חנויות סגורות לאורך הרחוב בעקבות הסגר השני / צילום: כדיה לוי, גלובס
ממה העובדים במשק מוטרדים בימים אלה? אילו שאלות מעסיקות אותם, כשרף המובטלים במדינה חצה את ה-900 אלף עובדים? ממיצוי הזכויות שלהם, מזה שהמעסיק הודיע להם על סיום העסקתם, מהרעת התנאים בעבודה וגם מהחל"ת והבידוד שנכפים עליהם.
כך עולה מפילוח הפניות שמגיעות בתקופת הסגר הנוכחי אל מוקד המידע והשירות של ההסתדרות הלאומית, ארגון העובדים השני בגודלו בישראל, המאגד עשרות חברות וארגונים ומאות אלפי עובדים מכל תחומי המשק. מוקד המידע והשירות של ההסתדרות הלאומית מטפל במשך כל משבר הקורונה בפניות עובדים בכל הנושאים הקשורים לעולם העבודה. מתחילת המשבר טיפלו רכזי המידע ביותר מ-24,000 פניות של עובדים אשר קיבלו מענה מקצועי - ממוצע של 3,441 פניות בחודש, שמשקף את תמונת המצב המטרידה של שוק העבודה בתקופת הקורונה.
מתחילת הסגר השני הגיעו למוקד כ-2,000 פניות, אשר התחילו לקבל אופי שונה מהפניות שהתקבלו בעבד: רכזי המידע שמו לב כי עוד ועוד עובדים מתקשרים "כדי לדבר" ולא כדי לברר משהו ספציפי. הם פשוט "שופכים את הלב ומספרים על מצוקתם", כפי שמתארים זאת הרכזים במוקד. "העובדים מיואשים מהמצב ומדברים על סיר הלחץ שהם נתונים בו. פיטורים, הרעת תנאים, בידוד וחל"ת הם הנושאים המדוברים ביותר בפניותיהם של העובדי", אומרת עדי בן דוב, סמנכ"לית מרכז המידע והשירות.
"העובדים מיואשים. הפכנו לפסיכולוגים"
במסגרת הפניות למרכז המידע והשירות, הנושאים הנשאלים ביותר בקרב העובדים הם: בירור זכויות בתקופת הקורונה, שאלות בנוגע לסיום העסקה והרעת תנאים, שאלות בנוגע לחל"ת ולחובת הבידוד ולבסוף שאלות בנוגע להפרשות הפנסיוניות. הפונים באחוז הגבוה ביותר הם בעלי משפחות, וממוצע הגילאים הדומיננטי במסגרת הפניות הוא עובדים בגילאי 20-40.
לדברי עדי בן דוב, השיחות שמתקבלות במוקד מלמדות על מציאות קשה של העובדים, ובעיקר ייאוש. "אנו מרגישים שאנשים מיואשים. רכזי המידע וזכויות העובדים הפכו לחצי פסיכולוגים בעל כורחם בנוסף לסיוע שלהם מול המעסיקים במוסדות השונים. אנשים מתקשרים ומספרים על ייאושם. העובד נמצא בסיר לחץ מאוד גדול. ילדים שנמצאים בבית, היעדר פרנסה/צמצום משמעותי בה. תוך כדי העבודה במיוחד אם היא מהבית הם גם מתפעלים את הילדים ומסייעים בלמידה בזום".