גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צדק חלוקתי בגבולות המוניציפליים? המחקר שמגלה שזה קורה בעיקר במרכז הארץ, ובעיקר ליהודים

מחקר חדש בדק יותר מ-90 החלטות של ועדות הגבולות בין השנים 2003 ל-2016 • אף שמטרתן הייתה להעביר שטחים לרשויות חלשות - רוב המרוויחות הן רשויות יהודיות במרכז, שהיו מקורבות לשר הפנים באותה עת

עמק יזרעאל. יישובים בפריפריה זכו פחות בקרקעות   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
עמק יזרעאל. יישובים בפריפריה זכו פחות בקרקעות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"צדק חלוקתי" הוא מונח שהשתרש היטב בציבוריות הישראלית, ובימים אלה הוא מושמע רבות בסכסוך סביב נחל האסי. אבל עד כמה המדינה עצמה מיישמת את אותו עיקרון של חלוקת משאבים ציבוריים צודקת בין תושביה?

מחקר שערכו באחרונה חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה מעלה כי בכל הקשור לקרקעות - המדינה פעלה, לפחות עד לזמן האחרון, להשיג צדק חלוקתי חלקי בלבד, עם נטיות פוליטיות בולטות. את המחקר ערכו שלושה חוקרים - ד"ר מירב אהרון גוטמן, סוציולוגית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יונתן לוזר, אף הוא חוקר בפקולטה וד"ר איתי בארי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

הם בחרו את 2003, השנה שבה ניתן פסק הדין בבג"ץ הקשת המזרחית (ראו מסגרת), כנקודת הפתיחה למחקרם. 2016 נקבעה כנקודת הסיום של המחקר. זו השנה שבה ועדות הגבולות (ועדות ציבוריות שדנות בשינויי גבולות של רשויות מקומיות) נקבעו כוועדות גיאוגרפיות קבועות. החוקרים בדקו 94 החלטות שהתקבלו בשנים הללו. "רצינו ללמוד לא על המדיניות המוצהרת אלא על העברת הקרקעות דה פקטו", אומרת ד"ר אהרון גוטמן.

ד"ר מירב אהרון גוטמן / צילום: פאול אורלייב

"רוב הסכסוכים בכלל לא מגיעים לוועדות"

לוזר: "הדבר הראשון שמצאתי היה שרוב הסכסוכים בין הרשויות השונות, והיו מאות כאלה - כלל לא הגיעו לוועדות. זו סוגיה מעניינת בפני עצמה, שלא נבדקה במחקר, למי ולמה ניתן מנדט לפתוח בחקירה".

ממצאי המחקר היו מורכבים. ראשית מצאו החוקרים כי ככל שחלף הזמן מבג"ץ הקרקעות, השטח היחסי שעבר לרשויות הנזקקות קטן והלך. החוקרים משערים כי עתודות הקרקע פוחתות והולכות עם הזמן, ולכן יש פחות קרקעות זמינות שניתן להעבירן.

ואולם הממצאים האחרים היו המטרידים באמת: "מצאנו כי רשויות מקומיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך קיבלו יותר קרקעות לאורך הזמן בתנאי, ורק בתנאי, שהן ממוקמות בסמוך למרכז הארץ, או כשהן משתייכות למגזר היהודי, או כשראש הרשות שלהן משתייך למפלגתו של שר הפנים שחתם על ההחלטה", מסביר בארי.

לדוגמה, בשנת 2009 נדחתה מרבית בקשתה של מועצה מקומית כאוכב אבו אלהיג’א להעברת שטחים בהיקף של 1,325 דונם מתחומי המועצה האזורית משגב אליה. בשנת 2014 פנתה פעם נוספת כאוכב אבו אלהיג’א, וביקשה הפעם להעביר לשטחה 743 דונם. היא קיבלה בעקבות פנייה זו 61 דונם בלבד.

במקרה אחר חתם שר הפנים גדעון סער ב-2014 על העברת שטחים בהיקף של 643 דונם מהמועצה אזורית עמק לוד (היום שדות דן) ומשטחי מושב ניר צבי, לעיר לוד.
הדוגמאות הללו אינן מקריות. "רשויות מקומיות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך הממוקמות בפריפריה, או שיש בהן רוב ערבי, או שאינן מקורבות פוליטית לשר הפנים, לא נהנו מצדק חלוקתי דומה ומהמגמה של הגדלת שיעור הקרקע המועברת לאורך זמן", אומר בארי.
בתקופה הנבדקת הייתה תחלופה גדולה של שרים: 14 שרים ב-13 שנה.בין השרים היו אלי ישי, אריאל שרון ז"ל, גדעון סער, אופיר פינס, אברהם פורז, סילבן שלום וגלעד ארדן.
"לשלטון היו הרבה שנים לבצע רפורמה"

מדוע דווקא יישובים במרכז זכו בקרקעות? לפי החוקרים מדובר בביטוי נוסף להעדפת הממשלות השונות את פיתוח מרכז הארץ על פני הפריפריה. במקרה זה, העברת הקרקעות עלתה בקנה אחד עם רצונה של המדינה לבנות שכונות ענק במרכז הארץ.
באשר ליישובים הערביים - גם הממשלה מודה כיום בפה מלא שיישובים אלה קופחו מאוד לאורך העשורים האחרונים על ידי הממסד הפוליטי, ובשנים האחרונות היא מנסה לפצות אותם בדרכים שונות.

"יש כאן שלטון שהרבה שנים יכול היה לבצע רפורמה אמיתית", אומרת ד"ר אהרון גוטמן. "הוא החזיק ומחזיק את משרדי האוצר, הפנים והביטחון - המשרדים שסוגיית התכנון וחלוקת הקרקע נמצאת בידיהם, ובכל זאת ממצאי המחקר מעלים כי השלטון הנוכחי פעל מעט מדי ובאופן מגמתי מדי לתיקון חברתי ולא התמודד בצורה אפקטיבית עם החטא הקדום של אי השוויון בחברה הישראלית - חלוקת הקרקע".

"הממצאים זועקים לשמיים ואנחנו נרצה לבדוק בעתיד אם ההחלטות של הוועדות הגאוגרפיות הקבועות שפועלות מ-2016 נושאות אופי אחר", מסכם בארי. במשרד הפנים אמרו ל"גלובס" כי אכן בשנים האחרונות המגמה השתנתה, אבל זה עניין שיצטרך להיבדק באופן שיטתי.

בג"ץ הקשת המזרחית: מהפכה סטטוטורית ותודעתית

כדי להבין את משמעו של צדק חלוקתי בתחום הנדל"ן יש לחזור 17 שנה לאחור, למה שמכונה "בג"ץ הקשת המזרחית" או "בג"ץ הקרקעות". ב-2003 הוציא בית המשפט העליון פסק דין בעתירת הקשת המזרחית כנגד החלטות רמ"י (מינהל מקרקעי ישראל דאז), שהעניקו זכויות בנייה ופיתוח לקיבוצים ולמושבים, במסגרת ההרחבות. בג"ץ נימק את החלטתו בכך שההחלטות היו בלתי סבירות ופגעו בעקרון הצדק החלוקתי. זאת, משום שלצד אותם יישובים שנהנו מפירות הנדל"ן שהוקם על קרקעות המדינה ובמיוחד יישובים עשירים במרכז הארץ, לישובים רבים אחרים, במיוחד בפריפריה - לא ניתנה אפשרות לפתח קרקע מסיבה פשוטה - לא הייתה להם קרקע.

פסק הדין הזה חולל מהפכה סטטוטורית ותודעתית במדיניות הקרקעות הלאומית. בהדרגה חדרה ההפנמה כי כאשר המדינה מגלה שיישוב אחד זוכה בהכנסות מרובות, בעוד שיישוב שכן נותר הרחק מאחור - יש לבדוק מדוע הדבר קורה, ובמידת הצורך להעביר קרקעות, או הכנסות, מהיישוב הפורח ליישוב השכן אשר נמצא במאבק הישרדות מתמיד.

הגופים המחליטים על גבולות השיפוט, זאת אומרת על חלוקת הקרקעות בישראל, הם ועדות הגבולות, המכונות היום ועדות החקירה הגאוגרפיות. אלה הן ועדות ציבוריות שממונות על ידי שר הפנים, וניתן להן מנדט להמליץ לשנות שטחי שיפוט של רשויות מקומיות. בסופו של דבר מי שיחליט האם ליישם את ההמלצות או לא - הוא שר הפנים. עד 2016 הן מונו בהתאם לסכסוכי גבולות שעמדו על הפרק, כיום הוועדות הללו הן גופים קבועים במשרד הפנים.

"בג"ץ הקשת המזרחית הוא רגע מכונן שלא ניתן להתעלם ממנו", אומרת ד"ר אהרון גוטמן. "הוא עיצב גם את השיח הציבורי, וגם את מפת התכנון, עד עצם היום הזה. אבל גם אם התחולל שינוי, אנחנו עדים לפערים חברתיים שרק הולכים ומתרחבים", היא מסכמת.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "בשנים האחרונות ובניגוד לעבר, פעל שר הפנים אריה דרעי רבות לביסוסן של הוועדות הגאוגרפיות, ובאמצעותן הוא מוביל מדיניות של צמצום פערים וצדק חלוקתי בין הרשויות המקומיות.

"בעברן תפקדו הוועדות הגאוגרפיות כוועדות אד-הוק ולשרי הפנים לדורותיהם הייתה השפעה רבה על רוח ההחלטות. מאז העביר משרד הפנים רפורמה נרחבת בתחום, וכיום הוועדות הן קבועות ועצמאיות, והרבה מאוד רשויות חלשות מרוויחות מהחלטותיהן בכל הקשור לחלוקת הכנסות ולשינוי גבולות".

לקריאה נוספת: בג"ץ שיח חדש 244/00

עיקרי הממצאים במחקר

● רוב הרשויות שקיבלו קרקעות נוספות נמצאות במרכז הארץ
● רובן שייכות למגזר היהודי, או שראש הרשות מקורב לשר הפנים שחתם על ההחלטה
● שיעור הקרקעות שמועברות מרשות לרשות יורד והולך עם השנים

עוד כתבות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?