הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה היום דיון בנוגע לפרצת המס המאפשרת שימוש פרטי ברווחים הצבורים בחברות הארנק בעקבות ממצאי דוח מבקר המדינה ● מומחה מס תקף את רשות המסים בדיון: "יש כאן חוסר מקצועיות מוחלט"
פרצת מס / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
"מה הקריטריונים שהם (רשות המסים) קוראים לחקיקת המס בנוגע לרווחים הצבורים בחברות הארנק 'הצלחה' - הגדלת פערים? גיוס הרבה כספים והענקת מתנות לבעלי הון? מה זה הצלחה? עד לפני 25 שנה טבעו את הרעיון שהעושר מחלחל מלמעלה למטה, ומזה 15 שנה כל המחקרים שאני מכיר מעידים הפוך, ושבאותן מדינות שבהן יש פערים חברתיים גדולים הצמיחה קטנה ובכל מקום שפועלים לצמצם פערים, הצמיחה גדולה". כך אמר היום מומחה המס פרופ' יוסף אדרעי במהלך דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בנוגע לפרצת המס בשל שימוש פרטי ברווחים הצבורים בחברות הארנק.
הדיון נערך על רקע ממצאי דוח מבקר המדינה שפורסמו בחודש שעבר ומהם עלה כי המדינה לא סגרה את פרצת המס שמאפשרת שימוש של בעלי שליטה ב"חברות ארנק" ברווחים הצבורים בחברות, ועקב כך מפסידה מס בסכומי עתק. לפי הדוח, בחברות נותרו רווחים צבורים הנאמדים בהיקף של מעל 600 מיליארד שקל, נכון ל-2018. זאת גם לאחר "מהפכת חברות הארנק" שמטרתה הייתה לשחרר רווחים שנצברו בחברות ולצמצם תכנוני מס לא לגיטימיים, וגם לאחר מבצע חלוקת הדיבידנד בשיעור מס מופחת ב-2017 - שהוביל לחלוקת 61 מיליארד שקל דיבידנדים ולגביית מס חד-פעמית של כ-15 מיליארד שקל.
"צריך לעודד בהטבת מס חלוקת רווחים בדיבידנדים"
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, פתח את הדיון בכך שאותם 600 מיליארד שקלים שנותרו צבורים בחברות היו יכולים לסייע למלא את קופת המדינה. לדבריו, "צריך למצוא פתרון לרווחים הלא מחולקים של חברות הארנק. יש שם סכומי כסף גדולים שאם המדינה תמצא איך להוציא אותם, זה יכול לשפר את הכנסות המדינה ממסים בתקופה כזו שההכנסות קטנות וההוצאות גדלות. לנושא יש היבטים של מדיניות שהם עמוקים מאוד, והם עולים ביתר שאת בסיטואציה הנוכחית שהמשבר גורם להעמקת הפערים הכלכליים שפוגע בשכבות יותר חלשות. כיום במשבר הקורונה, מי שיש לו עומד בקשיים של המשבר ומי שאין לו - פחות, וככה הפער החברי הלך ומעמיק".
עוד הוסיף שלח, כי "יש היסוס בכל מה שקשור לתקציב 2021 ולא ברור עדיין מי עובד ועל מה. יש לי חשד שלא עובדים בכלל על כלום. ברור שבסופו של דבר יהיה תקציב קשה וסבוך וההשלכות הקשות של הקורונה יורגשו ולא תהיה אפשרות ודרך להוצאה של כסף אם אין הכנסות - בעבודת מטה נכונה כל הדיון לגבי חברות הארנק חייב לבוא לידי ביטוי על מנת לשפר את ההכנסות".
דב נגר, יועץ מקצועי למנהל רשות המסים, הגיב לטענות דו"ח המבקר בדיון ואמר כי "הליך החקיקה היה סדור לאחר פגישות מרובות וארוכות ובתיאום עם כולם. תיקון 225 היה תיקון מוצלח. נעשתה גבייה ששינתה התנהגות של נישומים. בטוחים שנעשה גבייה משמעותית. לגבי סעיף 77 שהמבקר טען שאין גביה - בג"צ דן בנושא באחרונה, ורק עכשיו הייתה החלטה, ולכן מתחילים גבייה בקרוב אך צריך לזכור שיש את השלכות של קורונה".
עוד הוסיף נגר כי "גם אם יש לנו את המידע כמה עודפים יש בכל חברה - סעיף 77 אומר שסמכות המנהל לחלק, ובלבד שזה לא יפגע בפעילות החברה. ולכן גם אם נתייחס לעודפים, יש את הפעילות של החברה ואנחנו לא יכולים להתייחס אל הרווחים שלהם גם כדבר שלגבם אנחנו צריכים לפעול".
נשיאת לשכת רואי חשבון, איריס שטרק, הגיבה בדיון לטענות בדוח כי רואי החשבון שהיו מעורבים בחקיקה נהנו מהחוק, ואמרה כי "לשכת רואי חשבון עומדת בחזית ומייצגת את כל העסקים וללא כל אינטרס אחר. כל ניסיון להראות שההתערבות שלנו בחקיקה היא אחרת, אינה נכונה. לגיטימי לתכנן מס וכשיש איזו הטבה גם נהנים ממנה".
לדברי שטרק, "דווקא בתקופה כזו, שיש צורך להוסיף עוד כסף שיגיע לאנשים, יש לעשות צעדים בכיוון הפוך ולעודד בהטבת מס חלוקת רווחים בדיבידנדים".
ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, הוסיף כי "החקיקה המדוברת בהחלט עשתה מהפכה במדינת ישראל. ההשלכות של המהפכה נראים כל יום בדוחות של לקוחות שמשלמים הרבה יותר מס שלפני כן לא היו משלמים. בנוגע למה שנכתב בדוח על רואי החשבון, יועצי המס ועורכי הדין - שיהיה ברור, מספרם של אלו עם החברות ארנק זהה בדיוק לחלקם באוכלוסייה".
גינדי הצטרף לקריאה לתימרוץ חלוקת רווחים עקב משבר הקורונה ואמר: "בחלק גדול מהמקרים, החברות לא מחלקות רווחים והרווח נשאר בחברה, ועם ישראל לא נהנה מהרווחים. בקורונה, כשרוצים להניע את הכלכלה, ראוי לשקול דיבינד מוטב".
את הביקורת החריפה ביותר בדיון על "המהפכה" של חברות הארנק, מתח פרופ' יוסף אדרעי, מומחה למיסוי שתקף בוועדה את רשות המסים ואת הצגת החוק כיעיל לגביית מסים מחברות ארנק. לדבריו, החוק הגדיל את הפערים בחברה וסייע לבעלי ההון להתעשר ולשלם מס מופחת. "25 שנה אני מנסה לשכנע את שרי המשפטים להוציא את החקיקה המשפטית של רשות המסים מהאוצר. רשות המסים רואה תפקידה כאחראית לגביית מס, ולא כאחראית לחלוקה מחדש (חלוקת העושר). וזו הבעיה. איזו מלחמת חורמה ניהלו ברשות המסים נגד ועדי עובדים, ולחברות הארנק נתנו לפרוח".
אדרעי הוסיף, כי "עם כל הכבוד, ברשות לא עושים עבודה טובה - עושים את עבודתם בגבייה. האם הם יודעים כמה מס היו מקבלים אם היו מפעילים את סעיף 77 או 86 אם בכל מקום שיש עסקה מלאכותית ניתן לגבות? מדברים פה על סעיף 77 שמדבר על חברות מעטים, אז איך זה עונה על החברות הגדולות? יש כאן חוסר מקצועיות מוחלט. מישהו בדק עם מומחים מה הם הגורמים לצמיחה או ההיפך - דברים שגורמים לפערים אדירים שעוצרים את הצמיחה? ברגע שהחוק אומר שכל החברות הללו זה מלאכותי, למה בכלל לתת להם גזר? למה עובד רגיל שאין לו רואה חשבון צמוד שייעץ לו לעשות ככה, ישלם 52% וביטוח לאומי? ואלו נהנים סתם ובחינם".
הנהנים העיקריים - העשירים
המושג "חברות ארנק" מתייחס לשכירים המפסיקים את עבודתם בחברה, אך ממשיכים להעניק לה ולחברות אחרות את אותם שירותים במסגרת חברה הנמצאת בשליטתם. זאת, בשעה שבפן המהותי מתקיימים יחסי עובד-מעביד. התופעה שגברה בשנים האחרונות, נפוצה בעיקר ברמות השכר הגבוהות. בתופעה נכללים גם נושאי משרה בחברות שנבחרו לתפקיד בשל כישוריהם האישיים ונושאים באחריות אישית, אך מעניקים שירותים לחברה דרך חברות שבשליטתם ולא ישירות על ידם. הסיבה העיקרית היא שיעור מס החברות הנמוך יחסית לזה המוטל על יחידים ברמות שכר גבוהות.
רשות המסים יזמה חקיקה מקיפה שאמורה לסגור פרצות בנושא "חברות הארנק", ואף אפשרה לחברות לחלק את רווחיהן בשיעור מס מופחת של 25% - הנחה של כרבע משיעור המס הרגיל שחל באותם הימים על בעל מניות מהותי (33% כולל מס יסף) - עד סוף ספטמבר 2017.
מבצע הדיבידנד המופחת נתפס על ידי רשות המסים והמדינה כהצלחה מסחררת, לאחר שרשות המסים רשמה בעקבותיו הכנסות שיא: 27 אלף חברות חילקו מס בהיקף 61 מיליארד שקל, והמדינה שלשלה לכיסה 15.6 מיליארד שקל מתקבולי המסים בגין הדיבידנד שחולק ב-2017; אך לפי דוח המבקר, בעוד ההישגים המיידים היו טובים, התוצאה לטווח ארוך מאכזבת, כאשר בגדול הוא מצא כי מלבד הגבייה החד פעמית של כ-15 מיליארד שקל בשנת 2017 לא התממשה מטרת החקיקה לשחרר יותר רווחים צבורים בחברות.
עוד ציין המבקר בדוח כי הטבת המס על הדיבידנד נוצלה בעיקר על ידי העשירונים העליונים: כ-35 מיליארד שקל מתוך סך הדיבידנד המופחת חולקו בכ-30% מתיקי נישומים המשויכים למאיון העליון; וכ-59 מיליארד שקל מתוך סך הדיבידנד המופחת (כ-97%), חולקו בכ-94% לנישומים המשויכים לעשירון העשירי והתשיעי.
עוד נמצא, כי 2,593 חברות שחלק מבעלי מניותיהם חברים בלשכות המקצועיות שהיו מעורבות בתהליך גיבוש החקיקה - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס ומנהלי חשבונות - חילקו ל-2,904 בעלי מניותיהם כ-5.2 מיליארד שקל דיבידנד מוטב, כ-1.8 מיליון שקל בממוצע לבעל מניות. כלומר: אלה שהיו מעורבים בחקיקה היו הנהנים המרכזיים מההטבות שיש בה.