גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גם מצב הטכנולוגיה כאן מחפיר ביחס למדינות המערב. נהיינו אומה של ג'אנקיז"

דרור גלוברמן, מגיש בקשת 12, יוצר הסרט "הקרב על המוח", תוהה מה יקרה עם החיים שלו כשהכל מבולגן, מנסה להתמקד במה שחשוב ובטוח שצריך לרסן את הרשתות החברתיות

המגיש והעורך דרור גלוברמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס
המגיש והעורך דרור גלוברמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"התחלתי להרצות ולכתוב על ההתמכרות והתלות שלנו במוצרים דיגיטליים ובפרט ברשתות החברתיות מתישהו בתחילת העשור. הרבה אנשים לא הבינו למה אני מנדנד. היו שכתבו, 'מה הבעיה, תצאו מפייסבוק'", מספר המגיש והעורך דרור גלוברמן, כאילו חזה את העתיד אליו נחשפים כולנו בשנים האחרונות, לצד הביקורת ההולכת וגוברת על האיום החברתי הנשקף מצד הרשתות החברתיות.

הזירה

השוק הישראלי: "מה יקרה עם החיים שלי? לאן כל זה הולך? הכל מבולגן, הכל תזזיתי: פוליטית, כלכלית, מגפתית, טכנולוגית. אני מנסה לענות על השאלה האחרונה - מה חדשנות וטכנולוגיה עושות לחיים של נשים ואנשים - מכל הגילאים ובכל המעמדות. לילדים שלנו, להורים שלנו, לבריאות, לכלכלה, לחינוך, לזוגיות. התוכנית נקסט נתפסת כתוכנית טכנולוגית, אבל האמת שהיא לא עוסקת בטכנולוגיה כמעט בכלל. מתארחים בה המון מומחיות ומומחים מכל תחום אפשרי, שמתבקשים להסביר את החדשנות בתחומם ככה שכולם יבינו, לעתים למגינת ליבם. אתה לא צריך להיות מומחה טיקטוק או להתעניין באוזניות אלחוטיות (גם אני לא). אתה בסף הכל צריך להיות אדם רגיל שכל מה שהוא מכיר מיטלטל על אותה ספינת חדשנות משוגעת. בקיצור, אם יכריחו אותי, אגיד שנקסט היא הצומת הבלתי אפשרי שבו נפגשות לונדון וקירשנבאום, זומביט ופאולה וליאון.

"ערוץ נקסטר שאני עורך במאקו הוא קצת יותר 'איזה טלפון לקנות' ו'מה שבר את הרשת'. והפודקאסט 'בזמן שישנתם' שאני עושה עם דני פלד מתעסק יותר ביחסים בין אפל, אמזון, נטפליקס, HBO, פייסבוק ומה שביניהן. הוא פונה לקהל יותר מפולח - לאנשים בהייטק ובחברות מדיה".

החיים עצמם: "הכמה שניות האלה כשאתה מנסה לשוב ולהתרכז במה שבאמת חשוב לך. בילדים, בבת הזוג, בעבודה, במוסיקה. אבל פייסבוק, וואטסאפ, יוטיוב ונטפליקס הולכות לך מכות על המוח ושודדות ממך את תשומת הלב. קראתי מחקר שהסביר איך הסלולרי מתחרה בבת או בבן הזוג שלך. לא רק על זמן ותשומת לב - על פאקינג הורמונים. זה הרג אותי. נכון שבת הזוג שלי זה מזון מלכות עם דבש טהור, אבל יש גם עוקץ, אתם יודעים. והרבה פעמים יותר נוח ללכת על טיפות סטיביה. זה לא אותו מתוק, אבל זה תחליף לא רע, והוא נטול סיכון. כאילו. וכשהסתכלתי פנימה, אמרתי לעצמי, דאמיט, הסלולרי הזה ממוסס גם את הזוגיות שלי. מוזמנים לבדוק את עצמכם, אבל אני מזהיר מראש - לא משנה מה תגלו - זה ממש לא מסמן את הדרך החוצה.

"ואתה חושב שאתה בוחר. אבל אתה לא בוחר. כשמבינים את החולשות של המוח, את היכולת של המסך לווסת לנו את ההורמונים -מבינים הכל. גם את האנשים שבודקים את הסלולרי תוך כדי נהיגה. כשאתה שומע פינג והקורטיזול והדופמין שלך משתוללים, אין לך כמעט ברירות אלא לשלוח יד לטלפון ולסכן את החיים עצמם. לא משנה כמה נקודות וקנסות יהיו בדרך. זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. כן, אנשים מתים פה, וכן, זה ככה מרושע.

"וכשמבינים שכל פוליטיקאי וכל עיתונאי וכל משתמש חייב להגזים את עצמו למקסימום כדי להיות רלוונטי, כדי להתחרות לייקים ושיתופים, וכשמבינים שבמוח יש פירצה שמושכת את תשומת הלב שלנו לסכנה ולשנאה יותר מאשר למשותף ולחביב, מבינים למה העולם מטורלל, למה הכל קיצוני, למה כולם שונאים. זה לא נולד אתמול וזה לא ההסבר היחיד, אבל דמיינו רגע את האפשרות האקזוטית שהרשתות החברתיות קורסות כולן. רגע, אני אדייק - שיש רשתות, אבל כולנו רואים בערך את אותו פיד. נשאר השיתוף, אבל נעלם האלמנט הוויראלי, המותאם אישית והממכר. חלק יפה מהטרלול הציבורי שכולנו שותפים לו היה מתפוגג, לא?

"ולחיים עצמם - גם החיים שלי נהיו קשים יותר בקורונה. גם פרנסה, גם בריאות, גם הילדים על הראש, אין משפחה שזה לא דוחס אותה ומותח אותה למקסימום ואחריו. אבל מבחינתי יש גם סוג של פיצוי - נורא מעניין לי. נורא נורא נורא. לראות את החינוך, הבריאות, התעסוקה, השירות הציבורי, התקשורת האנושית - את כל אלה מזנקים קדימה חמש שנים בתוך כמה חודשים - מבחינתי זה סוג של אורגזמה אקטואלית. זה כמו בחירות לעמית סגל, אבל אצלי זה פעם בעשור, לא כל שבועיים.

המתחרים: "המתחרים שלנו הם הרשתות. המטרה של הרשתות החברתיות לא היתה רעה בהתחלה - לחבר אותנו לחברים ולמשפחה, לתכנים שחשובים לנו. באמת, הפיד של פייסבוק הוא תמיד מעניין לאללה. יהיה לי קשה לוותר עליו. למה? כי אל המודל העסקי שאנחנו מכירים - להרוויח מחשיפה - הם הוסיפו אלמנט חדש: לזהות דפוסי התנהגות וצריכה, שמחוברים בעצם להרגלים ולחולשות שלנו. ואם מחשב-על מודד בכל רגע מה הדבר שגורם לך לחזור פנימה, בלי להתכוון לזה הוא ילוש את כל הפוסטים והווידואוז לפיד שהוא בעצם כפפה רגשית שלך. כפפה שמציעה לך בכל שנייה ביום את המענה המושלם לצרכים הכי כמוסים שלך ברגע זה. זה מוצר שתוכנן ליצור התמכרות. עכשיו נראה אותך חוזר לעבודה, לילדים, לזוגיות, לעבודה, לתחביבים, אפילו סתם חוזר לישון. "המתחרה הכי גדול שלנו זו השינה", אמר מנכ"ל נטפליקס ריד הייסטינגס, אבל הוא דיבר בשם הרבה מהקולגות שלו. חשבתי פעם איך לכמת את "מס הפייסבוק" שכל החברות בעולם משלמות. הזמן הזה שאתה בעבודה, "עובד" ומשתכר, אבל בעצם עובד אצל מארק צוקרברג. אגב, יש תשובה: כ-15%-10%. לפחות. פסיכי או מה?

"כאיש תקשורת, קיבלתי כלי אדיר ללמוד על העולם ולהפיץ את התוצרים שלי. וגם בגלל זה קשה לי להתנתק. יש לי תירוץ פנימי מושלם - אם אני בפייסבוק, זה לעבודה. אבל האמת היא שבכל פעם שעיתונאי מפיץ את הטור שלו ברשת חברתית, הוא חותך עוד קצת את הענף הכלכלי שעליו הוא יושב. ובהסתכלות ציבורית, זליגת תקציבי הפרסום מכלי תקשורת שמייצרים עיתונות, טלוויזיה, דרמה ובידור מקומי - לטובת ענקיות תקשורת בינלאומיות שלא מייצרות כלום ואפילו לא משלמות פה מסים - הוא אסון בקנה מידה אפי. אסון לדמוקרטיה, לתרבות ולכלכלה.

"מצד שני, יש חשיבות גדולה לזה שחלקים גדולים בציבור קיבלו פתחון פה ממשי רק ברשתות החברתיות. וזה שיעור חשוב לכלי התקשורת".

על הצופה/המאזין/הגולש הישראלי: "מהרגע הדיגיטלי הראשון, לפני 20-30-40 שנה, היינו נורא גאים בעצמנו שאנחנו המון במחשב ובסלולרי, שיעור חדירה גבוה של אינטרנט, סמארטפונים וכל זה. אומת ההייטק, עאלק. לא רק ברמה הציבורית, גם מצב הטכנולוגיה כאן מחפיר ביחס למדינות המערב. והיום נדמה לי שזה בעיקר בעוכרינו. אם נקצין - נהיינו אומה של ג'אנקיז. ובין היתר בגלל זה קשה לשנות פה משהו - כי נהיינו כל כך אטומים".

מה שקורה עכשיו (1): המאבק של גופי התקשורת נגד ענקיות הרשת מחו"ל.

"הוא עוד לא מספיק מאבק ולא מספיק מאוחד. יש סיבות טובות להסתייג מחבירה כזו של כלי תקשורת מתחרים, אבל כשהאיום על העיתונות המקומית בישראל מצלצל בקול רם, כל מי שעדיין רוצה לראות פה דמוקרטיה מתפקדת ואיזה חיבור כלל-ישראלי מינימלי, צריך לשאוף להגדרה של כללי משחק מחודשים. לצערי, כל המודלים האלטרנטיביים שאני מכיר יש בהם ליקויים דרמטיים. חוץ ממודל אחד שאותו הכי קשה לממש - שהקוראים ישלמו מכיסם לכלי התקשורת שאותו הם חפצים לצרוך. ולכן אני מברך כל כלי תקשורת שמקים חומת תשלום, כולל 'גלובס'.

מה שקורה עכשיו (2): הסרט של נטפליקס "The Social Dilemma".

"דמיינו סיגריות שאין עליהן אזהרה. ולא רגולציה. ולא מס כבד. ואף אחד לא מפרסם נגדן. וכולם רגילים לרכוש ולצרוך, מקטון ועד זקן.

"כל כך קשה לבוא משום מקום ולהזהיר ולהסביר, ובפרט שמעורבים כאן טכנולוגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, מדעי המוח, ועוד כמה מדעים מורכבים - וכולם מתנקזים לתוך הרגל תמים לכאורה. הסרט של נטפליקס, והסרט שלי "הקרב על המוח" שישודר שוב ביום ראשון בקשת, והרים של כתיבה ומחקר - ואנחנו רק בתחילת הדרך. כי הפלטפורמות האלה הן כמו מולקולת ניקוטין שנקשרת לרצפטור. הן מנצלות את הצורך הבסיסי כל כך בקשר אנושי, אבל משאירות אותנו שקועים בדכאון ובדידות. הבדידות שולחת אותך בחזרה לפלטפורמה, והנה מעגל הקסמים של הסם. אבל זו גם התקווה. שמספיק אנשים ירגישו את זה, וירימו את הראש".

מהלך שאתה ממש גאה בו: "במסגרת התחקיר על 'הקרב על המוח' (הסרט ישודר בשנית ביום ראשון הקרוב בקשת 12), הוזמנתי למפגש עיתונאים במטה פייסבוק בעמק הסיליקון, רק כדי לגלות שאף אחד לא מתכוון לתת לי לשאול שאלות, בניגוד לסיכום המוקדם. נאלצתי לשלוף את החוצפה הישראלית ולדרוש תשובות. כמעט זרקו אותי משם, אבל יצאתי עם שורה של טיוחים, התחמקויות ושקרים מבכירי החברה הבינלאומיים, כולל משריל סנדברג, מספר 2 בחברה. עיתונאים מכל העולם באו ללחוץ לי את היד על זה. עם הסינקים האלה הלכתי לטריסטאן האריס, האיש שהפך לכוכב עכשיו בסרט של נטפליקס, והוא הפריך ומוסס אותם. מאז פייסבוק לא מדברים איתי, אבל אני לא מצטער על כלום".

מהלך שהיית רוצה למחוק: את אפליקציית פייסבוק מהטלפון שלי. ואת טוויטר, ואינסטגרם, ואת אפליקציית השחמט, שאפילו היא ממכרת. זה שאני מבין עד כמה זה מסוכן - לא אומר שאני יותר טוב מאף אחד. זה שאני מכיר את המלכודת מצוין לא אומר שאני לא נופל בה. כל שבוע עוצרים אותי אנשים אותי ברחוב, אומרים לי - הייתי בהרצאה שלך, יישמתי את הטיפים, שינית לי את החיים. גם אני משתנה, אבל לאט. מצד שני, אני זוכר שאני חי בתוך בועה, שהאנשים ב'צד השני' הם מנומקים ומקסימים בדיוק כמו אלה שבתיבה המדומיינת שהרשתות סגרו סביבי".

פוליטי

למה המדינה נמנעת מלהתערב בחקיקה בנושא?
"הרשתות החברתיות משרתות את הפוליטיקאים על חשבון האזרחים. הן מאפשרות להם קשר ישיר לבוחר - שזה גם דמוקרטי ומרבה דעה ושיח, אבל גם מאפשר לעקוף מסננות עיתונאיות של אמת ושקר, ומאפשר להפיץ שמועות, מתקפות ופייקים לא מזוהים. פוליטיקאים רבים משתמשים בזה. נראה למישהו שהפוליטיקאים יכרתו לעצמם את הענף ויחזרו להיות תלויים בעיתונאים הנודניקים? ובכלל, הרשתות פוגעות בהכנסות של גופי העיתונות, מה שמשמח כל פוליטיקאי שלא מעוניין בתקשורת חזקה".

אישי

הגלגול: "מתישהו באלף הקודם השתחררתי מבטאון חיל האוויר, ובמעריב חיפשו כתב מחשבים. הצעתי את עצמי, כשהיתרון היחיד שלי הוא לא הבנה מחשבים, אלא גיל צעיר והבטחה ללמוד מהר. מחשבים עצמם לא נורא עניינו אותי, אבל אז בועת הדוטקום התפוצצה והיה ים חדשות מרגשות. אחר כך התאומים נפלו והצלחתי להביא מהאינטרנט ראיון ראשון עם אלמנתו של אחד ההרוגים הישראלים, ופתאום פנו אלי לכל דבר. בריאות, צבא, פלילים. מה אתם רוצים ממני, לכו לכתב הרלוונטי. 'כן אבל הידיעה באינטרנט, והוא לא יודע איך להשתמש בזה'. אחר כך ערכתי את מוסף הטכנולוגיה, ואז את המוסף הכלכלי של סוף השבוע. משם לחדשות 2, ואז לקשת, כמגיש המגזין 'אנשים'. חשבתי להתנתק מהתחום הטכנולוגי, אבל הוא הלך וכבש כל תחום בחיים - וגם אותי. הבנתי שלהבין בחדשנות זה להבין בעתיד האנושות, בכל תחום שלא תרצה. לשמחתי הנהלת קשת אהבה את החזון הזה, וקיבלתי אור ירוק להקים את נקסט".

מודל להערצה: "בת הזוג שלי. היא מנהלת יותר טובה ממני, הורה יותר קשוב לצרכי הילדות, פותרת פאזלים יותר מהר, מתעמלת יותר חזק, וכשהיא מסכימה לשלוף את החליל צד שלה, היא גם קוראת תווים יותר מהר ממני ומנגנת יותר ברהיטות. אני טוב יותר רק בדבר אחד. להירגע.

עוד כתבות

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית / צילום: באדיבות לשכת עורכי הדין

הנציב קולה דחה את הטענות לעבירות בנייה נגד נשיא העליון עמית, וקיבל תלונה אחרת לניגוד עניינים

נציב תלונות הציבור על שופטים אשר קולה דחה את טענות ארגון הימין "לביא" וקבע כי נשיא העליון "אינו עבריין בנייה, והכתרתו בתואר המפוקפק אינה הוגנת ואינה נתמכת במציאות" ● במקביל קבע כי עמית לא היה צריך להשתתף בדיון בבג"ץ שעסק בהצעה לביטול נבחרת הדירקטורים שבה מכהן אחיו ● עמית מסר כי ייקח את הדברים לתשומת ליבו. לוין: על עמית להתפטר

מה עומד מאחורי נסיקתו / צילום: Shutterstock

צבי סטפק לא מתרשם מהזינוק בכסף: "לא אתפלא אם זו ספקולציה"

מבין שלושה אפיקי השקעה אלטרנטיביים למניות - שכוללים גם את הזהב והביטקוין, הכסף הוא זה שנצץ בשנה החולפת ● השאלה מה עומד מאחורי נסיקתו החזירה אותי 46 שנים אחורה, למקרה של האחים האנט ● הזהב "כרגיל" לא איכזב את המשקיעים, ומי דווקא כן?

צורי דבוש, יו''ר קליל, ושחף שרגר, מנכ''ל הייפר גלובל / צילום: ענת קזולה, כדיה לוי

ביום האחרון של השנה: שתי החברות בבורסה שהודיעו על רכישות

קליל והייפר גלובל יוצאות לשתי עסקאות רכישה במקביל: קליל משלמת עד 44.6 מיליון שקל עבור רכישת השליטה בחברת גולן צח ומרחיבה את פעילותה בענף האלומיניום, בעוד הייפר גלובל מרחיבה את פעילותה ורוכשת חברה אירופית בעסקה של 20 מיליון דולר

נתב''ג. יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים / צילום: Shutterstock

משבר זמני? ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, שעדיין הגבוה במערב

לפי הלמ"ס ומחקרי מרכז טאוב, שיעור הגידול הכולל באוכלוסייה היה נמוך מהרגיל, בעיקר בשל הגירה החוצה ● במקביל, התחזיות מנבאות ירידה בפריון בשנים הבאות. כיצד הדבר ישפיע על המשק?

טהרן, דצמבר 2025 / צילום: ap, Vahid Salemi

הרוג ופצועים בשרפת מפקדה איראנית בהפגנות

המבנה עלה בלהבות, 13 לוחמי בסיג' ושוטרים נפצעו בידי המפגינים ● גורם ישראלי בכיר על המחאות: "אנחנו מזהים אירוע פנימי דרמטי באיראן. עוד מוקדם לדעת את השלכותיו" ● דיווחים שוטפים

תחנת הכוח דליה / צילום: מצגת החברה

ב-4.5 מיליארד שקל: תחנת הכוח של דליה סוגרת פיננסית ויוצאת לדרך

חברת האנרגיה דליה חתמה על סגירה פיננסית עם בנק לאומי ובנק דיסקונט בסך מיליארד אירו כדי להקים את תחנת הכוח "דליה 2" ● בנוסף, דליה עצמה הזרימה 780 מיליון שקל כהון עצמי להקמת התחנה ● הדבר מבטיח את מקומה של דליה בין ארבע תחנות הכוח שצפויות לקום ביוזמה פרטית עד שנת 2030

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

צילום: המשרוקית מסבירה. פרס ישראל

פרס ישראל: למי נותנים, ומה החידושים?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התבשר שהוא יקבל את הפרס היוקרתי, למרות שאינו אזרח מדינת ישראל. כיצד זה אפשרי? ● המשרוקית של גלובס

חנויות סגורות בעקבות מחאות על צניחת ערך המטבע, בבזאר הגדול של טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אינפלציה דוהרת ומטבע קורס: האם המשבר הכלכלי באיראן יכריע את המשטר

קריסת הריאל וקצב אינפלציה שנתי של 52.6% הביאו להפגנות באיראן, בהשתתפות הסוחרים ● במשטר מתכוננים להעלאת שכר ולהורדת גובה מס ההכנסה כדי להתמודד עם הנזקים הכלכליים

SpaceX ו-OpenAI בדרך לבורסה / עיצוב: אלישע נדב

האם 2026 תהיה שנת ההנפקות הגדולה בהיסטוריה?

SpaceX בדרך לבורסה עם שווי שעשוי להגיע ל-1.5 טריליון דולר, ו-OpenAI צפויה להיות חברת ה-AI הראשונה שתונפק לפי טריליון דולר ● אילוצי תשתית וטכנולוגיה ולחץ משקיעים מובילים ענקיות פרטיות לבדוק מחדש את היחסים עם השוק הציבורי - והקיבולת של וול סטריט נבחנת ● מי תהיה הבאה בתור? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

עורכי דין / איור: גיל ג'יבלי

כל עורך דין שלישי "שותף": מה מתכננים במשרדים הגדולים ל־2026?

הפירמות הגדולות בשוק עריכת הדין מודיעות בתקופה זו של השנה על מספר שותפים חדשים ● הפעם את הרשימה מוביל הרצוג עם 19 שותפים ● בש. הורוביץ רוב המינויים הם של נשים ● בשוק מסבירים: "המינויים משמשים לשימור עובדים, מיתוג וכעתודה הניהולית של המשרד"

רחוב ביאליק בת''א, חלק מהתוכנית / צילום: Shutterstock

בניגוד לרצון העירייה: תוכנית רובעים 5 ו-6 בת"א תופקד אצל הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה

ועדת המישנה להתחדשות עירונית החליטה על המשך קידום תוכנית רובעים 5 ו-6 בת"א במסגרת הוועדה המחוזית ● הדבר נעשה בניגוד לרצונה המקורי של העירייה שהתוכנית תופקד בידי הוועדה המקומית ● כעת, ע"פ גורמים בתחום, התוכנית שמטרתה לקבוע הוראות לבנייה חדשה ולשמור על אופי המרקם הקיים, נכנסת לתקופה קריטית במיוחד

מנכ''ל OpenAI, סם אלטמן / צילום: Reuters, Lamkey Rod/CNP/ABACA

1.5 מיליון דולר לעובד: כך הפכה OpenAI לשיאנית שכר היסטורית

ניתוח של וול סטריט ג'ורנל מגלה כי חבילת השכר שמציעה OpenAI בשנה החולפת הגיעה לממוצע של 1.5 מיליון דולר לעובד - יותר מכל סטארט־אפ טכנולוגי גדול בהיסטוריה ● על פי ההערכות, הוצאות אלה יקפצו בכ־3 מיליארד דולר בשנה עד סוף העשור

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שיכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

כלי רכב בנמל אילת / צילום: Shutterstock

במדינה טוענים כי נמל אילת לא עמד בתנאי הסף להארכת הזיכיון, בהנהלת הנמל משיבים אש

לטענת הנהלת נמל אילת, המדינה מתעלמת ממשבר השיט העולמי בים האדום ומגורמים שאינם תלויים בחברה ● "המדינה השקיעה מיליארדים בנמלי הים התיכון והזניחה את נמל אילת"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט סוגרת שנה שלישית של עליות: מדד S&P 500 זינק בכ-17%

נאסד"ק עלה השנה ב-20% וב-120% בשלוש השנים האחרונות ● המניות המנצחות והמפסידות השנה ● היום הוא יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת'וויי, והוא לא הבכיר היחיד שמפנה את מקומו בצמרת ● הדולר צפוי לסיים את השנה בירידה השנתית החדה ביותר שלו מאז 2017 ● מחירי הזהב והכסף רשמו את העלייה השנתית החדה ביותר זה ארבעה עשורים

מערכת הבריאות הציבורית עומדת בפני אתגרים חדשים / צילום: Shutterstock

המדדים נחשפים: כך נראית איכות הטיפול בבתי החולים בישראל

משרד הבריאות מפרסם לראשונה את תוצאות העמידה ביעדים שהציב לבתי החולים במסגרת תוכניות לאומיות שונות ● מהטיפול בקשישים ובריאות הנפש ועד תפקוד חדרי המיון, יחידות הפריה חוץ-גופית וההיערכות לאיומי סייבר

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תרחיש לא צפוי: המדינות שהורידו ריבית, ועכשיו בדרך להעלות אותה בחזרה

המגמה הגלובלית בחצי השני של 2025 הייתה של הורדת ריבית, אולם כעת בשוק יש כבר מי שמתמחרים העלאות ריבית מחודשות ב־2026 בכלכלות שונות ● בין הסיבות: עלייה בביקושים שיכולה לחמם בחזרה את האינפלציה, וכן סוגיות כמו המכסים והגבלות הגירה

רוכשי דירה שביטלו חוזה מ-2020 יקבלו החזר לפי ערכה היום / איור: Shutterstock

מועד התשלום או מועד הביטול? לפי איזה ערך יחושב החזר על עסקה שבוטלה

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי רוכשי דירה שביטלו חוזה שנחתם ב־2020, זכאים לקבל החזר לפי ערכה כיום ● אלה הסיבות

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל איחור באוצר והתנגדות האופוזיציה: חשש לבעיות תזרים קשות ברשויות המקומיות

המענקים לרשויות המקומיות מועברים בסוף כל שנה לכיסוי גירעונות ● אלא שהשנה, בשל מאבקים עם הייעוץ המשפטי לממשלה, האוצר הגיש את הפנייה לוועדת הכספים רק אתמול - והמשמעות היא שהדיון יתקיים כבר ב-2026 ● איחור של יום כעת הוא קריטי, כי הכסף נדרש לכיסוי הוצאות הרשויות ב-2025, ולא ניתן להעבירו אחרי שנת התקציב