גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש לנקוט בפעולות אגרסיביות מיידיות לעצירת הפיחות בשער הדולר

התרסקות ערך הדולר שהגיע לאחת הרמות הנמוכות בתולדותיו מחייבת הפעלת אמצעים דרסטיים כדי לבלום את המשך התחזקות השקל כנגד הדולר, ובראשם התערבות אגרסיבית בעסקאות ההחלף שמגיעות להיקף אסטרונומי של טריליון דולרים בשנה

דולר-שקל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
דולר-שקל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

על מנת להבין את ההשפעה של עסקאות ההחלף על שער הדולר אסביר בקצרה את מהותן של עסקאות אלו: קרן השקעות ישראלית המשקיעה בניירות ערך זרים הנקובים במטבע זר (בדרך כלל בדולרים) חוששת מירידה עתידית בשער הדולר שתפגע בשווי ההשקעה במונחי מטבע ישראלי. כדי להפחית את סיכון ההשקעה, אותה חברה מגיעה להסכם עם גוף פיננסי (בנק או גוף השקעה אחר) כי תמכור לו בעתיד דולרים (תמורת שקלים) בשער חליפין שמוסכם היום. באופן זה החברה מבטיחה לעצמה שאם בעתיד יצנח שער הדולר, שווי ההשקעה שביצעה לא יפחת והיא תוכל להמיר את סכום ההשקעה שביצעה בחו"ל בשער ידוע ומובטח. מסתבר שההיקף הכולל של עסקאות ההחלף בישראל עצום ומגיע לכטריליון דולרים לשנה.

שער החליפין של הדולר הנקבע באופן רציף בהתאם לביקוש וההיצע למט"ח, ירד באופן ניכר בשנים האחרונות, כשלפני כשבועיים הגיע לאחת הרמות הנמוכות בתולדותיו. ירידה בשער הדולר פוגעת בפוטנציאל הצמיחה של המשק וביכולתו להיחלץ מן המשבר בו אנו מצויים, מאחר והיא מוזילה את מחירי מוצרי חו"ל ולכן דוחפת להסטה של ביקושים לתצרוכת פרטית, להשקעה ולתצרוכת ציבורית, המופנים לתוצאת חוץ במקום לתוצרת מקומית. כמו כן, ירידה זו בשער הדולר מייקרת את מחירי המוצרים הישראליים עבור תושבי חוץ ולכן מקטינה את הביקוש של מדינות אחרות לתוצרת הישראלית. מאחר שהמשק הישראלי נמצא באחד המשברים הגדולים בתולדותיו, יש חשיבות להפעיל את כל האמצעים כדי להגדיל את יכולתו של המשק להיחלץ מן המשבר, כשבין היתר יש לבחון כיצד ניתן לעצור את התחזקות השקל כנגד הדולר.

כאשר בוחנים את הכוחות העשויים להשפיע על שער החליפין של הדולר מתברר כי פעילות הסחר הבינלאומי אינה הגורם המשמעותי ביותר בקביעת השער. שער הדולר בתחילת 2019 היה 3.746 שקל ובסופה הגיע ל-3.456 שקל. כפי שאפרט בהמשך, היקפי העסקאות הקשורות לקניה ומכירה של סחורות בתוספת לקניה ומכירה של ניירות ערך למטרות השקעה ובתוספת רכישת מט"ח על ידי בנק ישראל הגיעו ב- 2019 לכל היותר ל-144 מיליארד דולר. זאת בעוד שהיקפי המסחר היומיים במט"ח הסתכמו בשנה זו על פי נתוני בנק ישראל, ביותר מ-1,380 מיליארד דולר (עסקאות יומיות בסך ממוצע של כ-5.5 מיליארד דולר). על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הפעילות בשוק המט"ח הקשורה לרכישת סחורות וניירות ערך הייתה מורכבת מיבוא סחורות ושירותים שהסתכם בכ-107 מיליארד דולר ומנגד ייצוא סחורות ושירותים שהסתכם ב-114 מיליארד דולר, זאת לצד להעברות ומענקים נטו מחו"ל בסך כ-7 מיליארד דולר. בנוסף, בשנת 2019 הסתכמו ההשקעות של ישראלים בחו"ל בכ-25 מיליארד דולר, בעוד שההשקעות של זרים בישראל הסתכמו בכ-23 מיליארד דולר. בנוסף, בשנת 2019 קנה בנק ישראל כ-6 מיליארד דולר.

נתונים אלו לגבי שנת 2019 משקפים ביקוש כולל למט"ח בסך 138 מיליארד דולר: למימון היבוא, ההשקעות בניירות ערך זרים ולרכישות המט"ח של בנק ישראל. הנתונים שהוזכרו משקפים היצע כולל של מט"ח בסך 144 מיליארד דולר: תמורות היצוא, השקעות של זרים בישראל והעברות ומענקים נטו.

ניתן לראות שמימון עסקאות ישירות של מסחר ופיננסים עם חוץ לארץ יכול היה להוביל לעסקאות מט"ח בסך כולל מקסימלי שנע בין 138 ל-144 מיליארד דולר, זאת בעוד שבפועל היה היקף עסקאות המט"ח גדול פי עשרה (1,380 מיליארד דולר).

כאשר בודקים ממה נובע היקף עסקאות עצום זה מגלים שחלק משמעותי ביותר ממנו נקבע בעסקות החלף, מדובר, כפי שהבהרתי בתחילת הכתבה, בעסקאות שמטרתן לגדר סיכונים פיננסיים. היקפן של עסקאות החלף אלו ב-2019 הסתכם על פי נתוני בנק ישראל, ב-997 מיליארד דולר, שהם כ-4 מיליארד דולר בממוצע בכל אחד מ-251 ימי המסחר בשנת 2019.

עודף היצע עצום בעסקאות החלף

נשאלת השאלה מדוע נדרשות חברות ההשקעה הישראליות לגדר את השקעתן בחו"ל יותר מאשר חברות השקעה זרות נדרשות לגדר את השקעתן בישראל? שהרי אם שני הכוחות היו שווים, שער הדולר לא אמור לרדת. הסיבה היא שלישראל (לחברות השקעה, בנקים ומוסדות אחרים, כולל אחזקות פרטיות) יש נכסים זרים בחו"ל בהיקף של כ-500 מיליארד דולר בעוד שזרים מושקעים בישראל בהיקף של כ-340 מיליארד דולר בלבד. נתון זה משקף מחד את חוזקו של המשק הישראלי שלא רק שאינו חייב לעולם כסף (במונחי נכסים נטו), אלא העולם חייב לישראל כ-160 מיליארד דולר. עם זאת, חברות ההשקעה בישראל מגדרות שיעורים נכבדים מן ההשקעה באמצעות מכירת דולרים בעסקאות ההחלף, מעל ומעבר לגידור בכיוון ההפוך הנעשה על ידי חברות השקעה מחו"ל המושקעות בישראל.

עודף היצע עצום זה בעסקאות ההחלף הוא כפי הנראה הגורם שדוחף את שער הדולר כלפי מטה (ראוי עוד לציין כי העובדה שחברות ההשקעה משקיעות סכומים עצומים בחו"ל ולא בישראל, תורם ל"ייבוש" הבורסה הישראלית). מכאן נראה שרכישות מט"ח על ידי בנק ישראל לא יכולות לעצור את ירידת שער הדולר, מאחר שאין בידי הבנק המרכזי יכולת לבצע רכישות בהיקפי ענק שיוכלו לעצור את כוחות היצע המט"ח של עסקאות ההחלף.

אם כך, מה ניתן לעשות כדי למתן את ירידת שער החליפין של הדולר בעקבות השפעתן של עסקאות ההחלף?

הצעדים שאותם ניתן לשקול, ולשלב במינונים שונים:

  1. הטלת הגבלה על שיעור הגידור של הנכס המושקע בחו"ל; מאחר שעודף הנכסים הזרים של ישראל יוצר היצע רב של דולרים בעסקאות החלף, כדאי להגביל את היקף עסקאות החלף לכ-60% מסכום ההשקעה שביצעה חברת ההשקעות בחו"ל ושאותו היא מבקשת לגדר.
  2. מעקב הדוק אחר כל עסקאות ההחלף והטלת הגבלות על חלק מפעילות הבנקים המסחריים כגורם פעיל בעסקאות ההחלף. באופן נקודתי יותר מניעת כניסה של גוף פיננסי כצד לעסקת החלף, כאשר הגוף אינו מחזיק בנכס פיננסי המגודר באמצעות עיסקת ההחלף. הגבלה כזו תפחית את כושר המיקוח של צד שאינו מקטין סיכוני השקעה בשל עסקת ההחלף.
    הסבר: אם לדוגמה חברת השקעה ישראלית השקיעה מיליארד דולרים בחו"ל והיא חוששת מירידת שער הדולר בעתיד, וממולה בעסקת ההחלף פועל גוף פיננסי שאינו מגן על השקעה כלשהי, לגוף זה כושר מיקוח רב ולכן יוכל להשיג עסקת החלף שבה יקנה מחברת ההשקעה את הדולרים בשער נמוך. חברת ההשקעות שחוששת מהפסדים בשל ירידת שער אפשרית של הדולר תתפשר ביתר קלות על שער חליפין עתידי נמוך בעסקת ההחלף.
  3. הטלת מס על עסקאות החלף.
  4. הקטנת היקף ההשקעה המותר לחברות השקעה ישראליות בנכסים זרים.
  5. עידוד השקעות מחו"ל במשק הישראלי - גורם שיגדיל את היצע השקלים בעסקאות ההחלף ולכן יחליש את השקל ויחזק את הדולר. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה ונשיא האקדמית גליל מערבי

עוד כתבות

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי