שדרות רוטשילד בתל אביב במהלך הסגר / צילום: Corinna Kern, רויטרס
עיתון "גלובס" עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בדרישה לפרסם את הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בעניין משבר הקורונה, וכן את כל חומרי הרקע ששימשו בסיס להחלטות הממשלה בעניין המאבק בהתפשטות הנגיף.
העתירה שהוגשה יחד עם כלי תקשורת נוספים והתנועה לחופש המידע, הוגשה נגד משרד רה"מ, הממונה על חופש המידע, היועץ המשפטי לממשלה, מזכיר הממשלה וממשלת ישראל. זאת, לאחר שבקשה לפרסום הפרוטוקולים לפי חוק חופש המידע נדחתה. הנימוקים לדחיית הבקשה היו כי לפי תקנות הממשלה ותקנות חוק הארכיונים, מדובר בחומר "סודי ביותר" החסוי למשך 30 שנה ויותר, וכי מדובר בדיונים פנימיים שהרשות אינה חייבת למסור מידע לגביו. זאת, מחשש שחשיפתם תרתיע משתתפים בדיונים מלקיים דיאלוג כן וחופשי.
לטענת העותרים, המידע המבוקש הוא בעל חשיבות אדירה לציבור והסתרתו מהציבור "מהווה פגיעה של ממש בבריאות הציבור, בכלכלה הישראלית ובמשטר הדמוקרטי". עוד צוין כי "בהיעדר מידע ונתונים על החלטות הממשלה ואופן קבלתן - נפגע באופן משמעותי אמון הציבור במוסדות השלטון ובהחלטותיו; ובהיעדר אמון - נשמט הבסיס לקיומו של משטר דמוקרטי, ונשחק שיתוף הפעולה האזרחי שמהווה תנאי הכרחי להצלחת המאמץ הלאומי לבלימת המגפה".
עוד טוענים העותרים כי הטיעונים לדחיית המידע מתבססים על חיקוקים שנועדו לשמור על ביטחון המדינה, והם אינם יכולים לשמש את הממשלה להטיל חיסיון בכל עת שבה היא אינה חפצה בגילוי מידע לציבור מטעמים אישיים, פוליטיים או אחרים. "ניהול תקין של משבר בסדר גודל שכזה מחייב, בין היתר, התגייסות ציבורית רחבה ושיתוף פעולה קפדני של האזרחים עם הגבלות קשות על זכויותיהם ועל חירותם", נטען. "מדובר בדרישות שאינן מאפיינות משטרים דמוקרטיים וליברליים בימים כתיקונם, ומשום כך גוברת החובה לאזן את אותן דרישות עם גילוי נרחב של מידע, אשר ישמש הצדקה ויאפשר לציבור להבין את הרקע להחלטות ואת אופן קבלתן".
העתירה הוגשה לאחר שורת פניות, למזכיר הממשלה וליועץ המשפטי שנענו בשלילה או לא נענו כלל. באפריל האחרון פנו "גלובס" והעותרים בעתירה דחופה לבג"ץ. שופטי בג"ץ סירבו להיכנס לגוף הטענות והעדיפו למחוק את העתירה בנימוק פרוצדורלי, תוך שהם הורו לעותרים פנות לממשלה ולבקש את המידע בהתאם לחוק חופש המידע. "גלובס" והעותרים נאלצו לשוב ולפנות לרשויות בבקשה לחופש המידע. זאת, למרות שהוגשו בקשות קודמות ולמרות שהמדינה הגישה תגובה בעניין לבג"ץ.
הכתבת המדינית של "הארץ", נעה לנדאו, יזמה את הגשת העתירה שנכתבה ע"י התנועה לחופש המידע. אליהם הצטרפו "גלובס" והעיתונאים טל שניידר וחן מענית, כלכליסט והעיתונאי תומר גנון, תאגיד השידור "כאן" והעיתונאי שאול אמסטרדמסקי ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.