גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צדק חלוקתי בגבולות המוניציפליים? המחקר שמגלה שזה קורה בעיקר במרכז הארץ, ובעיקר ליהודים

מחקר חדש בדק יותר מ-90 החלטות של ועדות הגבולות בין השנים 2003 ל-2016 • אף שמטרתן הייתה להעביר שטחים לרשויות חלשות - רוב המרוויחות הן רשויות יהודיות במרכז, שהיו מקורבות לשר הפנים באותה עת

עמק יזרעאל. יישובים בפריפריה זכו פחות בקרקעות   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
עמק יזרעאל. יישובים בפריפריה זכו פחות בקרקעות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"צדק חלוקתי" הוא מונח שהשתרש היטב בציבוריות הישראלית, ובימים אלה הוא מושמע רבות בסכסוך סביב נחל האסי. אבל עד כמה המדינה עצמה מיישמת את אותו עיקרון של חלוקת משאבים ציבוריים צודקת בין תושביה?

מחקר שערכו באחרונה חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה מעלה כי בכל הקשור לקרקעות - המדינה פעלה, לפחות עד לזמן האחרון, להשיג צדק חלוקתי חלקי בלבד, עם נטיות פוליטיות בולטות. את המחקר ערכו שלושה חוקרים - ד"ר מירב אהרון גוטמן, סוציולוגית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יונתן לוזר, אף הוא חוקר בפקולטה וד"ר איתי בארי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

הם בחרו את 2003, השנה שבה ניתן פסק הדין בבג"ץ הקשת המזרחית (ראו מסגרת), כנקודת הפתיחה למחקרם. 2016 נקבעה כנקודת הסיום של המחקר. זו השנה שבה ועדות הגבולות (ועדות ציבוריות שדנות בשינויי גבולות של רשויות מקומיות) נקבעו כוועדות גיאוגרפיות קבועות. החוקרים בדקו 94 החלטות שהתקבלו בשנים הללו. "רצינו ללמוד לא על המדיניות המוצהרת אלא על העברת הקרקעות דה פקטו", אומרת ד"ר אהרון גוטמן.

ד"ר מירב אהרון גוטמן / צילום: פאול אורלייב

"רוב הסכסוכים בכלל לא מגיעים לוועדות"

לוזר: "הדבר הראשון שמצאתי היה שרוב הסכסוכים בין הרשויות השונות, והיו מאות כאלה - כלל לא הגיעו לוועדות. זו סוגיה מעניינת בפני עצמה, שלא נבדקה במחקר, למי ולמה ניתן מנדט לפתוח בחקירה".

ממצאי המחקר היו מורכבים. ראשית מצאו החוקרים כי ככל שחלף הזמן מבג"ץ הקרקעות, השטח היחסי שעבר לרשויות הנזקקות קטן והלך. החוקרים משערים כי עתודות הקרקע פוחתות והולכות עם הזמן, ולכן יש פחות קרקעות זמינות שניתן להעבירן.

ואולם הממצאים האחרים היו המטרידים באמת: "מצאנו כי רשויות מקומיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך קיבלו יותר קרקעות לאורך הזמן בתנאי, ורק בתנאי, שהן ממוקמות בסמוך למרכז הארץ, או כשהן משתייכות למגזר היהודי, או כשראש הרשות שלהן משתייך למפלגתו של שר הפנים שחתם על ההחלטה", מסביר בארי.

לדוגמה, בשנת 2009 נדחתה מרבית בקשתה של מועצה מקומית כאוכב אבו אלהיג’א להעברת שטחים בהיקף של 1,325 דונם מתחומי המועצה האזורית משגב אליה. בשנת 2014 פנתה פעם נוספת כאוכב אבו אלהיג’א, וביקשה הפעם להעביר לשטחה 743 דונם. היא קיבלה בעקבות פנייה זו 61 דונם בלבד.

במקרה אחר חתם שר הפנים גדעון סער ב-2014 על העברת שטחים בהיקף של 643 דונם מהמועצה אזורית עמק לוד (היום שדות דן) ומשטחי מושב ניר צבי, לעיר לוד.
הדוגמאות הללו אינן מקריות. "רשויות מקומיות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך הממוקמות בפריפריה, או שיש בהן רוב ערבי, או שאינן מקורבות פוליטית לשר הפנים, לא נהנו מצדק חלוקתי דומה ומהמגמה של הגדלת שיעור הקרקע המועברת לאורך זמן", אומר בארי.
בתקופה הנבדקת הייתה תחלופה גדולה של שרים: 14 שרים ב-13 שנה.בין השרים היו אלי ישי, אריאל שרון ז"ל, גדעון סער, אופיר פינס, אברהם פורז, סילבן שלום וגלעד ארדן.
"לשלטון היו הרבה שנים לבצע רפורמה"

מדוע דווקא יישובים במרכז זכו בקרקעות? לפי החוקרים מדובר בביטוי נוסף להעדפת הממשלות השונות את פיתוח מרכז הארץ על פני הפריפריה. במקרה זה, העברת הקרקעות עלתה בקנה אחד עם רצונה של המדינה לבנות שכונות ענק במרכז הארץ.
באשר ליישובים הערביים - גם הממשלה מודה כיום בפה מלא שיישובים אלה קופחו מאוד לאורך העשורים האחרונים על ידי הממסד הפוליטי, ובשנים האחרונות היא מנסה לפצות אותם בדרכים שונות.

"יש כאן שלטון שהרבה שנים יכול היה לבצע רפורמה אמיתית", אומרת ד"ר אהרון גוטמן. "הוא החזיק ומחזיק את משרדי האוצר, הפנים והביטחון - המשרדים שסוגיית התכנון וחלוקת הקרקע נמצאת בידיהם, ובכל זאת ממצאי המחקר מעלים כי השלטון הנוכחי פעל מעט מדי ובאופן מגמתי מדי לתיקון חברתי ולא התמודד בצורה אפקטיבית עם החטא הקדום של אי השוויון בחברה הישראלית - חלוקת הקרקע".

"הממצאים זועקים לשמיים ואנחנו נרצה לבדוק בעתיד אם ההחלטות של הוועדות הגאוגרפיות הקבועות שפועלות מ-2016 נושאות אופי אחר", מסכם בארי. במשרד הפנים אמרו ל"גלובס" כי אכן בשנים האחרונות המגמה השתנתה, אבל זה עניין שיצטרך להיבדק באופן שיטתי. 

בג"ץ הקשת המזרחית: מהפכה סטטוטורית ותודעתית

כדי להבין את משמעו של צדק חלוקתי בתחום הנדל"ן יש לחזור 17 שנה לאחור, למה שמכונה "בג"ץ הקשת המזרחית" או "בג"ץ הקרקעות". ב-2003 הוציא בית המשפט העליון פסק דין בעתירת הקשת המזרחית כנגד החלטות רמ"י (מינהל מקרקעי ישראל דאז), שהעניקו זכויות בנייה ופיתוח לקיבוצים ולמושבים, במסגרת ההרחבות. בג"ץ נימק את החלטתו בכך שההחלטות היו בלתי סבירות ופגעו בעקרון הצדק החלוקתי. זאת, משום שלצד אותם יישובים שנהנו מפירות הנדל"ן שהוקם על קרקעות המדינה ובמיוחד יישובים עשירים במרכז הארץ, לישובים רבים אחרים, במיוחד בפריפריה - לא ניתנה אפשרות לפתח קרקע מסיבה פשוטה - לא הייתה להם קרקע.

פסק הדין הזה חולל מהפכה סטטוטורית ותודעתית במדיניות הקרקעות הלאומית. בהדרגה חדרה ההפנמה כי כאשר המדינה מגלה שיישוב אחד זוכה בהכנסות מרובות, בעוד שיישוב שכן נותר הרחק מאחור - יש לבדוק מדוע הדבר קורה, ובמידת הצורך להעביר קרקעות, או הכנסות, מהיישוב הפורח ליישוב השכן אשר נמצא במאבק הישרדות מתמיד.

הגופים המחליטים על גבולות השיפוט, זאת אומרת על חלוקת הקרקעות בישראל, הם ועדות הגבולות, המכונות היום ועדות החקירה הגאוגרפיות. אלה הן ועדות ציבוריות שממונות על ידי שר הפנים, וניתן להן מנדט להמליץ לשנות שטחי שיפוט של רשויות מקומיות. בסופו של דבר מי שיחליט האם ליישם את ההמלצות או לא - הוא שר הפנים. עד 2016 הן מונו בהתאם לסכסוכי גבולות שעמדו על הפרק, כיום הוועדות הללו הן גופים קבועים במשרד הפנים.

"בג"ץ הקשת המזרחית הוא רגע מכונן שלא ניתן להתעלם ממנו", אומרת ד"ר אהרון גוטמן. "הוא עיצב גם את השיח הציבורי, וגם את מפת התכנון, עד עצם היום הזה. אבל גם אם התחולל שינוי, אנחנו עדים לפערים חברתיים שרק הולכים ומתרחבים", היא מסכמת. 

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "בשנים האחרונות ובניגוד לעבר, פעל שר הפנים אריה דרעי רבות לביסוסן של הוועדות הגאוגרפיות, ובאמצעותן הוא מוביל מדיניות של צמצום פערים וצדק חלוקתי בין הרשויות המקומיות.

"בעברן תפקדו הוועדות הגאוגרפיות כוועדות אד-הוק ולשרי הפנים לדורותיהם הייתה השפעה רבה על רוח ההחלטות. מאז העביר משרד הפנים רפורמה נרחבת בתחום, וכיום הוועדות הן קבועות ועצמאיות, והרבה מאוד רשויות חלשות מרוויחות מהחלטותיהן בכל הקשור לחלוקת הכנסות ולשינוי גבולות".

לקריאה נוספת: בג"ץ שיח חדש 244/00

עיקרי הממצאים במחקר

● רוב הרשויות שקיבלו קרקעות נוספות נמצאות במרכז הארץ
● רובן שייכות למגזר היהודי, או שראש הרשות מקורב לשר הפנים שחתם על ההחלטה
● שיעור הקרקעות שמועברות מרשות לרשות יורד והולך עם השנים

עוד כתבות

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסכים ירוקים בוול סטריט: נאסד"ק עולה באחוז וחצי

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● מניית אפל עולה במסחר המוקדם ב-6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ●  לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

דיווח בוול סטריט ג'ורנל: ישראל באולטימטום לחמאס: עסקה תוך שבוע - או כניסה לרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה