מאגר לוויתן / צילום: נובל אנרג'י
אחת ההמלצות לאסיר חדש היא לחפש את האסיר החזק ביותר ומיד להכותו, כדי להבהיר שלאף אחד לא כדאי להתעסק איתו. אי אפשר שלא להיזכר בזה כשרואים את התנהגותה של שברון כלפי חברת החשמל, כמהלך הראשון שהובילה בארץ.
ראש הממשלה קיבל את פני שברון בחום. גם אקוודור, ניגריה, צ'אד, קזחסטן, אוסטרליה, קליפורניה ומדינות נוספות שמחו לקראת שברון בתחילת עבודתה בתחומן, אולם בהמשך פורסם כי הן סבלו מאירועי זיהום או התחמקות מתשלום מסים ותמלוגים.
אלו נשארו עם זיהום וציבור פגוע פיזית, כלכלית ונפשית, ושברון המשיכה הלאה, בזכות התנהלות משפטית ולובינג. למדנו זאת ממומחים שמכירים את שברון היטב והעידו בדיון מיוחד שהתקיים בוועדת הפנים והסביבה לבקשת "צלול" בספטמבר. מי שבחרו להתעלם מהדיון והעדויות הקשות הם הממונה על הנפט ושר האנרגיה יובל שטייניץ.
היסטורית, שברון אוהבת לפעול במדינות בהן הסטנדרטים הסביבתיים נמוכים והשלטון רעוע. מדינת ישראל, שהחליטה לשים יהבה על אנרגיות מזהמות, כשכל המדינות המפותחות עוברות לאנרגיות מתחדשות, הייתה כפרי בשל לידיה.
לא מספיק שישראל מתמודדת עם תאגיד נפט כוחני, היא גם לא ערוכה להתמודד עם אירוע של דליפה בים. ככל שמנהלים את קידוחי הגז והנפט בים ללא פיקוח והרתעה, כך גדלה ההסתברות לאסון. משרד האנרגיה מאפשר פוטנציאל אפשרי לזיהום ים חמור. השר שטייניץ, שפעם היה שר לאסטרטגיה, מתעלם מהעובדה שלהגנת הסביבה חשיבות מרחיקת לכת לביטחון האסטרטגי של ישראל.
סכנה למי השתייה ולסחר הימי של ישראל
הים אינו "רק טבע". במקרה של אסון שפך גדול ישראל לא תוכל להמשיך להתפיל ולספק כ-70% ממי השתייה, ותיאלץ לייבא מים מחו"ל. במקביל היא תידרש להמשיך לשלם למפעלי ההתפלה, עד שנה שלמה, על פי החוזים איתם. מדובר בהוצאות כבדות ובתלות מוחלטת ומסוכנת במדינות אחרות למים.
גם הסחר הימי, הפתח הראשי ל-99% מכל מה שנכנס ויוצא מישראל, ייסגר. כמו בשביתה ממושכת בנמלים, המדינה תשותק והכלכלה תקרוס. ושברון? הם יוכלו כנראה לעבור הלאה, לפראיירים הבאים.
כדי להימנע מתרחיש הבלהות הזה על הממשלה לזרז את המוכנות לחירום. עליה לחוקק חוקים מחמירים להגנת הים - חוק אזורים ימיים, שמסדיר את הפעילות בלב ים. כיום בעל הסמכות היחיד וחסר השקיפות הוא הממונה על הנפט במשרד האנרגיה.
יש להעביר מידיו את סמכויות הגנת הסביבה למשרד הרלוונטי, בגלל ניגוד העניינים הצורם, ולאפשר שקיפות ופיקוח. יש לאשר את חוק התלמ"ת למוכנות אירוע דליפה בים ולזרז את ההיערכות לחירום, כולל רכישת כלי שייט וציוד, תקנים למפקחים ביחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, שיפעילו את מערך החירום. יש להקים מועצה ציבורית מלווה, שתפקח ותבקר על כל פעילות חברות האנרגיה בים.
קידוחי חיפושים נחשבים למסוכנים ביותר, כי הם השלב שבו מרבים לקדוח לעומק הקרקעית ולעבור הלאה אם לא מוצאים ממצאים. חברות האנרגיה צפויות לחורר את הים שלנו כמו מסננת ולהבהיל בבומים תת ימיים את בעלי החיים, שגם עלולים לספוג פגיעות הדף.
בנוסף, על הממשלה להודיע שלא תאפשר קידוחי נפט כלל, לאור מסוכנותם הגדולה והצטמצמות שוק הנפט וכי תעצור את התוכניות לקידוחי גז נוספים, כדי להתייחס לגז כאל אנרגיית מעבר. במקום קידוחי גז ונפט, על משרד האנרגיה למנף את הכוח האזורי החדש להאצת הפיתוח והמעבר לאנרגיות מתחדשות.
תעשייה כל כך מזהמת צריך לנהל במלוא הזהירות והכבוד לים כאל משאב רגיש וחשוב. עוד לא מאוחר לעצור את האסון.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת "צלול להגנת הים, האדם והסביבה"