מאבק על משמורת ילדים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
סיפורו העגום של אב, אשר לא דאג להרשם בלשכת רישום האוכלוסין כאביו של הילד ומצא עצמו בסיפור קפקאי, שבו הוא לא יכול להחזיר את הילד אליו וגם לא לערוך בדיקת אבהות, שכן האם מצאה loophole (פירצה) בשיטה.
הסיפור נחשף במסגרת תביעה שהגיש האב, על בסיס חוק אמנת האג להחזרת ילדים חטופים, בבית המשפט לענייני משפחה באילת. ההורים, אזרחי אוקראינה, ניהלו מערכת זוגית משנת 2012, ובשנת 2014 הביאו ילד לעולם, אך נישאו רק בשנת 2018. האם רשמה כשם המשפחה של הילד את שם משפחתו של האב, אך לא ציינה את זהותו של האב כאביו של הילד, והאב לא שם לב לפרט זה.
באפריל 2019 האם עזבה את הבית המשותף, לקחה איתה את הילד, עברה להתגורר בבית אימה ומנעה כל מפגש בין הילד לאב. בחודש יוני היא הסכימה להפגיש סוף-סוף בין הילד לאביו, ובסיום המפגש הבן סירב להתנתק מהאב. האם הזעיקה משטרה, בטענה כי אדם זר חטף לה את הילד, אך הילד אמר לשוטרים שזהו אביו. באותו אירוע האם הציגה בפני השוטרים את תעודת הלידה של הילד, ואז גילה האב לראשונה, לטענתו, שהוא כלל לא רשום כאביו של הילד.
האב הגיש תביעת משמורת והסדרי שהות עם הילד, ובית המשפט הפנה את הצדדים לבצע קודם בדיקת רקמות, כדי לוודא את הקשר הביולוגי בין האב לילד. האם לא התייצבה לדיוני בית המשפט, ואז גילה האב שהיא עזבה את אוקראינה לישראל יחד עם הילד. האב פנה לבית המשפט הישראלי בתביעה להשיב את הילד לאוקראינה, כדי להשלים את הליכי המשמורת שהחל שם, ואז התברר לו שהוא מצוי בלולאה חסרת מוצא.
אמנת האג מאפשרת קבלת סעד מיידי של השבת ילדים לארץ מגוריהם עבור הורים שיש להם זכויות משמורת על הילדים. תנאי מוקדם לקבלת זכות ההשבה על-פי אמנת האג, הוא הוכחה שהתובע הוא אביו של הילד ובעל זכויות משמורת. אולם תנאי מוקדם לקבלת ההכרה כאב וכבעל זכויות משמורת, הוא השבת הילד לאוקראינה כדי לבצע את בדיקת הרקמות. כך מצאה עצמה המערכת המשפטית חסרת אונים מול האם שמטרילה אותה.
לכאורה ניתן היה לברר את תביעות האבהות והמשמורת בישראל, אך גם אם הדבר אפשרי מבחינה טכנית, בוודאי אין לכך מקום מהפן המהותי. לאף אחד מההורים אין זיקה אמיתית לישראל, לאב אין אפילו אישור שהיה מעבר לוויזת תייר, ואף האם הגיעה לכאן רק כחלק מטקטיקה משפטית. לילד כמובן שאין שום זיקה לישראל, שהרי הוא נולד וחי כל חייו באוקראינה, ושם גם תלויים ועומדים כבר הליכים בנושאים אלה. ישראל אם כן אינה הפורום הנאות לברר את המחלוקות בין הורים אלה, ולמעשה זהו בדיוק התסריט שאמנת האג בקשה למנוע, על-ידי השבת בירור התביעות לארץ הנכונה באופן מיידי.
בסופו של יום בית המשפט השתכנע כי בניגוד לטענות האם, מירב הסיכויים הם שהתובע הוא אכן אביו של הילד, ולא מכר אקראי, על-פי ראיות חיצוניות, גם ללא תוצאות בדיקת האבהות שהאם מסרבת לבצע. העובדה שאימו של האב ליוותה את האם במהלך הלידה, רישום שם המשפחה של האב, מעורבותו העצומה של האב בגידול הילד, תקופות ארוכות אף ללא נוכחות האם ועוד.
כדי למנוע מצב שבו האם נהנית מהעוול שהיא עצמה יצרה, גם ללא שימוש באמנת האג, בית המשפט הורה לאם להתייצב להליכים בבית המשפט באוקראינה, וכך לאפשר לאב להשלים את בירור שאלת האבהות והמשמורת על הילד בפורום הנכון.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה