בית הספיראלה ברחוב צל הגבעה / צילום: נעה שק, אדריכלית תיעוד ושימור מבנים
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב הפקידה בתנאים את התוכנית לשימור אתרים ברמת גן. במסגרת התוכנית הוגדרו 112 אתרי נוף ו-287 מבנים לשימור. כן כוללת התוכנית מנגנונים כלכליים ליישום השימור, "וכל זאת במטרה לאפשר לשימור לשמש כמנוף להתחדשות עירונית, לחזק את הייחודיות של העיר ולחשוף את הציבור הרחב לאתרים בעלי חשיבות היסטורית, אדריכלית ונופית, מהרמה המקומית ועד לרמה הלאומית", נכתב במסמכי תוכנית השימור החדשה.
התוכנית, שהוכנה ע"י צוות בראשות האדריכל דודי גלור ושכלל גם את אדריכליות השימור נעה שק, ענת בן מנחם והשמאי אריה קמיל, קובעת רשימת אתרים המסווגים לשלוש דרגות שימור. הקטגוריה הראשונה, היא שימור מדרג א', והיא 15 מבנים. הכוונה למבנים שיעברו שימור מחמיר ולא ניתן להוסיף בהם בנייה. בין המבנים ניתן לציין את לשכת בן-גוריון במטכ"ל (בית יוסף בז'רנו) ברחוב ז"ר 5. מדובר במבנה בדרגת חשיבות לאומית בתכנון האדריכל בנימין צ'לנוב ואדריכל הנוף משה כבשני. בנוסף, כוללת הרשימה את בית יד לבנים בגן הבנים בתכנון פרופ' אדריכל אלפרד נוימן ואינג' פריצקר, את בית הספיראלה ברחוב צל הגבעה בתכנון האדריכל צבי הקר, ובית אהרן כהנא בקרית האמנים שבשיכון ותיקים בתכנונו של האדריכל יעקב רכטר.
בנייה לצד שימור מבנים
הקטגוריה השנייה, שימור מדרג ב', כוללת 206 מבנים. לבניינים שכלולים בקטגוריה זו ניתן להוסיף קומות בשלוש חלופות: מספר זהה לזה של הקיים, כולל קומה אחת בנסיגה; תוספת קומות עד לסך כולל של 7.5 קומות, בתנאי שהתוספת נסוגה מרחק של 5 מטר מקו החזית; או תוספת קומה אחת בכל תכסית המבנה ואז תותר תוספת של קומות בנסיגה של 5 מטר עד לסך של 7.5 קומות. בין המבנים שהוכרזו כשימור מדרג ב' ניתן לציין את בית בז'רנו ברחוב אלונים 12 בתל בנימין, בית היתומים ע"ש בלובשטיין ברחוב אלימלך 7 בהר אברהם, ובית מנדלזון שמואלביץ ברחוב הרצל, במרכז העיר.
הקטגוריה השלישית, שימור מדרגה ג', כוללת 26 מבנים, ומאפשרת הריסה של המבנה וציון זכר קיומו באמצעות שלט. היזם שיהרוס מבנה מקטגוריה זו, יהיה חייב להכין תיק תיעוד של המבנה. בין המבנים בקטגוריה זו ניתן לציין את בית יקים ברחוב הרא"ה 35 ובית ציר יפן ברחוב בנימין 16.
שמאי התוכנית, אריה קמיל, שליווה גם את הכנת תוכנית השימור של תל אביב, מסביר כי מדובר בתוכנית שיש לה היתכנות כלכלית. "לכל אחד מהמבנים שנקבעו לשימור (הכוונה היא למבנים בדרגת שימור ב') נתנו סל זכויות שכולל תוספת של 2.65 קומות מעבר לזכויות שיש למבנה. מה שלא ניתן לממש, ניתן לנייד למקומות אחרים. הרעיון הוא לתמרץ ולהשביח, ולא כמו שנעשה בתל אביב, שם האינטרס העיקרי היה לדאוג שזכויות המבנים הקיימות לא יפגעו. קיבלתי הוראה מהרשויות שביקשו להימנע מגל תביעות, כמו בתל אביב, ולכן התוכנית היא תוכנית משביחה שמייצרת ודאות וכלכליות".
"התוכנית הזאת היא הישג ענק"
תוכנית השימור של רמת גן היא תוכנית השימור הראשונה בארץ שכוללת גם אתרי נוף: בין אתרי הנוף שהוכרזו לשימור ניתן לציין את גן אברהם, שדרת הדקלים ברחוב הרא"ה 39 ושורת הברושים ברחוב מקדונלד 10, שבשכונת תל בנימין. בנוסף, התוכנית קובעת קטגוריה של "מתחמים לשימור", המונה 19 מקומות וביניהם הר שאול, הר אברהם, קמפוס בר אילן, כפר המכביה ובית החולים תל השומר. הכוונה היא להנחיות ייחודיות למתחמים גיאוגרפיים-היסטוריים, הנגזרות מהאופי הייחודי של כל מתחם ומתחם. למשל, מתן עדיפות להולכי רגל במרחב הציבורי, שמירת הערכים הטופוגרפיים של המתחם, או גישה עיצובית אופיינית, הכוללת שלטי רחוב, שילוט היסטורי, שילוט עסקי וכדומה.
תמר טוכלר, סמנכ"לית ומנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים שליוותה את הכנת התוכנית לאורך השנים, מסרה ל"גלובס" כי "התוכנית הזאת היא הישג ענק. זה התחיל כבר בסקר המבנים הראשוני שערכה אדריכלית השימור נעה שק ב-2011 וכלל לא רק רשימת מבנים אלא שכבת תרבות. התוכנית הזאת כוללת צריפים של מייסדי העיר, וילות בסגנון באוהאוס ועד ברוטאליזם. היא נעשתה, בין היתר, מתוך רצון לשפר את העיר רמת גן, לעודד את ההתחדשות העירונית ולעודד לוקאל פטריוטיזם. לנוכח בניית השכונות הפרבריות החדשות הרבות שנראות אותו דבר בכל מקום, יש חשיבות שהעיר רמת גן תשמור על הזהות שלה. בטח עיר כמו רמת גן, שהיא אחת הערים הכי מיוחדות בתכנון שלה".