הדימוי הנפוץ של אמריקה בקרב תושבי ישראל הוא של מעצמה עשירה, מתוחכמת ועתידנית. זו שהנחיתה אנשים על הירח והמציאה את האינטרנט, המחשב האישי, נאסד"ק ועמק הסיליקון.
אבל אמריקה האמיתית מגלה את פניה כאשר מתחילים להתרחק מהערים הגדולות ומהפרברים המבוססים. זוהי אמריקה של "וול-מארט" ו"טאקו-בל", של תחנות עצירה למשאיות, ערים תעשייתיות, עיירות נידחות, חוות וחניוני קרוואנים.
התושבים של אמריקה האמיתית מגלים עניין מועט מאוד במתרחש מחוץ לגבולותיהם - ולרוב גם במה שקורה בתוכם - והם מצליחים להביס פעם אחר פעם (כולל השבוע) את כל הסוקרים עם האלגוריתמים המחוכמים, שמנסים לחזות את תוצאות הבחירות.
עבורם טסלה ומכוניות חשמליות בכלל הן לרוב צעצוע של המעמד העירוני המבוסס או של האירופאים המתנשאים, שמאמינים בהתחממות גלובאלית. אמריקאים "אמיתיים" אוהבים את המכוניות שלהם גדולות, חזקות וצמאות, עם המון מקום לשינוע משפחות ומטען ורצוי גם יכולת לגרור טריילרים.
לסובארו, שהתמקדה מסורתית בייצור מכוניות "קומפקטיות וחכמות" עבור האליטות של הפרברים המבוססים בארה"ב, לקח כמה עשורים טובים כדי להפנים את המסר. אבל כיום היא יותר אמריקאית מאמריקאית. וה-SUV הגדול שלה, שהושק לפני שנתיים בארה"ב ונחת אצלנו לפני כמה שבועות תחת השם EVOLTIS, ממלא כמעט כל משבצת בטופס המשאלות של האמריקאים (מלבד המשבצת "MADE IN USA").
תשכחו מקומפקטיות. זו מאסת מתכת באורך כ-5 מטרים וברוחב של קרוב ל-2 מטרים, עם חישוקי ענק (20 אינץ' בגרסה התקנית) וגג, שמתנשא הרבה מעל לשלל דגמי הקרוס-אובר העירוניים. העיצוב משלב את האלמנטים הקלאסיים של SUV אמריקאי "פול-סייז", כולל חרטום חסון ואגרסיבי עם פנסים גדולים וגריל ענק, וקווי מרכב נטולי התחכמויות. בקיצור, הרכב יכול להיטמע בקלות בחניון של דיינר אמריקאי ביום שישי בערב מבלי להותיר רושם אנטי-פטריוטי.
יפנו-אמריקאית קלה לתפעול
תא הנוסעים משלב אלמנטים מעולם המיניוואנים ורכבי הכביש-שטח, שתיים מהקטגוריות האהודות ביותר על משפחות בארה"ב. חלל הפנים מציע מרחב רציני עם מושבים קדמיים רחבים ונוחים, ובגרסה בה נסענו גם צמד מושבים נפרדים בשורה השנייה, שיכולים ללא קושי לשמש להסעת אח"מים בגודל מלא או מתבגרים, שזקוקים למרחב תנועה גדול.
קיימת גם גרסה עם ספסל לשלושה מאחור, אבל המרווח בין המושבים הנפרדים - נוסח מיניוואנים אמיתיים - מאפשר גישה מהירה למושבים בשורה השלישית לצורך השכנת שלום.
סובארו טוענת שבשורה השלישית ניתן להשיב שלושה נוסעים. בפועל גם שלושה מתבגרים יתקשו לשבת שם לאורך זמן, והגישה אליה דורשת לא מעט גמישות. הנחמה היא מערכת מיזוג מפוצלת מצוינת, שלא מקפחת אף נוסע. כאשר כל המושבים מאוכלסים המרחב למטען די מצומצם, אבל הוא גדל משמעותי עם קיפול המושבים או חלקם.
עמדת הפיקוד מעוצבת בסגנון אמריקאי מסורתי עם לוח מחוונים אנלוגי ענק וברור, צגי מולטימדיה חדים ומתגים גדולים. הנדסת האנוש יפנו-אמריקאית וקלה לתפעול, וכל התא עטוף בחומרים יוקרתיים ונעימים ומורכב באיכות הייצור המפורסמת של סובארו. את תחושת הפרימיום משלימה חבילת אבזור נדיבה מאוד ביחס לרף המחיר, שכוללת בין השאר גג זכוכית חשמלי ענק, מערכת מתקדמת לסיוע לנהיגה עם כל האופציות הקיימות בשוק ועוד.
בחרטום ממוקם מנוע טורבו-בנזין חדש עם ארבעה צילינדרים בנפח 2.4 ליטר, שמייצר 260 כ"ס מכובדים ומשודך לתיבה רציפה. לסובארו יש הרבה ניסיון עם מנועי טורבו קומפקטיים וגם המנוע הזה מצליח להרגיש גדול מכפי שהוא באמת. הוא מספק שפע של מומנט בסל"ד נמוך, מעניק את הבעיטה הראויה בהאצה ודוחף את הרכב בקצב מכובד בעליות, בהתחשב במשקל של קצת יותר מ-2 טון, לפני נוסעים ומטען.
זה כמובן לא מנוע ספורטיבי ואזור הנוחות שלו הוא שיוט רגוע, אבל מי שאצה לו הדרך לא ירגיש שהוא נוהג במסחרית. התיבה הרציפה עושה עבודה טובה בהחלקת עקומת הכוח של המנוע, זה לא עניין של מה בכך במנועי טורבו "מתוחים", וברוב המקרים היא מחליפה הילוכים בצורה חלקה ורהוטה שמעלימה את האופי "הרציף".
כפי שניתן לצפות מכלי כזה, גם צריכת הדלק אמריקאית ורק נהגים קלי רגל ומודעים לנהיגתם יצליחו להתקרב לצריכה הממוצעת המוצהרת של כ-10 קילומטרים לליטר. בנהיגה ריאלית אפשר לצפות לכ-8 קילומטרים לליטר.
על הכביש מילת המפתח של האיוולטיס (מי החליט על השם הזה?) היא "עידון".
הרכב לא מרגיש כמו מה שהאמריקאים נוהגים לכנות בחיבה יתרה "TRUCK", אלא יותר כמו סובארו "פורסטר" או "אאוטבק", שצמחו למידה אקסטרה-לארג'. השלדה קשיחה אבל לא קשוחה, נטיית הגוף בפניות הדוקות מרוסנת היטב יחסית לגודלו של הרכב, ההיגוי מאוזן ומדויק מספיק לנהיגה נמרצת, כושר התמרון בעיר הצפופה טוב ביחס לממדים והמתלים סופגים מהמורות אספלט עירוניות בצורה שקטה ומעודנת ללא קפיצות וטלטולים מיותרים.
רכב שטח? אפשר לרדת לבוץ
מערכת ההנעה הכפולה המתוחכמת ועתירת הניסיון של סובארו עושה עבודה טובה על כבישים מפותלים ומשפרת את האחיזה בתנאים חלקלקים, אך היינו ממיליצים לרוכש להתעלם מהצהרות היבואן על "יכולות שטח רציניות".
עם מרווח גחון סביר ועם ההנעה הכפולה החכמה, אפשר כמובן לרדת לדרכי עפר ובוץ ולגרור אופנוע ים לחוף. אבל הגחון אינו ממוגן מספיק לצליחת שטחים מסולעים, המתלים הרכים סוגרים מהלך במפגש עם מהמורות מהירות ועיטורי הכרום, הגימור החיצוני האלגנטי והחישוקים המהודרים מעידים, שלא זו הייתה כוונת היצרן. בקיצור, זה רכב פנאי משפחתי ולא טויוטה לנד-קרוזר.
תג מחיר שנע בין כ-300 ל-330 אלף שקל מציב את האיוולטיס בתור רכב הפנאי היקר ביותר ששיווקה סובארו בישראל עד היום. מי שיתעלם משיקולי תדמית, ימצא שמדובר ברכב פרימיום לכל עניין ודבר, שמציע תמורה אובייקטיבית, שאינה נופלת מזו של כלים מקבילים, שעולים 150-200 אלף שקל יותר פלוס הבונוס של האמינות, השרידות ושמירת הערך האגדית של סובארו. כלומר VALUE נוסח אמריקה. אבל בפלח, שתדמית היא כל מהותו בישראל, שבירת תקרת הזכוכית "העממית" תהיה אתגר לא קטן.
חלק מהמתחרות:
אינפיניטי QX60
360 אלף שקל הוא המחיר של דגם הבסיס של ה-QX 60 שעבר לאחרונה עדכון. גם הדגם הזה תוכנן עבור השוק האמריקני והוא דומה במידותיו לסובארו אם כי מעט נמוך יותר. התא המפואר מתוכנן להסיע עד 7 נוסעים בשלוש שורות, נוחות הנסיעה מרשימה והמנוע הוא V6 בנפח 3.5 ליטר, שמייצר 395 כ"ס.
שברולט טראוורס
הטראוורס הענק מעוצב במתכונת של SUV והוא נמתח לאורך 5.2 מ' ומציע תא נוסעים בגודל מלא ל-7 נוסעים. המנוע הוא V6 בנפח 3.6 ליטר, שמייצר 310 כ"ס ומשודך לתיבה בת 9 מהירויות והרכב מציע נפח מטען של 651 ליטר גם כשכל המושבים פתוחים. מחיר גרסת ההנעה הכפולה מתחיל ב-279,900 שקל.
קרייזלר פסיפיקה
קרייזלר שומרת על התצורה המוכרת של המיניוואן שמציעה יתרונות כמו דלתות צד שמחליקות לאחור ונפח אחסון רציני. התא יכול להכיל ברווחה 7-8 נוסעים ודגם 2021 שבדרך יצויד במערכות בטיחות מתקדמות והנעה כפולה. עמדת הפיקוד מודרנית ומאובזרת היטב והמנוע הוא 3.6 ליטר V6 בהספק 280 כ"ס. המחירים נעים בין 290 ל-350 אלף שקל.