לכל ארגון יש בכל רגע נתון כמה שרתים בענן שאינם מנוצלים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
הכתבה בשיתוף NetApp
בעידן שבו השימוש בשרתי ענן לעיבוד ואחסון מהיר הולכים והופכים לסטנדרט, עולה החשיבות של יעילות ניהול המידע הארגוני בענן. כיום, ניתן לאחסן מידע בענן, לבצע עיבודים, להשתמש באלגוריתמים של Machine Learning, וכל זאת בעלות של כמה דולרים בודדים לשעה. אך לצד כל אלה מגיעים גם האתגרים שיש להתגבר עליהם - חבילות שרתים שלא מנוצלות באופן נכון, שרתים שאינם מתאימים לאפליקציה שאותה הם מיועדים להריץ או כאלה שלא עומדים בעומס הנדרש. כל הבעיות הללו עשויות לפגוע ביעילות הניהול בענן ובניצול הנכון של השרתים. כשמדובר בחברה קטנה, עם מספר מצומצם של שרתים, הבעיה קלה יחסית לפתרון. אך מה יעשה ארגון גדול עם אפליקציות רבות וכמות גדולה של מידע בענן?
"בשנים האחרונות חברות וארגונים גדולים מעוניינים שינהלו עבורם את המידע בענן. הם לא רוצים לנהל את האחסון ולכן פונים לשם כך לנותני שירות חיצוניים", אומר עמירם שחר, מנכ"ל חטיבת Spot וסגן נשיא בחברת NetApp, המתמחה בשירותי ניהול מאגרי מידע ואחסון נתונים בעננים בסוגים שונים. Spot, המציעה ניהול יעיל של משאבי הענן ושרתי הארגון, נרכשה על ידי נטאפ ביוני השנה תמורת 450 מיליון דולר.
שחר מסביר כי "יש ריבוי של אפליקציות שעושות שימוש בענן ולנהל את כולן כמקשה אחת זו אופרציה לא פשוטה". הבעיה, לדבריו, מורכבת ממספר חלקים. חלק אחד - לא כל השרתים מנוצלים תמיד באותה מידה באופן מיטבי. דבר שיכול לגרום לבזבוז משאבים במקרה של תשלום על שרתים שלא נעשה בהם שימוש. חלק שני של הבעיה נודע לדרישות הטכנולוגיות מהשרתים שהולכות ומתקדמות - ומחייבות החלפת שרתים עבור אפליקציות מסוימות.
"ניהול מתמיד של שרתי ענן תחת הדרישות הללו זו משימה מורכבת שדורשת משאבים וכוח אדם. ההתמחות שלנו ב-Spot היא לסייע לחברות לרכוש שטח שימוש בענן ולטפל עבורן בתשתית העודפת, אם הן מגיעות למצב שיש להן יותר ממה שהן צריכות או שהדרישות הטכנולוגיות משתנות. זה חוסך במשאבים הכלכליים וגם בכוח האדם", מוסיף שחר. הטיפול הזה, הוא אומר, דורש העברה מהירה של מידע מענן מסוג אחד לענן מסוג אחר. כאן בא לידי ביטוי החיבור עם NetApp, שמתמחה בהעברת מידע ביעילות בין עננים שונים ש'מדברים' בשפה שונה.
שלושה מודלים של שימוש בענן
אז כיצד ניתן לנצל נכון שרתים בענן? ולנהל את המידע באופן יעיל? לדברי שחר, יש מספר גורמים שצריך להתמודד עימם. הגורם הראשון הוא ניצול נכון של שרתים בהיבט התמחור: "זה הרבה מעבר מלהסתכל בחשבונית ולהגיד - הנה, כאן אתה מבזבז יותר מדי וכאן מעט מדי". הוא מסביר כי ישנם שלושה מודלים מרכזיים של תמחור שמקובלים כיום בעולם הענן. הראשון הוא תשלום לפי דרישה/שעה (On Demand). מדובר במודל היקר ביותר, אך כזה שמאפשר את הגמישות הגדולה ביותר - לא השתמשת, לא שילמת; המודל השני פועל לפי הזמנות והתחייבות (Reservations), הלקוח מתחייב לפרק זמן ארוך שבו ייעשה שימוש בענן ובתמורה זוכה להנחה שיכולה להגיע גם ל-30-50 אחוז מהמחיר. החיסרון במקרה הזה הוא מצב שבו בתקופת ההתחייבות יורד הצורך בשרת, אך עדיין ממשיכים לשלם עליו.
לבסוף, המודל השלישי הוא מודל Spot. "מדובר במודל שעל בסיסו הקמנו את התשתית הטכנולוגית של החברה", אומר שחר. "הבסיס של המודל קובע שלכל ספקית ענן בכל רגע נתון יש כמה וכמה שרתים שאינם מנוצלים. אלו שרתים ושטחי שימוש שהושכרו ללקוחות שכרגע לא משתמשים בהם מסיבה כזו או אחרת. מודל Spot מציע אותם למכירה בשיטה של כל הקודם זוכה - בהנחות של עד 80%". החיסרון של המודל השלישי, עם זאת, הוא שמדובר בשרתים שעדיין שייכים ללקוחות אחרים. הם לא מכרו אותם, אלא פשוט לא משתמשים בהם כרגע באופן זמני. כך שהשימוש בהם, במסגרת מודל Spot, הוא על בסיס היותם פנויים באותו רגע נתון. "המשמעות היא שאם לפתע אותם הלקוחות שוב יצטרכו את השרת לשימושים הפרטיים שלהם, אתה צריך להחזיר להם את המשאבים", מדגיש שחר.
התאמת סוג השרת לאפליקציות שהארגון מריץ
מימד נוסף שנוגע לניהול נכון של המידע בענן הוא סוג השרתים. "אפשר לקנות שרתים גדולים, קטנים, של Intel, של AMD, עם מהירות עיבוד כזו או אחרת. לכל אפליקציה שהארגון מריץ בענן יש דרישות שונות ולכן התאמת השרתים הופכת להיות עניין מורכב", אומר שחר. הבעיות שיכולות להיווצר מכך לדבריו, נעות בין בחירה בשרת יקר מדי לצורך האמיתי של האפליקציה ועד לשרתים שלא מתאימים להרצה נכונה שלה.
"הטכנולוגיה של חטיבת Spot ו-NetApp מבצעת אוטומציה של בחירה ושינוי של שרתים ועננים בזמן אמת", מסביר שחר. "אנחנו מסתכלים, באופן אוטומטי, בכל רגע נתון על שלושת מודלי התמחור שהוזכרו קודם לכן ועל הדרישות של האפליקציות - ומבצעים שינויים בחבילות השרתים בענן של החברה". כך למשל, אם אנחנו רואים באמצעות הכלים הטכנולוגיים שלנו שיש שרת שהלקוח לא משתמש בו, אנחנו יכולים לבטל אותו כדי לחסוך בכסף. אם הלקוח בהתחייבות על השימוש בשרת, ולא ניתן לבטל אותה, הכלי שלנו יימצא לקוח אחר, שזקוק לשרת לפרק הזמן הזה ויעביר לו את ההתחייבות".
בנוסף, הטכנולוגיה של NetApp ו-Spot מבצעת אופטימיזציה תמידית של ניהול האפליקציות בענן. "זה יכול לחסוך לארגונים עד 30-40 אחוז מהעלויות", אומר שחר. "השינויים האלה יכולים להתבצע פעם בכמה ימים, אחת לשבוע או מספר פעמים בחודש", הוא מוסיף.
כדי להדגים את הנושא, מביא שחר את הדוגמה של חברת Education Tech, שעוסקת בפתרונות חינוך בהשכלה הגבוהה: "במהלך תקופת הקורונה זיהינו בזמן אמת שינויים בשימושים של החברה. בחלק מהאפליקציות ללמידה מרחוק השתמשו יותר, באחרות נרשמה ירידה דרמטית. אז פשוט מכרנו ללקוחות אחרים חלק מהשרתים ש- Education Tech קנו לטווח ארוך, ובמקום זאת רכשנו עבורם שטחים במודל התמחור של Spot, במכרזים. החיסכון הגיע עד ל-70% בעלויות וגם בכוח אדם שמנהל את האופרציה", הוא מדגיש.
קצב צמיחה של 191% בממוצע בשנתיים
NetApp היא אחת החברות בעלת קצב הצמיחה המהיר ביותר בענן, עם צמיחה שנתית ממוצעת של 191% בשנתיים האחרונות, על פי נתוני החברה. לא מכבר נערך כנס NetApp Insights 2020, שבו נחשפה באופן רשמי הטכנולוגיה החדשה לאחסון שרתים בענן ש"מנהלים את עצמם", תוצאת החיבור בין Spot ל-NetApp.
"הצגנו בכנס את הפתרון הייחודי שלנו שמחבר בין ההתמחות של NetApp, שיוצרת את ה-Data Fabric לרציפות מידע בין עננים שונים, לזו שלנו - שמתמחה במציאת השרתים המתאימים", אומר שחר ומוסיף לסיכום: "מדובר בפתרון ייחודי שלא קיים כיום בשוק. אנחנו קוראים לזה Storage-less. זה לא שאין אחסון, אלא שפשוט לא צריך לנהל אותו; משתמשים באפליקציות והמשאבים מתאימים את עצמם באופן אוטומטי. יש כאן חיסכון בעלויות וגם בכוח האדם, וזהו חידוש שמתבטא גם ביכולת הניהול של העננים הציבוריים".