אמיר ברמלי בבית המשפט / צילום: איל יצהר, גלובס
"התרשמותי הינה שמדובר באדם חריף ושנון, בעל אישיות עוצמתית שהילך קסמים על סביבתו, יכולת שכנוע מרשימה, גרסתו שוטפת אך מלאת סתירות. דבק בגרסתו, בחר בתשובה לא עניינית. מניפולטיבי, התחמק ממתן תשובות ענייניות. התוכנית שהוצגה על ידי הנאשם הבטיחה למשקיעים תשואה גבוהה, הרבה יותר מהמקובל בשוק, אבל לא הייתה בה כל היתכנות מעשית אלא הטעיה והונאה של מאות משקיעים". כך כתב שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, על אמיר ברמלי, במסגרת הכרעת הדין שבה הורשע באחת מפרשות ההונאה הגדולות ביותר שהיו בישראל.
חמש שנים אחרי שרשות ניירות ערך החלה לחקור את החשד שברמלי, הבעלים לשעבר של קבוצת רוביקון וקרן קלע, מגייס כספים במירמה, הרשיע כבוב את ברמלי בהונאה בהיקף עצום של 340 מיליון שקל. ברמלי הורשע, בין היתר, בעבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גיוס כספים ללא תשקיף ועבירות הלבנת הון. כן הורשע באישום אחד, ישראל עופר, ששימש כחשב בקרן קלע, בעבירות דיווח, הפרת אמונים בתאגיד ועבירות מנהלים.
ברמלי הורשע שגייס מאות מיליוני השקלים ממשקיעים באמצעות חברות בקבוצת רוביקון קרן קלע על יסוד מצגי שווא. הוא סיפר למשקיעים סיפורי מעשיות על הצלחת ההשקעות והבטיח ללקוחות תשואה שנתית דו ספרתית באחוזים, בשילוב המפתה שבין ריבית גבוהה לסיכון נמוך.
בהכרעת הדין מתייחס השופט כבוב לראיון שנתן ברמלי ובו תיאר את עצמה כמי שפועל בחיים ובעסקים ב"כאוס מאורגן". "לעבוד עם תקציב למשל זה מגביל.. תקציב זה גבול, וגבולות הן לא הצד החזק שלי". על כך נכתב בהכרעת הדין, "אכן ברמלי לא חשש מגבולות - הוא פשוט חצה אותם".
איך הצליח ברמלי להונות כל כך הרבה משקיעים? מה גרם לאנשים מבוגרים, חלקם משקיעים מנוסים, להפקיד את מיטב כספם בידיו של נוכל? ומה עושות רשויות והאכיפה כדי למנוע מקרים דומים בעתיד?
איך עבדה ההונאה?
ברמלי, שהציג עצמו כאיש עסקים בעל מוניטין, גייס השקעות באמצעות קבוצת רוביקון קרן קלע, תוך הבטחה לתשואה גבוהה דו ספרתית באחוזים עם סיכון נמוך. ברמלי הבטיח הבטחות כוזבות ומטעות, ובפועל עשה ברכוש המשקיעים כבשלו.
הוא הציג למשקיעים מצג לפיו כספיהם ישמשו כהלוואות לטווח קצר, הלוואות ביניים (מזנין), הניתנות לעסקים כדי לסייע להם בנטילת אשראי מבנקים ומוחזרות בחזרה תוך 72 שעות. על בסיסי ההתחייבויות, שוכנעו כ-550 משקיעים להשקיע את כספם.
בניגוד להתחייבות למשקיעים, כספם שימש את ברמלי לרכישת מגוון רחב של חברות פרטיות, להלוואות והשקעות שונות. בית המשפט קבע כי לא הוצג אפילו מקרה אחד שבו העניקה הקרן הלוואת הון למשך 72 שעות. על כך נכתב בהכרעת הדין: "התוכנית שהציג הנאשם 'השלמת הון' לפרק זמן קצר, לרוב של עד 72 שעות, 'הבטיחה' למשקיעים תשואה גבוהה, הרבה יותר גבוהה מהמקובל בשוק. הלכה למעשה, מתברר שלא הייתה לתוכנית זו כל היתכנות מעשית, היא אינה אלא בגדר אחיזת עיניים, הולכת שולל, הטעיה והונאה של מאות משקיעים שסמכו ובטחו במידע שהקרן פרסמה".
ברמלי גם עשה שימוש בכספי המשקיעים לרכוש עסקים חדשים, חלקם על שמו וחלקם דרך רוביקון. העסקים גרמו להפסדים רבים וחלקם נסגרו לאחר מספר חודשים ספורים. המשקיעים לא ידעו שרוביקון מעורבת ולא ידעו שהם מממנים את פעילותה.
ברמלי יצא להרפתקת קניית חברות, רכש חברות שונות, למשל חברה לפיתוח פורמטים לחו"ל, רהיטים עתיקים ועוד. כאשר ברמלי לא יכול היה לשלם את הריביות למשקיעים הוא פעל בשיטת "הפירמידה", המכונה גם "הונאת פונזי". הוא מימן את תשלום הריביות מכספי משקיעים חדשים.
המשקיעים קיבלו בכל חודש את הריבית הגבוהה שאליה התחייב ובכך ברמלי "הרדים" את המשקיעים וחלקם אפילו העלו את סכום ההשקעה. ברמלי הקפיד להעביר למשקיעים את הריביות בזמן והם היו מרוצים. את הכספים לריביות לקח מכספי משקיעים חדשים.
ברמלי טען לאורך כל הדרך שמדובר ברדיפה ובמחלוקת אינטלקטואלית שיש בינו לבין הרשות לניירות ערך, שאם לא הייתה נפתחת חקירה אז שווי הנכסים שלו היה צומח. אין מחלוקת שהחקירה של הרשות פגעה בו אך הוכח כי מלכתחילה לא הייתה כל היתכנות מעשית לקיום הבטחותיו לאור התנהלותו ושימושו בכספים.
ברמלי אף משך כ־18 מיליון שקל לשימושו הפרטי. כך למשל רכש בתים וניהל אורח חיים ראוותני הוא שילם את כספי השחרור מערובה בכספי המשקיעים, קנה לביתו ושילם שכירות גבוהה במיוחד לדירה בתל אביב.
האם זה יכול לקרות שוב?
בית המשפט התרשם כי ברמלי הצליח בזכות כישוריו לשכנע אנשים רבים, ביניהם מוכרים, המחזיקים במשרות בכירות, חלקן כלכליות, להשקיע את כספם, כך שנראה שהסיכון לא פוסח על אף אדם והמקרה יכול לחזור על עצמו. הוא הצליח לשכנע מאות משקיעים ביניהם משקיעים מנוסים שחלקם מוכרים לציבור, כלכלנים, סטודנטים, ואנשים המחזיקים במשרות בכירות.
למרות שלל פרשות ההונאה שכבר ידענו, הענישה המחמירה על מי שמורשע בהונאות, למרות מקרים מפורסמים כמו זה של ברני מיידוף, כנראה שנמשיך לראות ניסיונות של נוכלים לפתות אנשים להתעשר מהר. וכל עוד יש נוכלים, יהיה גם מי שיתפתה. יש לקוות שהגברת המודעות הציבורית למקרים כאלו לצד הגברת האכיפה והפיקוח, יביאו לצמצום המקרים (ראו מסגרת על פרשה חדשה של יזם מוכר בנדל"ן).
האם רשות ניירות ערך הפיקה לקחים מהפרדה?
לדברי רשות לניירות ערך היא נמצאת עם היד על הדופק כל הזמן וגם בזמן שהתנהל משפטו של ברמלי המשיכה לפקח עליו ופתחה בחקירה חדשה נגדו בחשד לעבירות הונאה וניירות ערך, שהביאה למעצרו עד תום ההליכים.
לדברי ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע: "ברמלי לא הבין את המסר בפעם הראשונה, ובעודו ממשיך על פי החשדות לבצע פעילות עבריינית חמורה, תוך כדי ניהול משפטו, נאלץ לפגוש את חוקרי רשות ניירות ערך בשנית, רגע לפני שעל פי החשדות, לכאורה תכנן להימלט מהארץ".
גואטה הוסיפה כי "הכרעת הדין בתיק ברמלי היא תמרור אזהרה ברור לכל גורם אשר שוקל לבצע עבירות מירמה, זיוף והלבנת הון, הצגת מצגי שווא ושימוש בכספי משקיעים לצרכים פרטיים. שוק הון הוגן הוא מטרה אסטרטגית וערך עליון כדי להבטיח את אמון המשקיעים בשוק ההון והוא זה שמאפשר את פעילות הגיוס והמסחר התקינות לטובת המשקיעים והחברות".
"עינינו הפקוחות מנטרות את הפעילות בשוק באופן רציף ואנו ערים לכל המתרחש בו. אנו מקדמים שוק הוגן ומשוכלל לטובת המשקיעים והחברות ונוודא שכל מי שינסה לפגוע בהם יירד מהכביש".
איך הציבור יכול להיזהר?
הרשות לניירות ערך פועלת באופן נמרץ כדי לדרבן את המשקיעים לבדוק את החברות שבהן הם מעוניינים להשקיע. באתר הרשות ניתן למצוא שורת אזהרות לציבור, "דגלים אדומים". בראש ובראשונה הצעה לריבית גבוהה עם סיכון נמוך צריכה להדליק נורה אדומה.
"אל תתפתו להבטחות לתשואות דמיוניות, אין ‘ארוחות חינם’ ומאחורי הבטחה לרווחים גבוהים עומד במקרה הטוב סיכון גבוה ובמקרים אחרים אף ניסיון תרמית", נכתב באתר הרשות.
הרשות מזהירה גם במצבים הבאים: אזהרה מאתרים של גופים פיננסיים או רגולטוריים באמצעות קישורים. מומלץ לחפש לבד; מומלץ לרכוש ניירות ערך באמצעות הבנק ולא באתר אינטרנט לא מוכר; הצעות המגיעות במייל, טלפון או דואר חשודות.
מומלץ לעקוב אחר ההשקעות. רווחים מהירים מהווים אינדיקציה לרמת סיכון גבוהה. יש להימנע מהשקעה תחת לחץ. מומלץ לא להתפתות ללחץ בסגנון "הזדמנות חד פעמית שלא תחזור", "מחר המחיר יעלה".
הרשות מפרסמת רשימה של גופים מפוקחים ובבדיקה פשוטה ניתן למצוא את המידע.
מה העונש הצפוי לו?
בפרשת פלד-גבעוני הורשעו בכירים בחברה ציבורית במרמה בעשרות מיליוני שקלים. העונש החמור ביותר שנגזר היה שש שנות מאסר, 18 שנה לאחר ביצוע המעשים.
במקרה אחר, של מנהל ההשקעות מסביון, ערן מזרחי, שהורשע בגניבה ומירמה בהיקף של 57 מיליון שקל, נגזרו עליו 12 שנות מאסר. מנהל ההשקעות שלום קופרמן, שהורשע בגניבה של 5 מיליון שקל מלקוחותיו, נדון לשש שנות מאסר.
ואולם, אף אחד מהמקרים האלו לא מתקרב להיקפים ולחומרה של פרשת ההונאה של ברמלי. ההערכה היא שלאור חומרת המעשים וסכום הגניבה, הפרקליטות תבקש מאסר ממושך והעונש צפוי להיות מהחמורים ביותר שנראו בתחום עבירות אלו.
סנגוריו של ברמלי, עוה"ד לירן זילברמן ועמית זיו מסרו: "הכרעת הדין שנתנה היום מגוללת סיפור מורכב. בית המשפט קיבל את אחת מטענותיו המרכזיות של מר ברמלי וזיכה אותו מהעבירה המרכזית, עבירה של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. יחד עם זאת, בית המשפט דחה חלק מטענות ההגנה והרשיע בעבירות אחרות. הכרעת הדין היא קשה, מקיפה ומנומקת, אנו נלמד אותה באופן מדוקדק ונתכנן את המשך ניהול הגנתו של מר ברמלי".
התיק נוהל ע"י עוה"ד חנה קורין ויוני לבני ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה ונחקר ע"י מחלקת החקירות ברשות ני"ע.
איך עבדה השיטה של ברמלי
● הציג את עצמו כבעל מוניטין והבטיח תשואה גבוהה וסיכון נמוך ללא היתכנות מעשית
● הציג למשקיעים מצג לפיו כספיהם ישמשו כהלוואות לטווח קצר המוחזרות תוך 72 שעות
● בכספים של 550 המשקיעים רכש חברות כושלות ומשך כספים לשימושו הפרטי
● פעל בשיטת הפירמידה כדי לשלם למשקיעים את הריביות, עשה שימוש בכספי משקיעים חדשים
● העביר למשקיעים כל חודש את הריבית הגבוהה ובכך "הרדים" אותם וחלקם אף העלו את השקעתם