבוהים, אבל אם מביאים בחשבון שהיקף ההפקות בישראל (ללא אלה של תאגיד השידור הציבורי) עומד על כ-300 מיליון שקל בשנה, מתוכם מהוות עלויות כוח האדם כשליש, המשמעות היא שעל המפיקים וגופי השידור מתגלגלת הוצאה נוספת של כ-15 מיליון שקל, רק כי המדינה החליטה ובצדק יש לומר, לשלם לעובדים הפרילנסרים דמי אבטלה.
באיגודי המפיקים לא מתנגדים למהלך עצמו, אבל מאשימים את משרדי העבודה והתרבות במהלך פופליסטי שבו לא נלקחו בחשבון שיקולים פרקטיים: שי נשר, המייצג את מפיקי הטלוויזיה, כתב לשר התרבות חיליק טרופר הודעת ווטסאפ שבה הוא טען כי זהו פופופליזם זול על חשבון מפיקי הטלוויזיה: "ומי ישלם את חלק המעביד בביטוח לאומי למפיקי הטלוויזיה, ומי יחזיר להם? קשת, רשת, הוט ו-yes לא ישלמו, השוק יושבת, ומאות עובדי תעשייה ישבו בבית", הוא שאל.
ואכן, בינתיים הונחו המפיקים שלא להוסיף את תשלום המס הנדרש של ביטוח לאומי על ההסכמים הקיימים אלא להוריד בהסכם ההעסקה מול העובד את תשלום המינימום. למשל: אם השכר היומי נקבע על אלף שקל, יש לכתוב בהסכם 965 שקל ליום, וההפרש בסך 35 שקל שהוא עלות המעביד (3.5% ) יחול על העובד. אותו מנגנון הומלץ למפיקים לבצע גם ברמות השכר הגבוהות יותר, בהם הפרשת המעביד אמורה להיות גבוהה יותר עד 7.6%.
מחלוקת שקדמה למשבר הקורונה
נציין כי בין ארגון אקט, המאגד את עובדי הסט והוא חלק מההסתדרות, לבין ארגוני המפיקים והערוצים המשדרים, שוררת עוד מתקופת טרום הקורונה מערכת יחסים מורכבת. באקט מעוניינים ליצור הסכם קיבוצי חדש וללא קשר לקורונה, והם שואפים להפוך את עובדי הסט לעובדים שכירים באופן קבוע. בין הצדדים היו הרבה שיחות ללא הסכמה, שכללו גם החלפת איומים לבטל את ההסכמים שהיו קיימים והיוו מאז 2008 בסיס להתקשרויות שבין עובדי מקצועות הסט למפיקים, ובסופו של דבר ההסכם אכן בוטל על ידי אקט.
ארגוני המפיקים וקשת טוענים שמנכ"ל אקט איתמר אביטן מקצין במכוון את המאבק, מעלה כל העת דרישות חדשות, מסרב לשבת לשולחן עגול עם כל הגורמים הרלוונטים, ולדון בכל הדרישות כמקשה אחת. כך למשל, הודיע אביטן לקשת כי עובדי אקט לא ייקחו חלק בצילומי התוכנית "ארץ נהדרת" שאמורים היו להתקיים השבוע, מה שעלול היה לסכל את הצילומים בפועל, וכך גם בנוגע לצילומי נינג'ה ישראל. רק לאחר שבקשת התחייבו לישיבת מו"מ במהלך השבוע הקרוב אפשרו באקט את הצילומים.
"אקט מנסים ליתר את המפיקים ולהפוך שכירים בקשת ורשת, כדי שבתוך שבועיים הם יוכלו להכריז סכסוך עבודה ולפעול, אם ירצו, נגד ההפקות" אומר מפיק בכיר.
באקט כמובן הדברים נראים אחרת לגמרי: לשיטתם אין שום סיבה לשבת עם קשת ורשת לשולחן עגול: "קשת היא לא רק חברת הפקה, היא גם גוף משדר" אומר אביטן, "אנחנו לא פוסלים שום דבר בנוגע לתשלום עבור הביטוח הלאומי שהמפיקים נדרשים לשלם אבל לא נתייחס לכל סעיף בנפרד, אלא רק כחלק ממו"מ כולל. שי נשר, נציג מפיקי הטלויזיה מסר בתגובה כי הוא מברך את עובדי הסט בטלויזיה המצטרפים למעגל הזכאים לדמי אבטלה ולזכויות מהביטוח הלאומי, אך מצר על התנהלות נציגם איתמר אביטן "שלא דאג לפני החלת התקנה על מי יחול חלק המעביד בביטוח לאומי. אם הוא חושב שהמפיקים יוכלו לעמוד בתשלום מיליוני שקל לשנה בעבור חלק המעביד הוא טועה, והמהלך יוביל להשבתת שוק הטלויזיה כי גם הגופים המשדרים לא יסכימו לממן זאת".
בשיחה עם "גלובס" מצייר אביטן תמונה שונה: "אין לי ריב עם המפיקים", הוא טוען. "אם הם רוצים להיכנס למו"מ בנושאי שכר, מעשה שהם נמנעים ממנו כבר הרבה זמן - בבקשה. אין מחלוקת ביני לבין קשת. המחלוקת היא חלק מהמו"מ בינינו על הסכם קבוע. קשת היא חברת הפקה בפני עצמה. היא גם מפיקה וגם קונה. מי שמממן את ההפקות - מולו אנחנו מנהלים את המו"מ ולא כחלק משולחן עגול. בארץ נהדרת היו אמורים להיות צילומים היום. אפשרנו את הצילומים רק לאחר שהודיעו לנו על המשך מו"מ מרתוני לסיום ההסכם. אנחנו מזמינים את איגוד המפיקים לשבת שוב למו"מ על נושא השכר, מה שהם נמנעים ממנו כבר 12 שנה.
"אמנם היה הסכם מ-2008 אך הוא כבר לא רלוונטי כי השכר היום בתעשייה שונה לחלוטין. תקופה מאוד ארוכה האיגוד וההסתדרות קוראים למפיקים למו"מ ולהסדיר את כל הסוגיות, אבל הם מסרבים להגיע להסדרה. ישבנו למו"מ ב-2019 ובסופו של דבר זה הסתיים בזה שהם מבקשים להפחית שכר מהמצב היום, ואנחנו לא נסכים לזה. העסיקו אנשים בצורה פוגענית עד עכשיו, שללו מאנשים זכויות כי לא נתנו להם תלושי שכר. אני מנהל מו"מ עם קשת על מגוון דברים כולל הסכם שכר הסכם קיבוצי. ייתכן שבחלק מהדברים הם יוותרו ובאחרים אנחנו".
מלשכות שר העבודה והרווחה איציק שמולי ושר התרבות והספורט חילי טרופר נמסר:
"במשך שנים רבות הפרילנסרים בעולם התרבות לא היו זכאים לדמי אבטלה ומצבם בתקופת הקורונה רק הלך והחמיר וזאת לעומת אומנים שהופיעו באותן הפקות והיו זכאים לקצבה. הוחלט בצעד היסטורי, להסדיר את התחום ולאפשר להם, כמו האומנים, להיות חלק מצו סיווג המבוטחים ולהיות זכאים להטבות סוציאליות נוספות שלא היו להם עד כה. הטענות כולן הועלו בוועדת העבודה והרווחה והוחלט על המתווה שעבר פה אחד. חשוב לציין, שכל הסדרה של תחום שלא טופל בעבר, מצריך שינויים והתאמות כדי לממש וליישם את החקיקה ובכללם הסדרת יחסי עובד ומעסיק. אנו נמשיך להיות בקשר עם הארגונים המייצגים, ובמידה שיהיה צורך בשינויי חקיקה נוספים, הדבר יובא לפתחה של הממשלה".