ספק אם לאחר השימוע נוה וכרייף יואשמו בשוחד

החשדות החמורים בפרשת "מין תמורת מינוי" שבמרכזה עומדים ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, ושופטת השלום אסתר (אתי) כרייף, הופיעו בכותרות ענק בתקשורת, גם ב"גלובס". אולם כמו שקורה פעמים לא מעטות, התיק הזה לא בהכרח יסתיים בקול התרועה הרמה שבה החל.

השבוע התייצבו באי כוחו של נוה, עורכי הדין בעז בן צור וכרמל בן צור לישיבת השימוע שבמסגרתה הם מנסים להניא את הפרקליטות מלהגיש כתב אישום נגד נוה. והם לא באו לשימוע בידיים ריקות. יש להם טיעוני הגנה לא רעים בכלל.

אחת מהן נוגעת לעצם ההחלטה להתייחס למערכת היחסים שהתפתחה בין נוה לכרייף ככזו שאפשר להתייחס אליה כאל מערכת יחסים של מקבל ונותנת שוחד.

לשיטת הפרקליטות, המתת שנתנה כרייף לנוה ונחשב כשוחד הוא היחסים האינטימיים ביניהם. זאת, לכאורה תמורת קידומה לשפיטה על ידי נוה. אולם, עצם ההחלטה להתייחס להסכמה של אישה לקיים יחסים אינטימיים עם גבר כדבר שניתן בתמורה לקידומה המקצועי, הוא דבר בעייתי, בעלת נופך שוביניסטי. ההחלטה הזו מתעלמת מהזכות הבסיסית של אישה לקבל החלטות על גופה ולנהל את חייה האינטימיים, כאוות נפשה.

כשל מסוים נוסף בתזה של התביעה נוגע לכך שכרייף נבחרה לשופטת על ידי שמונה מחברי הוועדה לבחירת שופטים, כולל שני שופטים של בית המשפט העליון שאחת מהם היא נשיאת העליון דאז מרים נאור. יתר על כן, הבחירה נעשתה בעת שנוה כלל לא היה חבר הוועדה. עם זאת, לטענת התביעה, ובמידה רבה של צדק, נוה השפיע עליה מבחוץ, בין היתר באמצעות עו"ד סקר.

גם האופן שבו הושגו הראיות נגד נוה וכרייף, יכול לשחק לטובתם בשימוע. כזכור, הראיות הושגו לאחר שמכשיר הטלפון הנייד של נוה נפרץ, והפרקליטות, בהחלטה שנויה במחלוקת, העניקה "חסינות" לפורצים. סנגוריו של נוה יטענו בשימוע כי כבר בשל כך, כל הראיות שנגבו בהליך זה דינן להיחשב לבלתי קבילות בבית המשפט. 

חזקת החפות: אפי נוה ואסתר כרייף הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות.