גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לוי הלוי / צילום: איל יצהר

בצל משבר הקורונה מודיעה היום חברת כרטיסי האשראי כאל, שבבעלות בנק דיסקונט (בעל השליטה) והבנק הבינלאומי, על צמצום כ-4% מעובדיה. כאל שבניהולו של לוי הלוי הודיעה כי היא "יוצאת בתכנית פרישה מרצון" ל-60 מעובדיה, כשבחברה מציינים כי כיום יש בה כ-1,500 עובדים .

בחברה מוסרים כי הבנות בנושא הושגו עם ועד העובדים בחברה ועם ההסתדרות, הודות " להסכמות משותפות, מתוך אחריות לאיתנותה של החברה מחד, ודאגה לביטחונם התעסוקתי של עובדיה מאידך". עוד נמסר מטעם החברה, ועד העובדים וההסתדרות כי על פי המתווה שגובש, כאל מציעה לעובדים שיפרשו במסגרת התוכנית " פיצויים מוגדלים בשיעור של עד 200% והטבות כלכליות נלוות, וזאת בנוסף על סכומי הפיצויים שיצטברו בקופות העובדים עד למועד הפרישה ". בכאל לא מפרטים את הסכום שהחברה אמורה לחסוך בהוצאותיה בעקבות השלמת תוכנית הפרישה מרצון כאמור .

בחברה מציינים עוד כי בגל הראשון של משבר הקורונה היה צמצום של 20% בשכר חברי ההנהלה בלבד. עתה, כך לדברי המנכ"ל הלוי "אנו מצויים בעיצומו של משבר בריאותי ופיננסי חריף, אשר הפך את תהליך ההתייעלות לכורח המציאות".

הוא מסר עוד בהקשר זה כי "התקופה האחרונה מלמדת כי חוסר הוודאות ילווה אותנו זמן ממושך והתחזיות המקרו כלכליות מבטאות החרפה בכל הפרמטרים העסקיים גם במהלך השנה הקרובה".

מטעם עו"ד אופיר הרפז, יו"ר ועד העובדים, נמסר היום כי "לאחר חודשים של דיונים, כשברקע משבר כלכלי ובריאותי חסר תקדים, הגענו להסכמה עם ההנהלה על תכנית פרישה מרצון, חסרת תקדים בחברה ובענף, המהווה ביטוי ליחסי עבודה בריאים... התכנית והיקפה מהווים " חלון הזדמנויות " לפרישה של עובדים המעוניינים בכך וכוללים, בין היתר, תנאי פרישה מוגדלים, בנוסף על הטבות כלכליות .

כאל אינה חברת כרטיסי האשראי הראשונה שמצמצמת את היקף כח האדם שלה בצל משבר הקורונה. כך למשל, בחודש מאי האחרון חברת מקס הודיעה על צמצום של כ-3.5% מעובדיה.

במקביל הודיעה היום חברת כרטיסי האשראי השלישית ישראכרט על " מיזוג לא מהותי " של יורופיי, ש"רשומה כמעסיקה של מרבית עובדי החברה", לתוך הקבוצה. בישראכרט מסבירים כי מטרת המהלך היא "לייעל את פעילות קבוצת ישראכרט ולחסוך בעלויות תפעול והנהלה בקשר עם עמידה בהוראות ניהול בנקאי תקין של יורופיי. מיזוג יורופיי והחברה יביא, בין היתר, לחסכון בהוצאות וליעילות הנובעת מהסינרגיה התפעולית והניהולית בין החברות, תוך הגברת היכולת לשמור על יציבות ואיתנות עסקית ופיננסית, לרבות להיבט הלימות ההון. מדובר על חיסכון ישיר בניהול דירקטוריונים נפרדים לשתי החברות וכן בחיסכון במשאבים של כוח אדם בגין תפעול והנהלה".