ישיבת בני עקיבא בכפר מימון / צילום: יודקה
מרכז ישיבות בני עקיבא ומנכ"לה, אלחנן גלט, הגישו תביעה בסך מיליון שקלים נגד תאגיד השידור הציבורי "כאן" וכתב החינוך של התאגיד לירן כוג'הינוף, זאת לאחר כתבת תחקיר שפרסם כוג'הינוף בחודש אוגוסט. בכתבה נטען כי "מיליוני השקלים המוקצים לישיבה בתקציב בכל שנה אינם מגיעים לישיבה", מאחר ומתקיים "קרב על הקרקע". עוד נטען בכתבה כי הבעלות על המקרקעין "הועברה" לידי הישיבה התיכונית לשם הקמת "כיתות ומכינות", אך הלכה למעשה, התובעים מבצעים עסקאות פליליות במקרקעין, כאשר נרמז ונאמר במפורש, כי התובעים עושים שימוש במקרקעין לרווחתם האישית, ומכאן, בכספים הנובעים משימוש באותם מקרקעין.
כוהגינוף, כך על פי כתב התביעה, "ממשיך להאשים בכתבה את התובעים בכך שהם ניסו להשכיר את המבנים בניגוד לתכנית בניין עיר, בחריגה מהיתר בנייה, ואף פעלו בניגוד להנחיות מבקר המדינה". בכתבה נטען עוד כי התובעים ניסו להשכיר את מבני הישיבה לעמותת "שתילים", למרות שהדבר נאסר עליהם בהתאם לתכנית בניין עיר, שאינו מתיר ייעוד למבנים במקרקעין, פרט ללימודים במקום. הכתבה ממשיכה לצייר תמונה לפי הישיבה עושה כרצונה בנכס שהמדינה "העבירה" לה, זאת תוך פגיעה מהותית ברווחת התלמידים. בכתב התביעה נטען כי הכתבה רוויה שקרים והטעיות מכוונים. לדברי הישיבה, אחוז הזכאות לבגרות בישיבת בני עקיבא-גבעת שמואל, נכון לשנת 2020, עומד על 96.8% וכי הזכאים לבגרות מצטיינת מהווים 30.6% מכלל התלמידים בישיבה, וכי אף לא תלמיד אחד נשר מן הישיבה.
לאור זאת נכתב כי "ברי מנתונים קרים, פשוטים וברורים אלה, כי נכון לשנת 2020, לא נעשתה כל פעולה שהיא על חשבון "רווחת התלמידים", כנטען באופן שקרי בכתבה". עוד נכתב כי רשויות המדינה לא העבירו את המקרקעין לידי רשת ישיבות בני עקיבא, וכי המקרקעין המדוברים נקנו טבין ותקילין על-ידי הישיבה, ומצוייה בבעלותה המלאה. עוד נכתב כי "בניגוד לאמור בכתבה, אין כל מניעה להשכיר חלקים מסוימים במקרקעין, שאינם בשימוש בזמן הלימודים, כדי שהכספים הנובעים מפעולה זאת ייכנסו לקופת תובע 1, וישמשו לרווחת התלמידים, כפי שאכן נעשה הדבר בפועל". עוד נדחתה טענת אחת המרואיינות בכתבה כאילו אין בתי שימוש לתלמידים.
לבסוף צוין כי בניגוד לנטען בכתבה, "ברישום הטאבו במקרקעין לזכות תובע 1, לא נרשם כל ייעוד בקרקע, ולא נערכה כל פעולה בניגוד לייעוד שמעולם לא נרשם. התובעים יציינו כי נתבע 2 בחר לציין בכתבתו הערת אזהרה, המתייחסת לפטור מאגרה, עליה בנה תילי-תילים של השערות, כתשתית לטענתו כי התובעים ביצעו עבירות פליליות. התובעים יוסיפו ויבהירו כי הערה זאת נרשמה בשנת 1971 וכותרתה "פטור מאגרה על תנאי". נתבע 2 'שכח' לציין בכתבתו כי ההערה קובעת כי ניתן פטור מתשלום האגרה אם תיעשה שימוש לשם הקמת כיתות ומכינות, ולא תיעשה עסקת העברה לאחר. עוד נקבע בסיפא לאותה הערה, כי אם לא יקוים התנאי, תשלם האגודה הנעברת אגרה זו. יש שוני ניכר בין טיב ההערה ותוכנה לבין דברי נתבע 2 בכתבתו, על-פיהם לא ניתן לעשות שימוש במקרקעין אלא לשם הקמת כיתות ומכינות".
בנוגע לשיתוף הפעולה עם עמותת "שתילים", נטען בכתב התביעה כי התובעים פעלו כדת וכדין. "שיתוף פעולה זה עם עמותת "שתילים" - אשר עושה עבודת קודש בסיוע לילדים במצוקה ובסיכון - הכניס לקופת תובע 1, 400,000 שקל, שנוצלו כולם לרווחת תלמידי תובע 1. שיתוף פעולה זה בין התובעים לעמותה היה ערכי ממעלה ראשונה, והיטיב עם תלמידי הישיבה ונוער בסיכון כאחד".
עוד מלינים התובעים בנוגע למסגור הכתבה בערוץ הטוויטר של התאגיד. "בישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל מעדיפים עסקאות נדל"ן על חשבון רווחת התלמידים? הורי התלמידים טוענים שהמקום מוזנח ולא ראוי ללימודים - ברמה שאין אפילו מספיק בתי שימוש לילדים". בכתב התביעה נטען כי "מסגור זה שקרי, וסותר את האמור בכתבה עצמה. בכתבה הובאה "אם" (אנונימית, א"ג) אחת בלבד, ולא "הורי התלמידים", כאמור בערוץ הטוויטר של הנתבעים". לבסוף טוענים התובעים כי כוג'הינוף פרסם דיבה גם בחשבון הטוויטר האישי עת שיתף את הכתבה תוך שהוא קובע כי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל מנסה לנצל את השטח שבבעלותה לטובת העשרת קופתה, וכי היא מנהלת עסקאות נדל"ן על חשבון התלמידים. לצד התביעה נגד התאגיד, התביעה מתייחסת גם לפרסום של ניצן וייסברג, אשה הפעילה ברשתות החברתיות. וייסברג שיתפה את הכתבה וכתבה "אלחנן גלט עומד בראש מאחז לא חוקי בלב גבעת שמואל שהוא במקרה גם ישיבה בה לומדים 1000 תלמידים. הוא עושה ביזנס לא חוקי מהמבנה, וכצפוי עוד דורש מהרשות לממן אותו. סיפור מדהים על שחיתות ועסקנות הלאומנית הדתית שגם בתוך הקו הירוק מקריבה ילדים ומקדשת קרקע". את התובעים מייצג עו"ד עדי בן חור. את התאגיד מייצג משרד עו"ד פז-מוזר.
מכאן חדשות נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בטיפול משפטי. נתייחס לטענות בבית המשפט".