חיות עושה סדר ב"ניכור הורי": נוהל אחיד וזירוז הטיפול בבקשות

בסוף השבוע, בערב חג שמחת תורה, פרסמה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות נוהל חדש ל"טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים, שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם". הכותרת הארוכה של הנוהל מתייחסת לתופעה המכונה "ניכור הורי" - מצב שבו ילד מסרב לקיים עם ההורה קשר שוטף או רופף עד כדי סירוב מלא.

לרוב הניכור הוא תוצר של הדינמיקה המשפחתית והסביבתית, אגב הגירושין. המקרים בתיקים הללו קשים. הם כוללים ילדים בכל הגילאים, שלא מוכנים להיפגש עם אחד ההורים במשך שבועות, חודשים ואפילו שנים. במקרים רבים הניתוק הזה מלווה בטענות מצד אחד ההורים על כך שההורה המנוכר אלים מילולית או פיזית כלפי הילד וטענות מהצד השני על הסתה של הילדים נגד ההורה המנוכר.

בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשימוש במושג "ניכור הורי" בסכסוכי גירושין ובפסקי דין של בתי המשפט בישראל. לפי מחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בתוך עשור זינק השימוש במונח זה בפסיקת ביהמ"ש פי 20, משניים-שלושה פסקי דין בשנה - נכון ל-2008, לכמעט 40 פסקי דין בסוף 2019.

חוסר אחידות בין בתי המשפט

הנוהל שפורסם יוצר כללי טיפול אחידים בתיקים בהם עולה טענת "ניכור הורי", בעיקר באמצעות יצירת מנגנון טיפול מהיר בבקשות דחופות בעניין, בתוך 14 יום, במקום לוחות הזמנים הארוכים יותר, שבהם מתנהלים עניינים אחרים המגיעים לביהמ"ש. הרעיון הוא לבחון את המצב במהירות כדי למנוע הסלמה וניתוק ממושכים בין הורה לילד.

הנוהל פורסם על רקע חוסר האחידות בטיפול בתיקי "ניכור הורי" בבתי המשפט לענייני משפחה, אשר עוררו ויכוח בנוגע לשאלה איך צריך לטפל בתיקים הללו. כל בית משפט בחר בדרך טיפול משלו.

כך, בבית המשפט לענייני משפחה בת"א הוחל נוהל שעל פיו במצב שבו מוגשת בקשה בגין אי-קיום ביקורים אצל אחד ההורים, היא תועבר ל"שופט מוקד", שיקבע דיון בתוך 10 ימים. המתנגדים לנוהל טענו, כי הוא עומד בניגוד לעיקרון של "משפחה אחת-שופט אחד", וכי הניסיון להגיע לפתרון מהיר על ידי שופט שלא מכיר את מכלול הסכסוך המשפחתי, עלול להוביל לתוצאות קשות לילדים ומעודד נקיטת צעדים קיצוניים כמו הוצאת הילד מביתו.

במקביל, גובש מודל שונה במחוז המרכז של בתי המשפט, שבמסגרתו נדרשו הצדדים למלא שאלון והתיק מנותב בהתאם לתשובות.

חוסר האחידות בין המחוזות עוררה ביקורת ונשיאת בית המשפט העליון הקימה פורום ארצי של סגני הנשיאים לענייני משפחה, לטובת גיבוש נוהל כלל-ארצי לטיפול בתיקי "ניכור הורי".

מלבד קיצור לוח הזמנים לטיפול בבקשות בתחום "ניכור הורי", נקבע כי שופטים ייחודיים יקבלו הכשרה מיוחדת לטפל בתחום. בנוסף, מחויבים השופטים בחובות דיווח תקופתי על עמידתם בלוח הזמנים שנקבעו בנוהל, ונשיאת העליון עצמה תקבל דיווח מדי שישה חודשים על שופטים שאינם עומדים בו.

לשים את טובת הילד במרכז

האם הנוהל יפתור את כל הבעיות בתחום, ובין היתר יתן מענה לשאלה המקדמית מה זה בכלל ניכור הורי? האם רק מצב שבו הילד מוסת על ידי הורה אחד נגד ההורה האחר ייחשב לניכור הורי או גם מצב שבו הילד מתרחק מאחד ההורים מיוזמתו?

לדברי עו"ד יהודית מייזלס, מומחית לדיני משפחה, "המשימה הקשה של בית המשפט לענייני משפחה היא לזהות אלו מן התביעות לניכור הורי הן אותנטיות ואילו הן חלק מאסטרטגיית ניהול תיק, שמסתירות אינטרס אחר, כמו אי-תשלום מזונות להורה האחר עבור הילד, או אי-לקיחת אחריות על ידי ההורה שהילד כועס עליו מסיבה מוצדקת.

"הבעיה היא שכחלק מהכותרת 'ניכור הורי' נעשה לעיתים שימוש לרעה בטענה הזו. העלייה המטאורית של תביעות שנושאות את צמד המילים הזה היא לא פרופורציונלית למספר המקרים שבהם דורשים פתרון מיוחד. לכן, בירור מהיר הוא הכרחי. במובן זה הנוהל נכון, שכן הטיפול במקרים שיש בהם חשש לניכור הורי אמיתי מטופלים במהירות שיא ביחס לסדרי דין אזרחיים אחרים.

"הנשיאה אמרה 'שימו לב, יש כאן משהו שדורש טיפול', אך עם זאת היא העדיפה את הטיפול הפרטני של כל שופט ושופט בכל משפחה ומשפחה, שזה תמיד דבר חיובי ונכון יותר, בעיקר לתחום רגיש כמו דיני המשפחה".

בנוסף, אומרת מייזלס, העובדה שהנוהל מטיל על השופטים חובת דיווח שמגיעה עד לשולחנה של נשיאת העליון, הוא חידוש או לכל הפחות נוהל נדיר, שמשקף את החשיבות הרבה שהנהלת בתי המשפט מייחסים לתופעת הניכור ההורי. ישנו מסר מהותי לשופטים שמדובר בתופעה שאין להקל בה ראש.

כלי ניגוח נגד נשים?

הנוהל החדש לא נטול בעיות. לדברי מייזלס, "לצד היתרון בהכשרת שופטים מסוימים לטיפול בנושא הניכור ההורי, יש בצידה גם חיסרון. כשהקימו את בתי המשפט לענייני משפחה אימצו לחוק את העיקרון 'משפחה אחת, שופט אחד'. אם שופט אחד מטפל באותה משפחה, קל לו יותר לזהות אם מניעים זרים חודרים לתוך תביעה כזו".

לדברי פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האשה בפקולטה למשפטים, אונ' בר-אילן, "בשנים האחרונות אנחנו עדות למגמה מדאיגה של עלייה בשימוש בטענות של פגיעה בקשר הורה-ילד במסגרת סכסוכי גירושין, כאשר פעמים רבות טענות אלה משמשות כלי ניגוח נגד נשים המעלות או מציפות טענות של אלימות נגדן או נגד הילדים. כמעט כל טענה של אם על פגיעה בילדים נענית בטענה נגדית של ניכור הורי והתייחסות לאם כמסיתה או מנכרת, תוך הכחשת האלימות.

"טיעונים בדבר ניכור הורי מופיעים כיום ביותר ויותר תיקים של קונפליקט גבוה, והסכסוכים הולכים ומסלימים. על רקע זה החלו להתגבש נהלים שונים ברחבי הארץ, אלא שחוסר האחידות בהם רק הרע את המצב. קביעת נוהל אחיד לעניין הייתה לפיכך מהלך מתבקש ונחוץ, וטוב עשתה הנשיאה חיות שנקטה בדרך זו.

"יש התפתחות חיובית בנוהל החדש של הנשיאה, ששם דגש על מוגנות הילד וטובתו. הנוהל מכיר בצורך להגן על ילדים ועל ביטחונם הפיזי והנפשי, וברור ממנו שזהו שיקול ראשון שקודם לכל שיקול אחר. אלא שעל מנת שהדברים אכן ייושמו בצורה נכונה בשטח, וייעצר הסחף של התעלמות מאלימות במשפחה שאנו עדות לו, יש להבטיח שאימוץ הנוהל ילווה בהכשרה המקצועית השיפוטית המתאימה לאיתור ולזיהוי אלימות משפחתית, שעל פי רוב קשה לזיהוי".

יד קלה על הדק 

עו"ד דלית יניב מסר, מומחית בדיני משפחה, מוסיפה, כי "ניכור הורי הוא אחד הנושאים הקשים והכאובים בקרב זוגות מתגרשים. מטרת הנוהל לתת מענה מהיר למצב בו קיים חשש לפגיעה בקשר בין ילד לבין אחד מהוריו, בדומה לטיפול בבקשה למתן צווי הגנה.

הנוהל החדש נועד ליצור הסדרי עבודה אחידים לבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ, אשר יבטיחו מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר להליכים דחופים בסוגיית הקשר, או היעדרו, בין הקטין למי מהוריו".

עם זאת, לדבריה ישנן בעיות שהנוהל אינו נותן להן מענה. "קיימת כיום תחושה שהיד קלה על ההדק בכל הנוגע לטענות לגבי 'ניכור הורי'. הורים רבים משתמשים בטענה זו בעת הגשת כתבי הטענות, על מנת להשיג יתרון בהליך המשפטי, גם אם התופעה אינה בהכרח מתקיימת. עצם קיומו של הנוהל, אינו מונע הצפת בקשות למתן סעד דחוף ושיפוי לצד הנפגע במידה ויתברר כי אלה הוגשו בזדון ובטענות שווא.

"מן הראוי הוא, כי הנוהל הכלל ארצי יחייב את מגיש הבקשה להפקיד ערבות אישית, כפי שנהוג בהגשת בקשות למתן צווי הגנה, על מנת למנוע ניצול לרעה של הליך זה ועל מנת להבטיח פיצוי למי שנפגע מטענות השווא ולמנוע בזבוז של זמן שיפוטי". 

עיקרי נוהל טיפול בתיקי "ניכור הורי"

מה זה?
מצב שבו ילד מסרב לקיים קשר עם אחד מהוריו. לרוב זה קשור לגירושים

המטרה
יצירת אחידות בטיפול בבין ביהמ"ש ומתן מענה מהיר שימנע פגיעה בילדים והסלמה במצב

לוחות זמנים
עד 14 יום לקביעת דיון בבקשה דחופה להבטחת קשר הורה-ילד. במקרים חריגים של סיכון לילד או להורים ההחלטה עצמה תתקבל בתוך 14 יום

דיווח תקופתי
שופטים יחויבו לדווח על אי-עמידה בזמנים לסגן הנשיא לענייני משפחה. כל חצי שנה נשיא ביהמ"ש לענייני משפחה ידווח לנשיאת העליון על החריגים