גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הקורונה מקשה על שמירת שוויון במקום העבודה": טינה צ'ן, ממובילות #metoo, על הטרדות גם בעבודה מרחוק

טינה צ'ן, אחד הקולות הבולטים של תנועת metoo# ומנכ"לית Time's Up, מדברת על הטרדה בעבודה מרחוק ועל הפגיעה של המגפה ברשת הביטחון של נשים • לדבריה, "יש לנו חשש שנשים חוששות עכשיו יותר לדבר על הבעיות. ראינו את זה לפני עשר שנים במשבר הפיננסי"

טינה צ’ן, עורכת דין, ונשיאה ומנכ”לית של Time’s UP / צילום: אתר Times Up
טינה צ’ן, עורכת דין, ונשיאה ומנכ”לית של Time’s UP / צילום: אתר Times Up

חלפו שלוש שנים מאז שתנועת metoo# הציתה מחשבה עולמית על הטרדות מיניות והפליה של נשים, והפילה ממרום מושבם ברוני בידור, מנכ"לים ומנהיגים נוספים.

כעת, הקורונה מסבכת את המאמצים ליצור מקום עבודה שוויוני יותר, אומרת טינה צ'ן, לשעבר ראש המטה של הגברת הראשונה מישל אובמה ועורכת דין, והיום נשיאה ומנכ"לית של Time’s Up Now, הארגון שהקימו נשים בהוליווד למאבק בהטרדות והפליה, ושל הקרן המסונפת אליו.

בין שהן עובדות מהבית ובין שהן עובדות במשרד/מפעל, נשים נושאות יותר בנטל הטיפול בילדים כאשר בתי ספר וגנים רבים סגורים, אומרת צ'ן, והמתח הזה מכריח רבות מהן לוותר על מקום העבודה.

"יש לנו מגפה, משבר בריאות ומשבר כלכלי, ומשבר של צדק גזעי", אומרת צ'ן. "וכעת יש לנו גם משבר של טיפול במשפחה". היא שוחחה לאחרונה עם כתב "וול סטריט ג'ורנל" בטלפון משיקגו. לפניכם קטעים ערוכים מהשיחה.

מה מצבה של תנועת MeToo#?
"לפני הקורונה חברות הכו על חטא, לא כי 'זה דבר טוב לעשות' אלא כי 'זה סיכון לארגון אם לא נעשה את זה'.

"ההנהלה לקחה יותר ברצינות את ההטרדות המיניות, השוויון המגדרי, הרבגוניות הכללית והכללת הנשים. כעת, בין מגפה וההכאה על חטא ההפליה הגזעית, רואים שחברות הגבירו את רצונן להשתנות. אבל זהו גם החלק הקשה.

"אחרי ההצהרות, מה עושים בפועל? יש דברים מובנים מאליהם, כמו ספירה ודיווח נתוני רבגוניות לפי רמה, סוג משרה - שכבת הניהול הבכירה, משרות טק ומשרות טיפול. וישנה השקיפות של השכר. אתה לא יכול לפתור בעיה של פער שכר אם אתה והעובדים שלך לא יודעים שהיא קיימת. יש עדיין האמונה הזו שאני יכול לשלוט בעלויות של עובדים על ידי שמירה בסוד של התשלום לכל אחד מהם".

בגלל כל האי-ודאות הכלכלית, את מרגישה שנשים חוששות יותר לדבר על הנושא הזה?
"זה חשש שיש לנו. ראינו את זה בהחלט לפני עשר שנים במשבר הפיננסי, וזהו חשש.

"אל תהיו שאננות ותניחו שמפני שכל אחד עובד מרחוק, הטרדות מיניות לא יכולות לקרות. הטרדה אינה רק צעד פיזי. היא יכול להיות גם הצקה או הפחדה. הערות גזעניות וסקסיסטיות אפשר להעביר אונליין, או בחדרי צ'ט פרטיים בישיבות זום, ומנהלים אפילו לא מבחינים בכך.

"למעשה קשה יותר למנהל לתפוס את זה כעת, כי את לא במשרד. קשה יותר לעובדים לדווח על זה, כי אלו נושאים רגישים. קשה לעשות את זה בזום. זהו הרגע שבו מעסיקים צריכים להקשיב פי כמה.

יש הרגשה שראינו התקדמות מסוימת בקידום נשים לתפקידי מנכ"לות. מהם הקשיים הגדולים ביותר?
"אנחנו עדיין זקוקים לשינוי רב. החסמים המבניים שמונעים מנשים להישאר בתפקידיהן מספיק זמן כדי להתקדם בהיררכיה הם עדיין גבוהים למדי. טיפול במיקרו-תוקפנות. מי שצריכה עדיין להביא את הקפה. אי השתתפות בישיבות. התעלמות. לא להיות מוזמנת לארוחת ערב עם לקוח חשוב.

"יותר נשים שאני משוחחת איתן והקימו עסק משלהן, כמו משרד עריכת דין, אומרות ש'זה היה מאבק יומיומי שהתעייפתי ממנו'. חברות לא יכולות לאבד את הכשרונות הללו. את רוצה ליצור תרבות שבה זה לא קורה".

איך הקורונה משפיעה על השוויון?
"מה שהקורונה עשתה זה לחשוף בפרטים גרפיים את האתגרים של נשים עובדות זה עשרות שנים. הנשים הן נותנות הטיפול העיקריות, האחיות הרפואיות בקו החזית, החנווניות בחנות. העבודה מהבית וההוראה לילדים נופלת גם היא בצורה לא מידתית על נשים, והן צריכות היום להחליט: איך אני יכולה ללמד את הילד לקרוא ובו זמנית לעבוד?"

האם ההישגים של הנשים בעבודה בשנים האחרונות בסכנה?
"לגמרי. נשים חוזרות לכוח העבודה אחרי המגפה בשיעורים נמוכים יותר מאשר גברים, נשים לא לבנות במיוחד מפגרות אחרי חזרת הגברים לכוח העבודה. זה חלק מהתופעה שראינו לפני עשר שנים, אבל במשבר הפיננסי לא ראינו את הקריסה המוחלטת של התמיכות האחרות במערכת, שעזרו לנשים עובדות להצליח. כל חלק בכלכלה שלנו וברשת הביטחון החברתית נפגע מהמגפה".

אז מה צריך לעשות?
"הרבה פעמים, עסקים וחברות יכולים לפעול ביתר מהירות מקובעי מדיניות ציבורית. לא צריך לחכות למדיניות לאומית של חופשה בתשלום כדי להנהיג סידור כזה במקום העבודה.

"העובדים הפגיעים ביותר הם אלו שביום טוב מחזיקים בציפורניים כל משרה של שכר לפי שעה, כמו אמא עובדת יחידה, שצריכה לשלם שכירות ולהביא אוכל הביתה. יש אלפי עובדות שביום טוב זה מה שהן עושות. כל רשתות הביטחון שלהן מתוחות עד להתפקע. זה המשבר שאנחנו בעיצומו, והוא רק יחמיר אם לא ננקוט פעולה רחבה ברמה הלאומית".

מה אפשר לעשות, בייחוד למען עובדים בשכר נמוך?
"אנחנו אחת מקומץ מדינות בעולם שנכנסו למגפה ללא מדיניות לאומית של חופשה בתשלום. אנחנו זקוקים לימי משפחה שיאפשרו לעובדים לא רק להישאר בבית כשהם חולים בעצמם, אלא גם להיות מסוגלים לטפל בילד חולה, הורה או בת/בן זוג".

יש תקווה שמשהו מזה יתבצע?
"אני אופטימית זהירה. אנחנו לא מפלגתיים ולא תומכים במועמדים, אבל הנושאים האלו, אני אומרת לך, מגיעים לקלפיות. לא רק במרוץ הלאומי, אלא גם במרוצים מדינתיים ומקומיים. ראינו למעשה הרבה פעילות בשנתיים וחצי האחרונות, ברמת המדינות והרשויות המקומיות, במדיניות נגד הטרדות מיניות, חופשות בתשלום, מדיניות של שוויון שכר, משום שבוושינגטון לא נקטו צעדים. אנשים עוקבים אחרי העמדות של המועמדים. אלו הם באמת נושאים שמבחינת משפחות רבות משמעותם אוכל על השולחן". 

מה עושה Time’s Up כדי לעזור לנשים עובדות במגפת הקורונה?
"אנחנו רואים מימון התחלתי מ-Pivotal Ventures, פרויקט של מלינדה גייטס, לאיסוף נתונים, סיפור סיפורים ותרגום שלהם למדיניות ציבורית ופעולה של המגזר הפרטי. אנחנו מכנים את זה Time’s Up, Measure Up.

"ההזדמנות כאן היא לקחת משבר נורא ואיום ולעצב מחדש דברים מהיסוד. אנשים משווים את מה שאפשר לעשות לניו דיל של השפל הכלכלי הגדול, כשאתה מגיע עם מדיניות חדשה שבונה מחדש את ההשקעה בהון האנושי שלנו". 

טינה צ'ן
ילידת 1956, עורכת דין, ונשיאה ומנכ"לית של Time's UP, ארגון ששואף להפוך את מקומות העבודה למקום בטוח והוגן לנשים ● ב-2017, הייתה מייסדת משותפת של קרן להגנה משפטית על נפגעות הטרדה מינית ● לפני כן הייתה יועצת לענייני נשים של ברק אובמה וראש הסגל של מישל אובמה

עוד כתבות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב