משבר הקורונה כמעט והפיל את יצרני הרכב הצרפתים על ברכיהם. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 צנחו מכירות הרכב החדש בצרפת בכ-29% ביחס ל-2019, וזאת במקביל לקריסה רבתי בשווקי הייצוא המסורתיים שלהם דוגמת דרום אמריקה, צפון אפריקה וסין.
מכירות רנו נחתכו השנה ביותר מ-40%, וביחד עם מחיקה הערך הענקית של השותפה ניסאן הקבוצה עוברת את אחת התקופות הקשות בתולדותיה. למרבה האירוניה, אחת מנקודות האור הבודדות שלה היא רנו זואי החשמלית, אחד השרידים האחרונים לתוכנית הדגמים שפותחה בתקופת "בטר פלייס" לפני עשור והוקפאה כמעט לחלוטין לאחר קריסת השותפה הישראלית.
מכירות הזואי זינקו השנה במאות אחוזים בשוק הרכב החשמלי מוכה הטירוף של אירופה, והן מזכות את רנו בהכנסות נאות ממכירת עודפי "קרדיט סביבתי" (הפחתה בפליטת ה-CO2 הממוצעת מעבר לנדרש) ליצרנים מתחרים.
אבל גם ברנו יודעים שהקפיצה הזו היא זמנית ומלאכותית. את הלחם והחמאה עדיין אמורים להביא לה, בינתיים, הדגמים המסורתיים ובראשם הדור החדש של רנו קליאו, רבת המכר המסורתית שלה.
מבחינה חיצונית, הקליאו החדשה מייצגת אבולוציה זהירה לעומת הדור היוצא. היא קצרה יותר במילימטרים בודדים, רחבה יותר, נמוכה יותר במעט ומחצינה מראה דינמי, שפונה בעליל לקהל הצעיר הנמרץ של סיאט איביזה.
בחרטום ממוקמת כעת ערכת הפנסים/גריל הגדולה והמוחצנת, שמאפיינת את דגמי הדור החדש של רנו, ופרופיל הצד נראה קרבי יותר עם תפיחות גלגלים בולטות, "כתפיים" שריריות מאחור וקו חלונות צד "מהיר".
מכונית המבחן שלנו שהגיעה בגרסת האבזור הבכירה עם קיט "RS LINE" קוסמטי, מוסיפה ל"נראות" גם פגושים עמוקים יותר, חישוקים גדולים ונאים, חלונות מושחרים ועוד פריטים מעולמם של הצעירים שוחרי הסטטוס.
השדרוג הגדול: תא הנוסעים
קפיצת הדרך המשמעותית ביותר בדור החדש בוצעה בתא הנוסעים. עמדת הפיקוד החדשה בגרסה הבכירה מבוססת כולה על צגי LCD רב-תכלתיים עם לוח מחוונים נאה שמשנה את תצורת הצגת המידע בהתאם לטעמו של הנהג, וצג מגע מרכזי אנכי נוסח IPAD, שמשמש לשליטה ברוב המערכות המשניות.
נדיר למצוא בפלח הסופר-מיני צג כל כך גדול ועשיר במידע חזותי. הצג הזה מתפקד טוב יותר מאשר מקבילו בברנו "גראנד קופה" ומוסיף אווירת הייטק לתא, אם כי עדיין יש בשוק זריזים וחדים ממנו. בניגוד למתחרה הביתית פיז'ו, רנו לא הפקידה את כל פונקציות השליטה במסך המגע אלא שמרה על אופציה לתפעול ידני של רוב המערכות החיוניות, כולל ביטול מהיר של "מערכות הסיוע לנהיגה" הטורדניות ללא צורך לנבור בתפריטים.
עיצוב הפנים משתמש בכל הגימיקים המוכרים כדי לשדרג את האווירה, כולל דיפוני פלסטיק רכים ודמויי עור מסביב למערך הפיקוד. בגרסה הבכירה, תמצאו גם משטחי דיפון בצבעים שתואמים את צבע החוץ, ריפוד מושבים עשיר, תמיכה צדדית משופרת, גימור מטאלי ועוד שלל פרטים קטנים. כמובן שזו לא אאודי ומי שיחפש ימצא משטחי פלסטיק נוקשים וזולים, אבל התחושה הכללית יוקרתית יותר מאשר אצל מכוניות הסופר-מיני הגרמניות הפופולריות. גם איכות הגימור ובידוד הרעשים מכובדים בהחלט ביחס לקטגוריה.
האבזור התקני בגרסת ה-RS מקיף למדי, כולל חבילה מקיפה של מערכות סיוע לנהיגה, בלם יד חשמלי, "אורות אווירה" מתחלפים בתא ועוד. עם זאת, חלון גג הוא עדיין אופציונלי.
בסיס הגלגלים לא השתנה לעומת הדור היוצא, אך שימוש במסגרות מושבים חדשות ותכנון מחדש של החלל יוצרים כעת תחושה מרווחת יותר מלפנים ומאחור למעט מרחב הראש מאחור, שעשוי להציב את קודקודם של נוסעים גבוהים מהממוצע קרוב מאוד לתקרה. תא המטען עמוק ומרווח למדי, אך שפת ההטענה הגבוהה עלולה להכביד בעת העמסה/פריקה של מטענים גבוהים.
מנוע טורבו שמשותף לרנו ומרצדס
הקליאו החדשה מוצעת בישראל בגרסת בסיס עם מנוע 1 ליטר טורבו קטן ונמרץ ובחו"ל קיימת קיימת גרסה היברידית מעניינת. אך המנוע העיקר בישראל הוא ה-1.3 ליטר טורבו בנזין, מפיתוח משותף של רנו ומרצדס, שמניע בין השאר שלל דגמים של ניסאן (קשקאי) ואת סדרת ה-A של מרצדס ומגיע בכמה רמות הספק. בקליאו הוא מייצר 130 כ"ס ומומנט של 24 קג"מ, רתום למשקל עצמי צנוע של כ-1.2 טון ומשודך לתיבה כפולת מצמדים.
זהו מנוע מהונדס כהלכה עם הרבה דחף שזמין כבר מסל"ד נמוך מאוד וטורבו שמעניק "בעיטה" נעימה ומפתה את הנהג ללחוץ על הדוושה בכל הזדמנות. עליות תלולות נבלעות ללא קושי ושיוט במהירויות "ישראליות" גבוהות על הכביש המהיר מתבצע בסל"ד נמוך, חרישי ונטול מאמץ.
התיבה כפולת המצמדים מרגישה קצת פחות מהוקצעת מאשר מקבילתה במרצדס, אבל עדיין מגיבה בזריזות לכל גחמה של הנהג, לא מתלוננת גם במצבי "עצור סע" עירוניים והשימוש במצב התכנות הספורטיבי שלה - פריבילגיה של גרסת ה-RS - כמעט אינו נחוץ.
בקיצור, תחושה מענגת של "סופר מיני חמה", שמרגישה חזקה ויקרה יותר מכפי שמלמדים הנתונים הטכניים ותג המחיר. רנו נוקבת בצריכת דלק ממוצעת של כ-19 קילומטרים לליטר, אך מי שייכנע לפיתוי המתמיד שמציב המנוע, יוריד את הצריכה הריאלית לאזור ה-12 קילומטרים לליטר.
המנוע החזק וסטיקר ה"RS" יוצרים ציפיות להתנהגות ספורטיבית וחדה, אבל מהנדסי רנו לא מיצו את מלוא הפוטנציאל. הכיול הכללי של השלדה נוטה לנהגי יום-יום, ולמרות העובדה שאחיזת הכביש בפניות הדוקות איתנה ונטיית הגוף מזערית, לא מעט בזכות חישוקי 17 אינץ' עם גומי איכותי, ההיגוי מרגיש מתוגבר ומעורפל מדי. בעת האצות חזקות גם אפשר להרגיש בשמץ של "לחימת הגה".
העברה למצב הספורט מוסיפה מעט יותר "משקל" להיזון החוזר של ההגה, אך עדיין חסרה בו מידה של דיוק. מנגד, מי שיצליח להסתגל למחסור בהיזון חוזר יגלה שהמכונית מתמסרת בקלילות ובנעימות לנהיגה נמרצת על כבישים תובעניים והמאסה הנמוכה שלה מאפשרת משחקי אספלט. נוחות הנסיעה מציגה תוצאות מעורבות: על פסי הרעדה ומהמורות עירוניות גדולות היא מפגינה ספיגה מרשימה, אבל דווקא שיבושי כביש קלים ונפוצים מצליחים לעבור את מחסום השיכוך בדרך אל התא.
ויתור על אבזור הייטק וקוסמטיקה יעניק לכם מפתח למערכת ההנעה המרשימה והביצועים הזריזים של הקליאו 1.3 עבור 105 אלף שקלים - וזו תמורה רצינית בהחלט לכסף. אבל העלייה לגרסת לגרסת ה-RS, שעולה 115 אלף שקל לפני מבצעים, שווה בהחלט את הטרחה ומעניקה את אחת התמורות הטובות ביותר לכסף שמוצעות כיום בפלח הסופר-מיני, הן מבחינת אבזור והן מבחינת ביצועים. תמחור שראוי לצל"ש.
חלק מהמתחרות
פיז'ו 208
הדור החדש של ה-208, שנחת בישראל החודש, מצויד במנוע טורבו-בנזין עם שלושה צילינדרים בנפח 1.2 ליטר, שמייצר 130 כ"ס, משודך לתיבה אוטומטית בת 8 מהירויות ומאיץ ב-8.7 שניות. במחיר של 119 אלף לדגם התחלתי היא מציעה תא נוסעים דיגיטלי ומערכות בטיחות מקיפות
סיאט איביזה FR
113 אלף שקל עולה גרסת ה-FR המאובזרת של סיאט איביזה. המנוע הוא 1 ליטר טורבו-בנזין בהספק 115 כ"ס, שמשודך לתיבה כפולת מצמדים. הממדים דומים לקליאו ומשקל עצמי נמוך מאפשר זינוק ל-100 קמ"ש ב-9.5 שניות. הגרסה הגבוהה מאובזרת בחבילה ספורטיבית ומקיפה
מאזדה 2
116 אלף שקל עולה הגרסה הבכירה של מאזדה 2 עם מנוע 1.5 ליטר בהספק 116 כ"ס ותיבה אוטומטית. הממדים החיצוניים דומים אם כי תא המטען קטן יותר. הגרסה המאובזרת מגיע עם ריפוד עור, חישוקים רחבים וחבילה קוסמטית מקיפה. גרסה מעודכנת בדרך
