קואופ שופ / צילום: אביבה גנצר
מנהליה המיוחדים של קואופ שמונו במסגרת הליך הקפאת ההליכים מבקשים מבית המשפט להרים מסך בינה לבין בעלת המניות החברה - האגודה השיתופית קואופ. אם תתקבל הבקשה, האגודה תיאלץ להשתתף בתשלום חובות הענק הקיימים של החברה.
"האגודה הקימה את החברה כמעין זרוע ביצועית ששימשה אותה במימוש מטרותיה כקואופרטיב צרכנים, דהיינו, הפעלת רשת סופרמרקטים. בכל שנות פעילות החברה התנהלו החברה והאגודה כיישות כלכלית אחת באופן מובהק תוך יצירת ערבוביה מוחלטת בין נכסים, אינטרסים ואורגנים", טוענים מנהלי קואופ.
המנהלים המיוחדים, ד"ר שלמה נס ורו"ח חן ברדיצ'ב, פנו בבקשה להרמת מסך לשופט אלכנסדר רון מבית המשפט המחוזי בירושלים על-מנת לייחס לאגודה את מלוא חובותיה של החברה. לטענתם, "הלכה למעשה, מסך ההתאגדות בין האגודה לחברה מעולם לא התקיים בפועל, אלא באופן פורמלי ומלאכותי בלבד, הא ותו לא!".
לפני שנתיים הגישה קואופ בקשה להקפאת הליכים נוכח המצב התזרימי שאליו נקלעה בעקבות ספקי מזון גדולים שעברו לספק לה סחורה כנגד מזומן בלבד ומה שהיא כינתה "שחיקת הרווח הגולמי המאפיין את ענף הקמעונאות ורשתות המזון בפרט". חובותיה הסתכמו בסכום של כ- 200 מיליון שקל. בנובמבר 2018 הורה בית המשפט על צווי הקפאה, ומונו הנאמנים המיוחדים. בהמשך מונה ד"ר איתי הס כנאמן האגודה בהקפאת הליכים.
במחצית השנייה של שנת 2018, לאחר הידרדרות מתמשכת במצבה הכלכלי של החברה, מכרה האגודה נכסים שהיו בבעלותה. לטענת המנהלים, הנכסים שנמכרו היו משועבדים להבטחת התחייבויות החברה לגופים פיננסים, והאגודה הייתה ערבה להם. רשת מחסני השוק השתלטה על קואופ בתמורה ל-148 מיליון שקל, והיא בשלבים מתקדמים למחוק את המותג קואופ.
במרץ 2020 הגישה האגודה תביעת חוב מתוקנת בסכום של 228 מיליון שקל, ובהתאם ביולי 2020 הוציאו המנהלים המיוחדים הכרעת חוב בעניינה של האגודה, לפיה מעמד הנשייה של האגודה הוא כשל נושה נדחה, והיא תוכל להיפרע רק לאחר פירעון מלוא חובות החברה לנושיה האחרים. נאמן האגודה ערער על החלטת המנהלים המיוחדים, וטרם התקיים דיון בעניין. הבקשה להרמת המסך מוגשת בהמשך להליכים אלה.
בבקשתם טוענים המנהלים המיוחדים כי במסגרת תביעה משפטית שהוגשה נגד האגודה והחברה על-ידי עובד לשעבר, קבעה השופטת שרה שדיאור אינדיקציה ברורה וחדה להתנהלותן של החברה והאגודה כגוף אחד - "למעשה הפעילות התנהלה בצוותא חדא ובהיעדר הפרדה של ממש, ואף זאת ללמדך כי האגודה והחברה מתנהלות כאחת, ומסך ההתאגדות ביניהן אינו מתקיים במציאות".
בהמשך פסק הדין מובא ציטוט מפיו של מנכ"ל החברה דאז, יצחק קלעי, יו"ר האגודה זה שנים רבות, כי "לא היה חתך אגודה לחוד וחברה לחוד", "לא הייתה הפרדה חדה בין מזכירות האגודה לבין החברה", ו"קשה היה להפריד בין האגודה לחברה".
המנהלים טוענים כי האגודה עשתה שימוש לרעה ביישות המשפטית של החברה, באופן שפוגע בתכלית החברה, תוך נטילת סיכון לא סביר באשר ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
"כך, במרוצת השנים, האגודה (בעלת המניות) לא העניקה לחברה מימון מספיק על-מנת שזו תעמוד בהתחייבויותיה ולא הותירה 'כרית ביטחון' מספקת להבטחת פירעון חובות החברה לנושיה. בנסיבות אלה לא נותר לחברה אלא ליטול הלוואות בהיקפים משמעותיים, כאשר תחת העמדת הון מספיק לחברה, הסתפקה האגודה במתן ערבויות ושיעבוד נכסיה להבטחת פירעון הלוואות, תוך הטלת כל עלויות המימון על החברה. למעשה, החברה נוהלה על דרך של 'מימון דק' ואף מימון דק קיצוני וחריג, תוך החצנת סיכונים על הנושים, במודעות האגודה, ותוך הימנעות מתמשכת של האגודה מלנסות ולחזק את הונה של החברה".
הנאמנים טוענים גם כי לאורך השנים חולקו בהוראת האגודה וביוזמתה דיבידנדים מהחברה לאגודה ולחבריה, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, זאת בשעה שחלוקה זו אינה עומדת במבחנים שנקבעו בדין לחלוקת דיבידנדים (מבחני הרווח והפירעון).
לטענתם, "החלוקות האסורות כאמור הסבו לחברה הפסדים כבדים ותרמו, בין היתר, לריקון קופת החברה ולקריסתה. התנהלות ופעולות האגודה כאמור הביאו בסופו של יום לפירוקה של החברה וחיסולה הצפוי, תוך הותרתם של נושי החברה ועובדיה עם חובות עצומים, כשידיהם על ראשם".
השופט רון קבע דיון בבקשה לסוף החודש וציין כי "ספק אם יהא טעם בערעור (שהגישה האגודה על הכרעת החוב של המנהלים - נ.ש.) בין התאגידים אם המסך יורם".
ד"ר איתי הס, נאמן האגודה, מסר כי טרם קיבל את הבקשה, ותגובתו תימסר לבית המשפט.
פר"ק 58839-11-18