בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון / צילום: דוברות בית החולים רבין
אם תזדקקו לצנתור, בתוך כמה זמן מרגע הגעתכם לבית החולים תכנסו לחדר הניתוח, בתוך כמה זמן יטפל בית חולים במקרה של שבץ מוחי וכמה תינוקות מקפידים על הגעה לטיפות החלב ועל תוכנית החיסונים? דוח חדש של משרד הבריאות המתפרסם הבוקר (ב') מסכם ממצאים משווים בבדיקה של תחומי טיפול שונים בבתי החולים הכלליים, הגריאטריים ולבריאות הנפש, טיפות החלב, ושירותי החירום, נכון לשנת 2019.
התכנית הלאומית למדדי איכות הינה מקיפה וכוללת מדדים רבים על פני רצף מעגל החיים של אזרחי ישראל, מהינקות ועד הזקנה. לשם כך, הדוח סוקר עמידה ביעדי ביצוע ב-75 מדדים ותחומים שונים; התמודדות עם סוכרת, מניעת זיהומים, בדיקות סקר, חיסונים, ניהול טיפול, דיכאון, שבץ מוחי, התאוששות ועוד, לצד ספקי שירות דוגמת טיפות החלב, ומדדים המשפיעים על איכות הטיפול, דוגמת מתן אנטיביוטיקה מניעתית לפני ניתוחים וטיפול בבתי החולים הפסיכיאטריים.
במדד המסכם את ציוני בתי החולים הכלליים ועמידתם בכלל המדדים, קיבל מבין בתי החולי הגדולים את הציון הגבוה ביותר בית החולים בילינסון - שקיבל את הציון הגבוה ביותר בשל עמידה בכל מדדי איכות הטיפול, ולאחריו מדורגים בסדר יורד שיבא, הדסה עין כרם, סורוקה, רמב"ם ולבסוף איכילוב, שסוגר את רשימת בתי החולים הגדולים בניקוד של 9.7. רוב בתי החולים, אם כן, היו קרובים מאוד לעמידה בכלל מדדי איכות הטיפול.
עוד מן הממצאים בין היתר עולה כי בתי החולים בהם ימתין הציבור הכי פחות זמן לביצוע בדיקת הדמיה לאימות חשד לשבץ מוחי, הינם הדסה עין כרם, פורייה, נהריה וזיו. בוולפסון, בני ציון ורמב"ם תחלוף יותר משעה וחצי מזמן ההגעה לבית החולים עם התקף לב, ועד לביצוע צינתור. בתוך כך, מהדוח עולה עוד כי טיפולים מסויימים בהם צינתור, ניתנים מהר יותר לגברים. כתוצאה מאיבחון מהיר יותר של אירועים מוחיים, גדל גם מספר המטופלים שמקבלים טיפולים מתקדמים לשבץ (טיפול להמסת קרישים t-PA או צינתור מוחי) מ-857 בשנת 2015 עד ל-1735 בשנת 2019.
בשנת 2015 נקבע כי הזמן האופטימלי עד לביצוע מגע רפואי ראשון בעת קבלה בבית החולים הינו 15 דקות. כלל בתי החולים עומדים ביעד ואף בזמן ממוצע קצר יותר של 9 דקות, כאשר בשיבא ממתין הציבור את פרק הזמן הארוך ביותר (14 דקות) ואילו בבית החולים הדסה ההמתנה הינה 6 דקות.
שיפור במרבית המדדים, איתור דיכאון קליני אצל קשישים בירידה
במרבית המדדים חל שיפור עקבי לאורך השנים, כאשר המדד מתפרסם משנת 2013, ומשמש גם כלי עבור בתי החולים ומוקדי הטיפול לשם בדיקה עצמית והשוואה לעמיתיהם. ואמנם, ישנם מספר מדדים אשר בהם אחוז הביצוע דווקא פחת, או שלא הייתה עמידה ביעדים שהוגדרו. כך למשל, מדד הבודק איתור והערכת דיכאון בקרב מאושפזים במחלקות תת אקוטיות, ירד מ-91% ביצוע, ל-88%, ואילו איתור דיכאון אחרי לידה, פחת מ-85% ביצוע, ל-82%.
בשלושה מדדי חיסונים; 3 מנות חיסון נגד שעלת עד גיל 7 חודשים, חיסון מחומש לפעוטות עד גיל 18 חודשים ומתן מתנת חיסון MMR / MMRV עד גיל 13 חודשים, לא הייתה עמידה ביעדים. יחד עם זאת, מהדוח עולה ששיעורי ההתחסנות של פעוטות גבוהים יותר במגזר הערבי.
הנתונים לשנת 2019 מצביעים על אי עמידה ביעדי הטיפול בתחילת החיים. כלומר, דווקא טיפות החלב, לא עומדות ביעדים שהוצבו להן. מדד ביקור ראשון בטיפת חלב במהלך השבועיים הראשונים לאחר הלידה מדגיש את החשיבות של מפגש עם צוות טיפות חלב תוך שבועיים לאחר הלידה. שיעור העמידה במדד בשנת 2019 עלה במקצת ועומד על 43%. עם זאת, אף נותן שירות לא הגיע ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת 2019, העומד על 75%.
דווקא בשנה שבה אנו עדים להשלכות הבדידות על אוכלוסיית הקשישים, מדד המצוי בירידה, הינו איתור דיכאון קליני בקרב קשישים מאושפזים. זוהי פעולה קריטית, שבכוחה להעניק טיפול יעיל ואיכותי במהירות, ולשפר את איכות חייהם של הקשישים, ודאי כאשר לרוב, הפרוגנוזה של דיכאון חמורה יותר בקרב קשישים בהשוואה לצעירים. מהספרות עולה כי דיכאון משפיע לרעה על הסיכוי לחזור לרמת תפקוד תקינה, מאריך את משך האשפוז, מעלה את הסבירות לאשפוז חוזר ושחרור מוסדי במקום חזרה לקהילה וכן מעלה את הסיכון לאובדנות ולתמותה. ואמנם, בשנת המדידה הנוכחית חלה ירידה קלה בעמידה במדד ברמה לאומית ל-88%, לאחר שבשנת 2018 עמד המדד על 91% ביצועי הצלחה.