מצוקה כלכלית ותיווך אמריקאי גרמו ללבנון לדון עם ישראל על הגבול ביניהן

כשהמתיחות הביטחונית עם חיזבאללה מהווה תפאורה וכך גם מצוקי ראש הנקרה, התקיים השבוע אירוע בלתי רגיל בלבנון: משלחת בכירים ישראלית חצתה את הגבול לפגישה ראשונה מסוגה, בת שעתיים, עם בכירים לבנוניים לדיון על גבולות המים הכלכליים של המדינות. המחלוקת בין ישראל ללבנון נוגעת לגבולות המים הכלכליים של המדינות, לשטח שבו יש למדינה זכויות לשימוש במשאבי הטבע - במקרה הנוכחי לקידוחי הגז שכבר נעשים באזור.

בנוסף למתיחות הביטחונית בין המדינות, בעשור האחרון התעורר הסכסוך על המים הכלכליים בעקבות גילויי מרבצי הגז במזרח התיכון ובפרט באזור הזה. בזמן שישראל כבר החלה לפתח את המאגרים שנמצאו בתחומה, בלבנון לא היה טריגר להתקדם עם הנושא והם נותרו יחסית פאסיביים. בשנים האחרונות עם הרעת מצבה הכלכלי של לבנון וביתר שאת לאחר הפיצוץ בנמל ביירות והמיליארדים הנזקקים לשיפוץ האזור - חיזבאללה וממשלת לבנון קיבלו את הדחיפה האחרונה כדי להיכנס לשיחות עם ישראל, לשחרר את מרבצי הגז ולקבל עליהם סופסוף תגמולים כספיים.

 שטח המריבה בין ישראל ללבנון

הנכונות הלבנונית השתלבה באופן ישיר עם עליית ממשלו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ והגעתו של דיוויד סאת'רפילד לאזור כמתווך הראשון לנושא המים הכלכליים. הוא פעל מאחורי הקלעים, ובהמשך החליף אותו דיוויד שנקלר,  והוא שהביא לפריצת הדרך שהיאה לקיום הפגישה הראשונה השבוע. 

את המשלחת הובילה לצדו של מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, ראש מטהו של השר יובל שטייניץ, עו"ד מור חלוץ. חברים נוספים בה היו ראש החטיבה האסטרטגית בצה"ל תא"ל ד"ר אורן סתר, היועץ המדיני לראש הממשלה ראובן עזר, ראש מערך מדיני במשרד החוץ אלון בר ויועצו המדיני של שטייניץ אביב איאש. מהצד הלבנוני גם השתתפו אנשי צבא וממשל. והתיווך היה של שנקלר האמריקאי ואנשי או"ם בראשותו של יאן קוביס, שליח הארגון ללבנון.

"הנוף היה מדהים, יכולת לראות את צידון ודגלי לבנון. היה מרגש להיות שותפה למהלך כזה למרות שהייתה חשדנות הדדית באופן טבעי", אומרת חלוץ, בת 32 בלבד והאישה היחידה במשלחת. "הגענו בבוקר (ד') למעבר הגבול בראש הנקרה, שם נפגשנו כל חברי המשלחת ומי שקיבל אותנו היו המארחים שלנו מהאו"ם, שליוו אותנו לנקודת המפגש. בגלל הקורונה המפגש התקיים באוהל וסביב השולחן ישבנו משלחת מול משלחת (לבנון, ישראל) ובצדדים האמריקאים ונציגי האו"ם. כל השיחות נעשו בתיווך אמריקאי מלא".

 עו"ד מור חלוץ / צילום: יוסי זמיר, גלובס

חלוץ, שכבר הייתה שותפה למהלכים בינלאומיים אחרים של השר שטייניץ שהחלו לעתים ממפגשים סודיים, ממהרת למסגר גם הפעם את הפגישה כנקודת התחלה בלבד. "זו  ממש לא שיחות שלום, אלא נטו ניסיון לפתור מחלוקת נקודתית על המים הכלכליים של ישראל ולבנון".

"בשיחות שאנחנו קיימנו עם האמריקאים ניסינו לגבש הסכמות רק לשיחת הפתיחה", היא אומרת ומוסיפה עוד מחמאה מסוייגת לפגישה הראשונה: "זה לא התפוצץ ויצאנו עם אופק לעוד שיחות. השלב הראשון עבר בהצלחה, יחסית". הלבנונים אגב, כנראה לא יודעים על הייחוס המשפחתי של חלוץ לרמטכ"ל מלחמת לבנון השנייה (אחיינית). "מבחינתי זה 'נאן-אישיו' ותלוי במודיעין שלהם אם הם ידעו על זה בכלל", היא צוחקת.

גם ההודעה לעיתונות שיצאה לאחר מכן מטעם משרד האנרגיה קימצה בפרטים על שהתרחש באוהל בניסיון לשמור על התקדמות השיחות בעמימות ככל הניתן. לדברי חלוץ, השיחות נגעו ללוחות הזמנים למפגשים הבאים אך "היו הצהרות של שני הצדדים שהוסכמו שיישארו בחדר ולכן לא ניתן להוציא תוכן".

האינטרס הישראלי בשיחות, מסבירה חלוץ,  הוגדר על ידי השר שטייניץ כ"לנו המו"מ הזה חשוב, אבל ללבנונים הוא קריטי". לפי התפיסה הזאת, ישראל כבר פיתחה את מאגרי הגז ועוד מעט תסגור שנה מאז תחילת פעילות של לויתן, ישראל כבר מקדמת כניסה של מאגר שלישי - כריש תנין והמשק כבר רואה תוצאות - "תעשיית האנרגיה מכניסה מיליארדים למשק וזה משמעותי". וזה מקום שגם לבנון רוצה להיות בו.

בעבר כבר הסכימה ישראל לוותר על 55% מהשטח לטובת לבנון. אך לדברי חלוץ, "היום עוד לא דיברו על נקודת הפתיחה. לקראת המפגשים נבוא עם עמדה יותר ברורה. מה שנקבע כרגע זה המסגרת של המשך השיחות".

חלוץ מסבירה מה האינטרס הישראלי בשיחות האלה: "בשטח המחלוקת יש מאגר גז שהוא חוצה גבולות והמחלוקת היא היכן הגבול עובר. עד שלא תיפטר המחלוקת, המאגר הזה לא מפותח ולכן חשוב לשתי המדינות לפתור את הבעיה ולפתח אותו כמה שיותר מהר. לנו זה חשוב כדי שניטיב לפתח את משק האנרגיה, בין אם זה לטובת הפחתות זיהום האוויר או הכנסות למדינה. לפיתוח משק הגז יש יתרונות גדולים".

חלוץ, האישה היחידה במשלחת הישראלית, רגילה להיות האישה היחידה בחדר. "משק האנרגיה הוא משק גברי מאוד ולמרות זאת ועל אף גילי הצעיר אני מרגישה בו מאוד בנוח", היא מתארת. "לפעמים זה מטעה את האנשים, אבל זה עובר אחרי כמה דקות. הרבה פעמים בדיונים אני מסתכלת סביבי והייתי רוצה לראות עוד נשים מסביב לשולחן".

בארבע השנים האחרונות מוציאה חלוץ את החלטותיו של שר האנרגיה לפועל, מול הרגולטורים בארץ וגם מעבר לים. "יש רגולטורים שמבינים את תפקידם ויש כאלה שפחות אבל בראש הפרמידה יש שר שתפקידו להכריע ותפקידי לדאוג שזה יקרה".

"הייתי שותפה לרפורמה בחברת החשמל ולרפורמה במשק המים. הייתי בפגישה הדיסקרטית עם השר המצרי הראשונה בוושינגטון, שם התחילה הידידות בין השרים שהובילה להקמת פורום הגז האזורי". בספרו "הקרב על הגז", מייחס שטייניץ לחלוץ את הצלחתה למנף את שיתוף הפעולה עם מצרים בשל ידידותה עם מזכיר האנרגיה האמריקאי לשעבר ריק פרי שמסתמס עם חלוץ גם היום. "הוא הגיע לישראל והכרנו לו את משק האנרגיה הישראלי - חברות סטארט-אפ שהמשרד תומך בהם, ובמהלך הביקור נוצר קשר טוב ביני לבינו וככה גם התהדק הקשר בין המשרדים האמריקאי והישראלי וזה סייע לנו בהמשך מול המצרים".

בשבועות האחרונים יש התפתחות גם בתוכנית משרד האנרגיה להנחת צינור גז שיחבר את המזרח התיכון עם אירופה. לדברי חלוץ לאחר שהתוכנית להנחת הצינור אושרה בממשלה לפני חודשיים, החלו לערוך סקרים ובודקים כעת את היתכנות הפרויקט שצפוי להיום מקודם בין היתר באמצעות השקעות האיחוד האירופי. אפיק נוסף לדבריה שצפוי להתפתח בקרוב הוא מול איחוד האמירויות לשיתוף פעולה מהיר בתחום האנרגיה. 

חיזבאללה דורש שהמו"מ לא יגלוש לנורמליזציה

זמן קצר לפני התחלת השיחות בין ישראל ללבנון פרסמו תנועות חיזבאללה ואמל השיעיות הודעת התנגדות להרכב המשלחת הלבנונית לשיחות ודרשו לשנותו. הם מתחו ביקורת על הנשיא מישל עאון, שהבטיח לטענתם כי רק קציני צבא ישתתפו. בהודעה נאמר כי משמעות העניין היא נורמליזציה עם ישראל וכניעה לדרישותיה.  

מנהיג החיזבאללה חסן נסראללה משחק משחק כפול. הוא הסכים לעצם קיומן של השיחות, אך הוא מבקר היבטים מסויימים בהן, ודורש שיוצאו מהן כל הסממנים האזרחיים. התגובות החיוביות בלבנון לפני ואחרי הפגישה הראשונה, מדאיגות אותו עוד יותר.  קלודין אבו-רוכוז, בתו של הנשיא עאון המשמשת גם יועצת רשמית בארמון הנשיא, אמרה למשל בראיון טלויזיוני כי אם תיפתר בעיית סימון הגבול, אזי רצונה בשלום וכוונתה לבקר בירושלים. 

עיתון אל-אח'באר, המזוהה עם חיזבאללה, דיווח על "מחלוקת משמעותית ראשונה בין חיזבאללה לנשיא עאון", אבל טרח להוסיף: "המחלוקת לא תפגע בברית בין הצדדים".  כלומר, נאסראללה לא שובר את הכלים ולא ימנע את קיום השיחות. גם הוא יודע כי פתרון מחלוקת הגבולות יאפשר פיתוח שדות גז, הנחוצים נואשות לכלכלת לבנון. התנגדות למהלך תפגע עוד יותר בתדמיתו החבוטה בלבנון מאז הפיצוץ בנמל בירות. בנוסף, נאסראללה מעוניין שחיזבאללה ישתתפו בפרויקט כזה, מתוך תקווה לרווחים עתידיים.