השר לשירותי דת, הרב יעקב אביטן / צילום: ויקיפדיה
בקרוב לא יוכלו המועצות הדתיות להפעיל מקוואות, לספק שירותי קבורה ולהעניק שירותי דת נוספים, וזאת לאחר שהשר לשירותי דת הפסיק באופן פתאומי את כהונתם של הממונים בעלי זכות החתימה במועצות. צעדו החריג של השר בא בתגובה לכך שהמחלקה המשפטית של המשרד מונעת ממנו לממש את סמכותו על פי חוק ולמנות הרכבים נבחרים שינהלו את המועצות הדתיות.
שירותי הדת בישראל ניתנים באמצעות מועצות דתיות, המדינה בחרה בדרך זו מסיבות היסטוריות במטרה לשמר את האופי המקומי של שירותי הדת בדומה ל"ועדי קהילה" שסיפקו את שירותי הדת לקהילות היהודיות עוד לפני קום המדינה.
בשנת 1970 החליטה המדינה להסדיר את עבודת המועצות הדתיות באמצעות חוק שירותי הדת היהודיים שנתן לשר לשירותי דת את הסמכות להקים מועצה דתית לפי שיקול דעתו, וחילק את הסמכות למנות את חברי המועצה הדתית בין השר (45%) הרשות המקומית (45%) והרבנות המקומית (10%), מינוי כל חברי המועצה צריך להיות בהסכמה הדדית של שלושת השותפים. תקציב המועצות הדתיות שעומד היום על כ-600 מיליון שקל מתחלק בין המדינה לרשויות המקומיות.
החוק קובע שמועצה דתית תוקם בתוך שנה מהבחירות לרשות המקומית, ואם בתוך שנה לא תוקם מועצה יוכל השר למנות פקיד מטעמו שינהל את המועצה ללא חברי מליאה. ההליך המסורבל של הקמת המועצה הדתית והאפשרות של השר למנות פקיד מטעמו שינהל בפועל את המועצה הביא לכך שעוד לפני הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2018 כמחצית מהמועצות הדתיות פעלו באמצעות "ממונה" פוליטי וללא הרכב המייצג את האוכלוסייה המקומית,
לאחר הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הוכרזו בחירות לכנסת, ולאור מערכות הבחירות החוזרות ונשנות הוארכה כהונתם של כל העומדים בראשות המועצות הדתיות, נבחרים וממונים כאחד, עד חודש יוני 2020, ולאחר מכן שוב עד סוף אוקטובר.
במכתב ששלח לפני מספר ימים השר לשירותי דת למנכ"ל המשרד מתאר השר יעקב אביטן את הניסיונות שהוא עושה למנות הרכבי מועצות והקשיים שמערימה עליו המחלקה המשפטית של המשרד, "אני מכהן אומנם 5 חודשים בלבד אולם המצב המתואר ארוך שנים" קובל השר ומפנה לדו"ח מבקר המדינה העוסק בנושא. לאור מצב זה החליט השר שלא להאריך שוב את כהונתם של הממונים ובפועל כהונתם פקעה בסוף חודש אוקטובר, ומאז פועלות המועצות הדתיות ללא "מורשה חתימה" וללא יכולת לבצע התקשרויות כספיות ולבצע פעולות משפטיות.
רוב המועצות מתנהלות עם חשב מלווה
הקושי המובנה ליישום הוראות החוק בייחס להקמת מועצות דתיות נבחרות, מביא למינויים פוליטיים של ממונים (לעיתים ממונה אחד על מספר מועצות), להקצאת פחות זמן ניהולי לטובת המועצה, ולניהול פחות מקצועי, ופוגעת ביכולת המועצה להעניק לאזרח את שירותי הדת ברמה הבסיסית הנדרשת. יתכן וזו הסיבה שמרבית המועצות המנוהלות על ידי ממונה נמצאות במצב כלכלי המחייב אותן לפעול עם חשב מלווה מטעם המשרד בעלות כוללת של מיליוני שקלים,
המשרד לשירותי דת והרשויות המקומיות מבזבזים כבר שנים רבות משאבי זמן וכח האדם רבים בניסיון למנות הרכבים נבחרים למועצות הדתיות אך התוצאה עד כה היא דלה מאוד, 5 הרכבים בלבד, בעוד 127 המועצות הנוספות מוחזקות כבנות ערובה בידי הבירוקרטיה הממשלתית. חוסר היציבות השלטונית וריח הבחירות באופק מבטיחים את המשך המצב הזה לעוד חודשים רבים.
המדינה הקימה מועצות דתיות כדי לתת את שירותי הדת לאזרח בצורה מיטבית ובהתאם לאופי האוכלוסיה המקומית, המנגנון הזה לא עובד ומביא בסופו של יום לבזבוז משאבים ולפגיעה ברמת שירותי הדת הניתנים לאזרח. 50 שנה אחרי חקיקת חוק שירותי הדת היהודיים הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש ולבחון מהי הדרך הנכונה לספק את שירותי דת בשנת 2020.
הכותב כיהן בעבר כמנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת וכמנהל מחלקת יבוא הבשר ברבנות הראשית. משמש כיום כעמית מחקר בפורום קהלת, מרצה ומעניק ייעוץ משפטי וארגוני בנושא מערכת הכשרות ושירותי הדת בישראל