בית ליראור. אפקט מאוחר לעבריינות בנייה / צילום: תמר מצפי, גלובס
עבריינות הבנייה שסבבה את הקמת "בית ליראור" ברמת גן, ממשיכה לגרום לגלי נזק משניים. זאת גם חמש שנים לאחר שראש העירייה לשעבר צבי בר הורשע, בין היתר כי קיבל שוחד בהקשר של בניית הפרויקט.
ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה במחוז תל אביב קבעה כי שתי בעלות מגרש סמוך למבנה יפוצו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן, בשל תוכנית שאושרה ב-2015 להכשרת עבירות הבנייה בבניין. השתיים יפוצו ב-654 אלף שקל עקב ירידת השווי ובנוסף יקבלו 50 אלף שקל כשכ"ט עוה"ד.
בית ליראור הוא בניין משרדים שממוקם בדרך בן גוריון. העירייה הייתה בעבר בעלת הקרקע, ולאחר חתימה על הסכם קומבינציה עם החברה היזמית "ליראור", החלה הבנייה במקום, אלא שכחלק מההליך נעשו בו עבירות בנייה, והחברה בהמשך אף נקלעה לחדלות פירעון. היתר בנייה שהוצא לפרויקט באוגוסט 1999, אמור היה להתבסס על תוכנית הבנייה העדכנית באותו זמן ולהכשיר את העבירות, ואולם הפרויקט חרג אף ממנו.
בדיקות מאוחרות יותר שביצעו גופי תכנון על ההיתר קבעו, כי בפועל ההיתר לא תאם את התב"ע, ועל כן לא היה חוקי. מי שרכשו את שלד המבנה בכינוס נכסים לפני 14 שנים היו היזמים שאול לגזיאל ועמנואל ארביב, והם השלימו את הקמתו תוך חריגות בנייה בוטות.
על פי התוכנית המקורית, ניתן היה להקים במגרש שני מבנים נפרדים של 6 ו-9 קומות מעל לקומת מסחר, שביניהם הייתה אמורה להיות כיכר לטובת הציבור. בפועל הוקם בניין אחד בן 9 קומות, ששטחו יותר מכפול מהשטח שהותר לבנייה. ב-2015 הורשע צבי בר בלקיחת שוחד בגובה 224 אלף דולר וקבלת טובות הנאה נוספות מהיזמים לגזיאל וארביב, בתמורה לקידום הפרויקט. כן הורשע בר באישום זה בהלבנת הון וזוכה מעבירה של הפרת אמונים. לגזיאל הורשע במתן שוחד.
העירייה: אין לתבוע על ירידת ערך
בהמשך קידמה העירייה תוכנית להכשרת עבירות הבנייה של בית ליראור, וזו אושרה באוגוסט 2015. בגין תוכנית זו הגישו שתי בעלות מגרש שמשמש כחניון בחלקו האחורי של הבניין, תביעת פיצוי על ירידת שווי המקרקעין. לאחר שנדחו בוועדה המקומית, הן פנו לוועדת הערר באמצעות עו"ד עופר שטריקר.
כחלק מההליך טענו השתיים, כי על פי המצב התכנוני שקדם לתוכנית שהכשירה את העבירות, הייתה אמורה להיות זיקה לציבור באמצעות כיכר ודרך מקשרת מדרך בן גוריון למגרש שלהם. זיקה זו התבטלה בתוכנית וגרמה לחלקה שלהן להיות מוסתרת מרחוב בן גוריון. כמו כן נגרמה לטענת השתיים, ירידת ערך למגרש עקב הצללה ואובדן כיוון אוויר.
מנגד טענה הוועדה המקומית, כי העוררות לא הוכיחו שנגרמה ירידת ערך לשווי החלקה שלהן. לדבריה כבר בהיתר הבנייה מ-1999 אוחדו המבנים ובוטלה הכיכר. לכן, טענה הוועדה המקומית, כי אם קיימת בכלל פגיעה, היא נעשתה על סמך ההיתר, שלפיו לא ניתן לתבוע פיצויים על ירידת שווי.
ועדת הערר: "מצג שווא של העירייה"
ועדת הערר בראשות עו"ד בני זלמנוביץ, קיבלה את הערר ובהחלטתה מתחה ביקורת על הוועדה המקומית. "עמדת המשיבה (הוועדה המקומית - א.מ) נגועה בהתעלמות מוחלטת, עד כדי ביטול מציאות הדברים אשר עמדה בבסיס הוצאת ההיתר", נכתב.
"כאמור, במקרקעין בוצעו עבירות בנייה חריגות שמקורן במעשים פליליים. משהחלו הליכי האכיפה, נעשה ניסיון להכשיר את השרץ באמצעות תוכנית. משעה שקודמה התוכנית נשכח היתר הבנייה והשאלה שעמדה על הפרק הייתה תוקפה של התוכנית. אך נדמה כי לא היה ספק למאן דהוא שהיתר הבנייה בטל מעיקרו. עד שהגיעה כעת המשיבה וטוענת טענה שמעולם לא נטענה", נכתב עוד בהחלטה.
"עיריית רמת גן הייתה בעלים של המגרש עליו בנוי בית ליראור ועשתה עסקת קומבינציה במקרקעין עם החברה היזמית. עיריית רמת גן היא זו שהוציאה את היתר הבנייה והיא היא שראשיה פעלו בדרכים שאינן כשרות להוציא היתרים בלתי חוקיים במקרקעין. מצג השווא של המשיבה לזעוק כקוזק הנגזל 'טהורה אני' לא ראויה ומקוממת. תפקידנו כרשות ציבורית לשפר מעשינו, לתקן פגמים אבל בראש ובראשונה לקחת אחריות ולא להתנער בטענות פורמליסטיות ופרוצדורליות. כשם שהרשות היא סך תושביה (טענה אותה טענה המשיבה בדיונים השונים) כך הרשות היא סך עובדיה, פקידיה ונבחריה לטוב ולמוטב", כתבו חברי ועדת הערר.
לאור ההחלטה כי ההיתר בטל, בדק שמאי מייעץ לוועדת הערר את שווי הפגיעה בחלקה העורפית בהתאם לתוכנית שקדמה לתוכנית להכשרת עבירות הבנייה של בית ליראור וקבע, כי נרשמה ירידת ערך של 654 אלף שקל, בגין הפגיעה, נכון למועד הקובע שהוא אישור התוכנית המכשירה.
בנוסף הטילה ועדת הערר על הוועדה המקומית לשלם את שכר טרחת העוררות בסך של 50 אלף שקל וכן ובנוסף את שכר טרחת השמאי המייעץ.
מעיריית רמת גן נמסר בתגובה: "מדובר בתביעת ירידת ערך בגין תכנית שאושרה ב2007. בעניין בית ליראור (פרשה שהיתה גם היא בתיק של צבי בר). הערר הוגש בשנת 2010. הנהלות קודמות אכלו בוסר וחלקן אף שוחד ושיני ההנהלה הנוכחית תקהנה. עיריית רמת גן תלמד את ההחלטה ותשקול את צעדיה כאשר השמירה על הקופה הציבורית והאינטרס הציבורי מעל הכל".