גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לנגידה לשעבר אין הרבה דברים טובים לומר על ניהול המשבר הכלכלי

נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג הייתה בין המעצבות של תוכנית "מינהלת המעסיקים" - שמתקשה לצאת לפועל ● מאות מיליוני ש' הוקצבו להחזרת אנשים לתעסוקה, "אך בינתיים זה תקוע, כי מתקוטטים איפה יוקם מטה ההכשרות", היא אומרת ומבקרת את הטיפול של הממשלה במשבר הכלכלי

פרופ’ קרנית פלוג / צילום: רפי קוץ, גלובס
פרופ’ קרנית פלוג / צילום: רפי קוץ, גלובס

פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל והיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מודאגת. היא רואה את הטיפול בבעיות הכלכליות שהביאה מגפת הקורונה והיא לא שקטה. פלוג היא זו שעיצבה, ביחד עם מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה דפנה אבירם ניצן, את מסמך המדיניות, ההשוואות הבינלאומיות וההמלצות העומד בבסיס "מינהלת המעסיקים", שהקמתה מתמהמת בשל המאבקים הטריטוריאליים בין השרים.

היא לא רוצה להתייחס לסוגייה הזאת ספציפית, אולם מציינת כי אחד הכשלים ביישום הסיוע הכלכלי לתקופת הקורונה הוא ש"לתחומים של הכשרה מקצועית, שהם כלי מרכזי לתמיכה בהחזרת אנשים לתעסוקה, הוקצו 275 מיליון שקל, אבל בינתיים לא הוציאו כלום ממה שהוכר כי זה תקוע, כי מתקוטטים איפה יוקם מטה ההכשרות".

פלוג מוטרדת מכל הטיפול במשבר הכלכלי. לדעתה, מוותרים כאן יותר מדי בקלות על חירויות בשם הטיפול בתחלואה, בין השאר כי הכנסת חלשה. האופן שבו היקצו 11 מיליארד שקל בחופזה וללא סדרי עדיפויות לטיפול בקורונה - בעייתית. היעדר התקציב הוא מחדל גדול והעובדה שחלק קטן מכספי הסיוע שהוכרז עליהם אכן הגיעו ליעדם, פוגעת במשק פגיעה אנושה.

משברים הם בדרך כלל מעבדה לפגיעה בדמוקרטיה, בדמות חוקי חירום והגבלת חירויות. אצלנו שומרים על איזון בין הדברים?
"במשבר הזה, המתח בין הצורך לנקוט צעדים מרחיקי לכת לבין הצורך לשמור על חירויות הפרט מגיע לשיא. זהו מתח הקיים גם במקומות אחרים, אבל אצלנו אצלנו הנטייה היא לוותר יותר מדי בקלות על החירויות, בשם הטיפול בתחלואה. למשל, המגבלות על ההפגנות, שחלק מהמדינות החריגו אותן לגמרי מהמגבלות על התקהלות, או מגבלת 1,000 המטר - המצאה ישראלית מקורית, שבעיניי חמורה וקשה לתת לה הצדקה מבחינה אפידמיולוגית. תחום נוסף הוא איכוני השב"כ. מעבר לחוסר יעילותם, הם עוררו דיון נרחב על הפגיעה בפרטיות ומידת הבקרה על איסוף המידע באמצעות ארגון חשאי.

"העובדה שמצד אחד יש לנו כנסת חלשה מאוד ומצד שני ממשלה חזקה, פוגמת ביכולתה של הכנסת לבקר צעדים שננקטים בהיבט הזה, וחוק הקורונה מניח לכנסת לאשר תקנות כאלה ואחרות רק בדיעבד, כך שיש פה הפרה בוטה של האיזון בין הרשויות. אני חשה אי נוחות ממינון הפגיעה בחירויות, אם כי צריך להכיר בכך שיש מקום לכל מיני מגבלות שבימים כתיקונם לא היינו מעלים על דעתנו".

למרות שישנן תוכניות סיוע שונות לטיפול בנזקים הכלכליים של הקורונה, יש אזרחים רבים שמסתובבים בתחושה שהופקרו לגורלם בהקשר הזה.
"ברמת ההצהרה, כשסופרים את כל התוכניות שהממשלה הכריזה עליהן, מדובר בסדרי גודל דומים בהיקפם לאלה שהוכרז עליהם במדינות אחרות והם סבירים. אבל יש בעיה במהירות הביצוע. פעמים רבות, ההכרזה על הצעד מגיעה הרבה לפני שמגבשים את הקריטריונים, וגם כשכבר מגבשים אותם יש לעיתים קרובות סרבול ביישום, שמונע מהכסף להגיע ליעדו.

"דו"ח הביצוע האחרון של החשכ"ל מראה שסך כל ביצוע ההוצאות שהוקצו לטיפול במשבר עומד על 57%. אבל יש שונות מאוד גדולה ויש תחומים, ודווקא כאלה החשובים מאוד לטיפול במשבר, שבהם לא הוציאו כלום ממה שהוכרז. למשל, לתחומים של הכשרה מקצועית, שהם כלי מרכזי לתמוך בהחזרת אנשים לתעסוקה, הוקצו 275 מיליון שקל, בינתיים זה תקוע כי מתקוטטים איפה יוקם מטה ההכשרות".

"בנוסף, מענק עידוד התעסוקה שהוחלט עליו הוא בעצם מענק 'טיפש', במובן שהוא לא כלל קריטוריונים סבירים מי יקבל וכמה, ובין היתר הוא לא הותנה במידת הפגיעה שנגרמה לאותם עסקים שהחזירו עובדים, אבל מעבר לכך, התהליך לקבלת הכסף מאוד מסורבל ומתוך הכסף שהוקצה לכך - 6 מיליארד שקל - רק כ-17% הגיעו ליעדם.

"כך גם ההקצאה לתחום הדיגיטציה, שאמורה לשפר את השירותים הדיגיטליים לעסקים שנותנת הממשלה - נושא חשוב במיוחד בתקופה הנוכחית. בתחום זה הוציאו בערך 10% מהכסף שהוקצב. כמו כן, הוציאו סכום מזערי על האצת פרויקטים של תשתית. כל זה אומר שהמדיניות לא מספיק אפקטיבית".

מה חסר בתוכניות הסיוע?
"מה שהיה נכון לעשות היה להוסיף גמישות לחל"ת הקיים. כלומר ליצור מסלול של חל"ת גמיש, שהיה תומך בהחזרת עובדים, תוך הבאה בחשבון שחלק מהעסקים יכולים להציע רק משרה חלקית או משרה בשכר נמוך. כרגע, עובד שחוזר לעבוד נדרש לוותר לחלוטין על דמי האבטחה.

"יש טענה שדמי אבטלה מהווים תמריץ שלילי לעבודה. אז נכון שתמיד כאשר מחלקים כסף יש בכך מידה של תמריץ שלילי, אבל צריך לזכור שמספר המובטלים גבוה לפחות פי עשרה ממספר המשרות הפנויות, כך שעיקר הבעיה שאין מספיק ביקוש לעבודה. את התמריץ השלילי ניתן היה לצמצם, אם היו מאפשרים לאנשים לעבוד חלקית או בשכר נמוך, ועדיין לקבל את החלק היחסי של דמי האבטלה.

"במרבית המדינות המפותחות, עיקר הסיוע ניתן לשימור עובדים כי ההערכה היתה שהידע והניסיון שיש להם הם נכס חשוב שיסייע לחברות לחזור לפעילות כאשר הביקושים יעלו. זה דבר שאצלנו לא היה כלל עד לאחרונה. עכשיו יש מסלול מצומצם יחסית לשימור עובדים".

מה תפקידו של בנק ישראל במשבר מסוג זה. נשמעות לא מעט טענות על כך שהנגיד הנוכחי לא מספיק משפיע, וביקורתו בקושי נשמעת. במיוחד כאשר אחד מתפקידי הנגיד הוא לשמש יועץ כלכלי לממשלה.
"תפקיד הליבה של כל בנק מרכזי הוא לנהל את המדיניות המוניטרית, כך שתתמוך בפעילות. בנק ישראל, בכל התקופה הזאת, עושה בדיוק את זה - באמצעות ריבית נמוכה, וכן קנייה של איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, שפעלה להוריד את עלות האשראי לממשלה ולציבור. כמו כן הוא העמיד מקורות לבנקים כדי שיוכלו להלוות למגזר העסקי, והקל ברגולציה על אשראי ודחיית משכנתאות.

"לגבי הייעוץ הכלכלי, שהוא אגב תפקיד ייחודי שאינו נמצא בבנקים מרכזיים אחרים - הוא נעשה גם בחדרים סגורים וגם בתרומה לדיון הציבורי. בנק ישראל גם מפרסם ניתוחים שתומכים בהחלטות, כגון מהי עלות השבתת מערכת החינוך, או עלות סגר הדוק לעומת סגר פחות הדוק. לגבי המידה שבה הנגיד מביע ביקורת בשיח הציבורי, פה זה עניין של הערכה וטעם, וכל נגיד וסגנונו".

את היית יותר נוקבת בביקורתך.
"בתקופות מסוימות כן, אבל יכול להיות שהערכת הנגיד היא שהוא יכול להשפיע יותר בהשמעת עמדות בחדרים סגורים. לאחרונה ראיתי שהתבטא בחשיבות העברת התקציב. ויש גם מהלכים שמעצם זה שמניחים שהוא לא יתמוך בהם, לא מזמינים אותו לדיון. למשל, כאשר התקבלה ההחלטה על מענק לכל אזרח".

איך משפיע היעדר התקציב?
"זה מחדל גדול, והביא לכך שהרבה מאוד נושאים שהפכו קריטיים יותר בתקופת המשבר, קוצצו כי אנחנו בלי תקציב. לדוגמה, תקציבים לטיפול בנוער בסיכון או פעילויות של החברה למתנ"סים, ועוד פעילויות שמטפלות בקבוצות הכי חלשות בחברה. כל אלה קוצצו כי אנחנו בתקציב המשכי. גם העובדה ש-11 מיליארד שקל שהממשלה הקצתה לצעדי הסיוע הוקצו בהליך מקוצר, ללא דיון על סדרי עדיפויות, היא מאוד בעייתית. בנוסף, העובדה שאין עדיין תקציב ל-2021 מוסיפה על אי הוודאות הגדולה, שממילא קיימת. אני חושבת שאחד מתפקידי הממשלה במשבר כזה הוא לנסות לצמצם את אי הוודאות, ובמקרה זה זה ודאי לא קרה".

המדינה לוקחת על עצמה חוב גבוה כדי לממן את תוכניות הסיוע.
"ערב המשבר היינו במצב טוב יחסית, עם יחס חוב תוצר של 60%, והריביות היום על החוב הממשלתי הן נמוכות. שילוב שני הדברים מאפשר לממשלה ללוות בתנאים מאוד טובים ולממן את חבילות הצעדים בהיקפים מאוד גדולים. כל עוד הממשלה מתנהגת בצורה סבירה, מסודרת, ועם תהליך קבלת החלטות סביר, היא יכולה להמשיך לעשות את זה. כל עוד אנחנו מתנהלים בצורה שנראית אפקטיבית ויעילה השווקים מקבלים את זה ומוכנים לממן.

"אני חושבת שצעדים מהסוג של מענק לכל אזרח או השי לחג בפסח לא נתפסים כצעדים אפקטיביים. הם גם לא צודקים, כי הם נותנים אותו דבר לחלש ולחזק, למי שנפגע ולמי שלא נפגע. אם יהיו צעדים נוספים כאלה, זה בהחלט יכול לערער את האמון בהתנהלות הממשלה. התוצאה עלולה להיות עלייה בפרמיית הסיכון ובעלות גיוס החוב. התנהגות לא אחראית יכולה לשלול מהממשלה בסופו של דבר את החופש להמשיך לעשות את מה שצריך.

"גם דחייה נוספת בהעברת התקציב לשנה הבאה, היעדר קביעה של מסגרות ההוצאה, העדר קביעה של סדרי העדיפויות בהוצאות כך שיתאימו את הרכב ההוצאה הממשלתית לאתגרי המשק וההתנהלות באמצעות 'קופסאות' - כל אלה פוגעים באמינות של מדיניות הממשלה ועלולים להביא לייקור של גיוס החוב הממשלתי".

מה עושים אחר כך עם החוב?
"כתוצאה מהמשבר, נמצא את עצמנו ברמת חוב הרבה יותר גדולה, כמו כל מדינות העולם. לאחר המשבר, ולאחר שהמשק יעלה על פסים של צמיחה והתאוששות, נצטרך לייצר תהליך רב-שנתי של הפחתת החוב. המשמעות היא התנהלות מצמצמת בצד ההוצאות והעלאת מסים. אבל זה ממש לא השלב להתחיל לדבר על זה. השנה ולהערכתי גם ב-2021, נהיה עדיין בשלב שבו הממשלה צריכה לתמוך בפעילות על ידי הגדלת ההוצאה בצורה אפקטיבית ויעילה ולא בצורה פזרנית ובזבזנית".

הדעות חלוקות לגבי מידת הנזק שנגרמת למשק הישראלי, יש המדברים על נזק לדורות. מה דעתך?
"הנזק הוא לטווח לא קצר, והיום ההערכות מדברות על כך שנישאר עם שיעורי אבטלה של מעל 10% עד תום 2021. אבל מדיניות נכונה יכולה לצמצם את הנזק, לקצר את המיתון, ולתמוך בהתאוששות - באמצעות כלים להחזרת עובדים במהירות, סבסוד חכם של שימור עובדים, ומדיניות שתתמוך בצורה יותר יעילה ואקפטיבית בשרידות של עסקים בני קיימא, שתכלול השקעות בתשתית, הכשרות מקצועיות אפקטיביות, והשקעה בדיגיטציה. כל אלה יכולים לקצר את את המשבר ולהאיץ את ההתאוששות".   

עוד כתבות

רכבי טויוטה חונים בשכונת מגורים. מכת גניבות רכב / צילום: טלי בוגדנובסקי

יותר מ-20 אלף שקל: הצעה לביטוח מכונית טויוטה חושפת את טירוף המחירים שגרמה מכת גניבות הרכב

פוסט שפורסם ברשתות החברתיות גילה כי כדי לבטח את אחד הרכבים הגניבים בישראל, טויוטה RAV4, נדרשה בעליו לשלם סכום המגיע כמעט לשישית משווייו ● "זו אמירה חד משמעית ללקוח, שאת הדגם הזה החברה לא רוצה לבטח", אומרים בלשכת הסוכנים ● בשוק ממליצים לרוכשי מכוניות לכלול את עלות הביטוח בשיקולים בעת רכישת רכב חדש

רס''ם רן יעבץ / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ אמצעי לחימה בעוטף

יעבץ ז"ל, בן 39, שירת כלוחם בגדוד הסיור 6828 והניח אחריו הורים, אח ואחות, אישה ו-3 ילדים ● לוחם נפצע קשה מפגיעת כטב"ם של חיזבאללה שהתפוצץ במטולה • פיגוע בצומת יצהר: מחבל דקר איש קבע שהיה ברכבו ונמלט ● עדכונים שוטפים

עו''ד ד''ר גיל-עד נועם במהלך הדיון / צילום: Reuters, Yves Herman

ישראל לבית הדין בהאג: משמעות עצירת המלחמה - 132 חטופים ירקבו במנהרות חמאס

אחרי שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיים דיון בבקשה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה, המשלחת הישראלית השיבה על טענותיה ● המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, העומד בראש המשלחת: "לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם" ● במהלך הדיון נקראו קריאות ביניים והדיון הופסק למספר שניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' מקשיח עמדות מול ארדואן בשעה שבמכס הישראלי מעודדים יבוא מטורקיה דרך מסלולים עוקפים

שר האוצר סמוטריץ' הודיע על הטלת מכס של 100% על ייבוא מוצרים וסחורות מטורקיה, זאת לאחר שנשיא טורקיה הורה על עצירת הייצוא הטורקי לישראל ● בינתיים, לגלובס נודע כי במקביל במכס הישראלי פועלים להקלה על יבוא מטורקיה דרך מדינות צד שלישי

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

השגריר גלעד ארדן. גורס את אמנת האו''ם בעצרת הכללית / צילום: צילום מסך מתוך UNTV

ישראל והאו"ם: מה כדאי לזכור לפני שגורסים

ב–29 בנובמבר 1947 הכריז נציג סוריה באו"ם בעקבות החלטת החלוקה: "היום האו"ם נרצח" ● בזכות היום ההוא הגענו אל השבוע הזה

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ו-S&P 500 סגרו שבוע רביעי רצוף בעליות

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● הדאו ב-40,000 ובוול סטריט ג'ורנל מסבירים למה המדד הזה הוא "דינוזאור", או לפחות "פגום" ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול חולה בקורונה ●  מניות השבבים עלו השבוע ב-5% ● מיקרוסופט תציע את מעבדי AMD ללקוחות הענן שלה, במקום אלה של אנבידיה ● בבנק אוף אמריקה ממליצים על רובין הוד ● גיימסטופ פרסמה אזהרת רווח והודיעה על גיוס הון, צללה ב-20% ● רדיט ו-OpenAI הכריזו על שיתוף פעולה, רדיט זינקה ב-10% 

אתר בנייה. ''יותר מ־90% מכוח האדם במקצועות 'הרטובים' היו בידי עובדים פלסטינים'' / צילום: Shutterstock

חומרים תוצרת הארץ ושימוש בטכנולוגיה: איך להוציא את ענף הבנייה לעצמאות

אירועי מלחמת "חרבות ברזל" הבהירו היטב עד כמה היה ענף הבנייה תלוי שנים בגורמים לא יציבים ● האתגר העצום שאיתו הוא מתמודד עשוי לסייע בשינוי החשיבה: "המדינה צריכה להיות עצמאית גם בבנייה"

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

ד''ר קלאוס בוגסו / צילום: מהאלבום הפרטי

המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"

ד"ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שנחשב "בעל ידי הזהב" בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון, הוא בין האחראים הבולטים למהפכה בטיפול במחלה שלוותה בבושה ובסטיגמות ● רק במלחמה הנוכחית זינק מספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון ב־10%־20% ● בראיון לגלובס, הוא מספר למה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את התרופה לשוק ומדוע קשה לפתח מוצר שיעזור לכולם

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ברחוב שקט במרכז העיר: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בכפר סבא?

אחרי חצי שנה על המדף, דירת 4 חדרים בקומה ראשונה בבניין במרכז כפר סבא נמכרה בתמורה ל-2.51 מיליון שקל ● "הדירה הייתה באופן יחסי הרבה זמן על המדף בגלל הקומה שלה ובגלל שאין בה ממ"ד", אומר זיו פלד מסוכנות "ריל קפיטל" שייצג את המוכרים בעסקה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב

המחירים משתוללים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בשליטה? בינתיים המחירים משתוללים

בעולם הסטרילי של הפרסומות מתחילים להכיל ● קבוצות השוליים מדברות על ממלכת יהודה וישראל ועל בגידה מבפנים ● והאינפלציה עוד לא מסונכרנת עם המצב בשטח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם רמי שביט / צילום: יונתן לוי, מנחם רייס

רמי שביט: "בדיעבד לא הייתי קונה את המשביר. אבל בסוף הפכתי את הטרגדיה לאסטרטגיה"

כשרמי שביט רכש את המשביר אחרי פשיטת רגל, הוא חשב שעשה את עסקת חייו • אלא שאז הוא הבין שמדובר ב"כאוס מוחלט" • נגד כל הסיכויים הוא הצליח לצאת מהבור, לייצב אותה וגם להנפיק • כעת הוא מספר לערן גפן על התלאות בדרך, חשבון הנפש שנשאר איתו וגם התוכניות לכבוש את אירופה עם המותג קנת קול