גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרמה בענף: קשת מפרידה כוחות מארטימדיה ומחזירה הביתה את השליטה בשיווק הפרסום הדיגיטלי

ל"גלובס" נודע כי קבוצת קשת הודיעה לרשת הפרסום הפרוגרמטית ששיווקה עבורה בחמש השנים האחרונות את תוכן הווידיאו באינטרנט של האתרים מאקו ו-N12 על רצונה לצאת מהעסקה ● בחברה לא מוכנים לוותר על המאחז החשוב, ובשבועות האחרונים מתנהלת בין הצדדים התכתבות משפטית

אורי רוזן/ צילום: שלומי יוסף
אורי רוזן/ צילום: שלומי יוסף

קבוצת קשת מחזירה הביתה את השליטה בשיווק הפרסום הדיגיטלי: ל"גלובס" נודע כי הקבוצה הודיעה לאחרונה לארטימדיה, רשת הפרסום הפרוגרמטית ששיווקה עבורה בחמש השנים האחרונות את תוכן הווידיאו באינטרנט של האתרים מאקו ו-N12, כי היא תשתמש בנקודת היציאה שיש לה בהסכם בסוף 2020, והחל מהשנה הבאה היא תשווק את הפרסום בדיגיטל באופן עצמאי.

עוד נודע ל"גלובס" כי לצורך המהלך תשתמש קשת ברשת הדאטה idx (ברית דאטה של גורמי תוכן מובילים בישראל כמו ynet קבוצת הארץ, "גלובס" ואחרים) ובמערכת הפרסום של חברת freewheel שבבעלות קומקאסט.

קבוצת קשת היא גורם חשוב בקואליציית האתרים שארטימדיה משווקת את המדיה שלהם, ובחברה לא קיבלו את ההחלטה בשוויון נפש. בשבועות האחרונים מתנהלת בין הצדדים התכתבות משפטית שכוללת איום של ארטימדיה לתבוע את קשת בעשרות מיליוני שקלים בגין השקעות שנעשו והכנסות שאבדו, אם קשת לא תחזור בה מההחלטה.

ארטימדיה שבבעלות ארטיוויז'ן הסינגפורית החלה לפעול בישראל ב-2015 כרשת פרסום פרוגרמטית שאמורה לתת מענה ליכולות הטכנולוגיות של ענקיות הפרסום הבינלאומיות, בעיקר גוגל שהחלה באותה תקופה לשאוב תקציבי פרסום הולכים וגדלים ליוטיוב מבלי שלאתרים המקומיים הייתה אפשרות להתמודד עם אפקטיביות הפרסום שהיא הציעה בתחומי הטכנולוגיה והדאטה.

מייסד ארטימדיה עופר מילר והחברה הסינגפורית הגיעו עם כיסים עמוקים והיו נכונים להשקעות גדולות - בין היתר מתוך הסתכלות על השוק המקומי כמעבדה שאת תוצריה ניתן יהיה ליישם בהמשך בשווקים גדולים בחו"ל. על פי ההערכות, השקיעה החברה עד היום בארץ כ-90 מיליון שקל. ההשקעות התמקדו בפיתוח מערכת הפרסום והשבחתה אך גם בקניית נתח שוק: עד כניסת ארטימדיה האתרים כמעט שתפו פעולה זה עם זה והתקיימו או ממכירת פרסום ישירה, או משימוש במערכות הפרסום של גוגל.

כדי לשכנע אותם להקים את קואליציית האתרים התחייבה ארטימדיה לשלושת האתרים הגדולים ynet, וואלה, ומאקו, על תשלום מינימום של מיליוני שקלים בשנה (על פי ההערכות המינימום בשנים האחרונות למאקו עמד על כ-15-20 מיליון שקל בשנה). בכך למעשה קנתה ארטימדיה את מלאי הפרסום באתרים והפכה צד למכירה - ולא רק צינור המאפשר את המכירה. לצעד הזה שאפשר את המהלך תהיינה השלכות רבות בהמשך - גם בהחלטה האחרונה של קשת לפרוש.

סאגת החלפת האשמות 

ארטימדיה נכנסה עם הבטחות טכנולוגיות גדולות והצהירה על יכולות ביצוע קרובות לאלה של גוגל. בפועל, לקח זמן למערכות להבשיל ולהתפתח, והפער בין ההצהרות למעשים גבה מחיר באמון האתרים והמפרסמים. בגלל תשלומי המינימום החלו אינטריגות פנימיות בין אתרי התוכן, שסברו כל אחד בתורו כי המתחרים מקבלים נתח גבוה יותר והם מקופחים.

גוגל מצידה, אולי לא חששה מהפגיעה בהכנסותיה בשוק קטן כמו ישראל, אבל לא רצתה לראות את מודל קואליציית האתרים מועתק לשווקים גדולים יותר, ולכן הציעה כל העת הצעות כספיות מפתות לאתרים - ובסופו של דבר גם בהצלחה: ב-2019 הודיע ynet לארטימדיה על הפסקת ההתקשרות והאתר החל לשווק את הפרסום שלו על ידי מערכות גוגל או במכירה ישירה. ynet הוא האתר הגדול בישראל מבחינת טראפיק אבל הפגיעה בארטימדיה לא הייתה דרמטית כי האתר איננו שחקן וידיאו דומיננטי. קבוצת קשת לעומת זאת, היא שחקן תוכן הווידיאו המשמעותי ביותר בארץ והחלטתה עלולה לפגום בכושר התחרותיות של ארטימדיה מול הפלטפורמות הבינלאומיות וכתוצאה מזה גם בשאר יצרניות התוכן שמשווקות באמצעותה פרסום.

לכן, בשבועות האחרונים מתנהלת בין הצדדים סאגת החלפת האשמות כתובה - כשמצד אחד מאשימה קשת את ארטימדיה בכך שהיא "לא סיפקה את הסחורה", וארטימדיה מצידה מאשימה את קשת בהתנערות מהסכמים והתחייבויות מתוך חשש להפוך גם את הטלוויזיה לפרוגרמטית והעדפה להשאיר את הפרסום "טיפש".

לטענת ארטימדיה אין אמת בטענות של קשת שהפעילות שלה איננה מוצלחת, שכן על פי הערכות מאז כניסתה לפעילות בשוק הישראלי גדל נתח השוק של שלושת האתרים הגדולים בפרסום הווידיאו מ-12% ל-35% כיום, ומאקו עלו בהכנסותיהם פי שניים.

על פי מקורות המקורבים לארטימדיה, ההסכם המקורי עם קשת נחתם לשלוש שנים ולקראת סיומו דרשה קשת להגדיל את התחייבות המינימום של ארטימדיה באופן משמעותי בכמה מיליוני שקלים בשנה, תוך שהיא מאיימת שיש לקבוצה הצעה מסחרית רצינית מגוגל, ואם ארטימדיה לא תיישר קו, קשת תעבור לקנות דרכם. "צריך מידה גדולה של ציניות", אומר שלא לייחוס גורם הבקיא בסיפור, "כדי לצעוק מעל כל במה שגוגל הורסת את תעשיית התוכן המקומית ובאותה עת לאיים בחבירה אליה".

בארטימדיה העדיפו שלא לשבור את הכלים, וב-2019 נחתם הסכם לשלוש שנים שבו היא קיבלה למעשה את דרישת קשת להגדלת תשלום המינימום. לדברי מקורב "אחת הסיבות להסכמה על הגדלת התשלום, הייתה כדי להכניס במהלך הזמן דרך לפרסום פרוגרמטי בטלוויזיה. קשת התחייבה שארטימדיה תוכל להגיש את הפרסום בפלטפורמת ה-OTT שתכננה להקים עם אקספון מתוך ההנחה שהמיזם ייצא לפועל במהלך תקופת ההסכם - מה שכבר לא יקרה. בארטימדיה טוענים כי ההתחייבות של קשת לאפשר להם לפרסם במיזם עם אקספון הביאה להשקעות בבניית פלטפורמה והשלכות על תכנון מודל ההכנסות שמשמעותם הכספית כמה עשרות מיליוני שקלים, ומכאן הכוונה לתבוע .

בקבוצת קשת מציירים כמובן תמונה אחרת לגמרי: לשיטתם לא מדובר בהפרת הסכם אלא בנקודת יציאה, אחרי 5 שנים וההחלטה לסיים את ההתקשרות נובעת מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח למכור את התוכן הדיגיטלי של קשת באופן עצמאי. בי קשת מאמינים טווח של שנים ספורות הטלוויזיה והדיגיטל יתחברו וקשת לא יכולה למסור את המכירות של תוכניות דגל כמו ארץ נהדרת, נינג’ה והזמר במסיכה לידי חברה חיצונית.

נזכיר כי בשנה האחרונה השיקה קשת את אתר N12 שהצליח תוך תקופה קצרה להפוך לאתר חדשות דומיננטי, הכפיל את הטראפיק של מאקו ואת מספר היוניקים ל-2.2 מיליון יוניקים ביום- כך שקשת מאמינה כי היום יש לה מספיק תנועה וקהלים משל עצמה. "בעבר ארטימדיה היתה דרושה כדי להתמודד עם הדאטה והטכנולוגיה של גוגל" אומר גורם בכיר בקבוצה " אבל היום לרשת idx יש דאטה שמהווה תחרות מצוינת לגוגל ולבטח טובה משל ארטימדיה. ההבדל בין ארטימדיה לIdx הוא שארטימדיה לוקחת פוזיציה מסחרית ומוכרת בעצמה את הפרסום של האתרים, ו-Idx היא ברית דאטה בלבד כשכל אתר מוכר את הפרסום שלו בעצמו ". הבכיר מאמין שבאופן כזה גם ניתן יהיה למכור יותר פרסום וגם מכל פרסום שיימכר יישאר לקשת יותר כי היא משלמת רק על הדאטה ולא לגורם בעל פוזיציה.

"אנחנו לא מונעים רק מכסף נטו" הוא אומר "גוגל הציעו לנו בעבר יותר מארטימדיה ולא הלכנו איתם. אנחנו שומרים על התחרות הישראלית בגוגל ואפילו נחזק אותה בעצמנו ובמסגרת Idx".

בשלב הזה בקבוצת קשת לא נבהלים מהאיומים בתביעה: "האופן שבו ארטימדיה תסיים את החוזה עם קשת תלמד הרבה על האופן שבו היא מתנהלת עם שותפות. צריך גם לדעת לסיים חוזה בכבוד, ולרשת פרסום כמו ארטימדיה המוניטין צריך להיות בראש סדר העדיפויות" אומר הבכיר.

מארטימדיה נמסר בתגובה כי היא "תעמוד על מלוא זכויותיה, ולבטח לא תרתע מאיומיה של קשת על בעלי תפקידים בארטימדיה, לעניין התנהלותה המסחרית של קשת, כולל פניה להליך משפטי, לא ננהל את ההתדיינות על כך מעל דפי העיתון. לעניין עצמו, ההתנהלות של קשת שקופה ונועדה אך ורק לשמר את חוסר היעילות בפרסום אצלה על ידי הפיכת מאקו ו-N12 לחלק מכלי הפרסום היקרים של הטלוויזה המסורתית, ובכך קשת דואגת אך ורק למחירו היקר של זמן הפרסום אצלה ולא ליעילות טכנולוגית אמיתית עבור המפרסמים כמו שעושה ארטימדיה. אין מחלוקת על כך שבחמש השנים האחרונות השכילה ארטימדיה להעמיד אלטרנטיבה ברת תחרות לגוגל ואטרקטיבית למפרסמים הישראלים, דבר אשר היווה איום על כלי הפרסום הפחות יעילים בטלוויזה המסורתית של קשת.  ארטימדיה הצהירה מיום הקמתה כי בכוונתה להכנס גם לתחום הפרסום בטלויזיה ולהפוך אותו לפרסום פרוגרמטי חכם ויעיל עבור המפרסמים בדיוק באותו האופן בו פעלה בשנים האחרונות בתחום הדיגיטל, לצורך כך פעלה ארטימדיה מול קשת והבטיחה לעצמה דריסת רגל בפרסום על גבי תכני קשת בטלויזיה, הבחירה של קשת להפר את התחיבויותיה בעניין זה לא תרתיע חברה כמו ארטימדיה מלהמשיך ולפעול בעניין, מדובר במגמה עולמית הולכת ומתגברת שמשרתת היטב את המפרסמים, וגורמת ליצרני התוכן להתמקד בתוכן ופחות בהסכמים מסחריים כובלים עם מותגים וחברות מדיה. 

"ארטימדיה תמשיך לפעול ביחד עם האתרים החברים ברשת ארטימדיה מול לקוחותיה ובכוונתנו להציג בתקופה הקרובה כלי פרסום חדשים שיענו על צרכי המפרסמים".

בקשת בחרו שלא להגיב לדברים. 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, העובדים מתנגדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך הכל כ-50 מיליון דולר. עורכי דינו של האיש: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

מגמה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים, מניות הביטוח יורדות

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

תיקון והתנצלות

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פעילות, רשת ארקפה תפנה ב-1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הגדולה מכולם, עכשיו היא כובשת את צמרת התשואות

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה