שר המשפטים אבי ניסנקורן / צילום: יוסי זמיר
צעד משמעותי במלחמה בהון השחור ובעבירות כלכליות: ל"גלובס" נודע כי שר המשפטים אבי ניסנקורן עומד להודיע על הרחבה משמעותית בסמכויות המחלקות הכלכליות בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה.
צו בתי המשפט שצפוי להינתן על ידי ניסנקורן ירחיב את סמכויות המחלקות הכלכליות הפועלות בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה. הרחבת הסמכויות תביא להוספת תקנים לשופטים כלכליים על מנת שיטפלו בסוגי פשיעה כלכלית נוספת על דיני ניירות ערך כפי שהיה עד היום ויכללו גם עבירות הלבנת הון, עבירות מס והליכי חילוט ותפיסה הנלווים אליהם.
הרחבת הסמכויות נועדה לקדם את ההרתעה ולהביא לטיפול מיטיבי של מערכת אכיפת החוק בפשיעה הכלכלית בשתי דרכים - האחת, התמקצעות בטיפול גם בהלבנת הון ומסים המעלה סוגיות משפטיות ועובדתיות מורכבות, שתביא להשפעה גם על ההחלטות בהליכי החילוט ובעיקר למדיניות אחידה שלא קיימת היום. כיום קיים קושי במערכת השפיטה, כששופטים בכל הערכאות נדרשים לדון בעבירות הכלכליות המורכבות ללא התמקצעות בתחום.
הדרך השנייה, ייעול ההליך וקיצור משך זמן ניהול הליך המשפטי, הנובע ממורכבותם ומהיקף חומרי החקירה המאפיין אותם. לדברי ניסנקורן, הרחבת הסמכות תביא לפתיחת "צוואר הבקבוק" הגורם לכך שמיליארדי שקלים אינם מחולטים לטובת אוצר המדינה.
במסגרת הסמכויות גם עררים על תפיסות הנוגעות לחקירת הלבנת הון ידונו בבית המשפט הכלכלי על מנת ליצור מדיניות אחידה.
הפחתה בהסדרי טיעון מקלים
הפחתת העומס אמורה להוביל גם לפחות הסדרי טיעון. אחת הסיבות לעריכת הסדרי טיעון מקלים היא הימשכות ההליכים, עומס על המערכת, גם על בית המשפט וגם על הפרקליטות ופגיעה בזכויות הנאשמים. לכן הפחתת העומס וסיום ניהול ההליך תוך זמן קצר יותר תביא גם לפחות הסדרי טיעון מקלים.
בית המשפט הכלכלי ידון בתיקי הלבנת הון ומסים רק אם שווי הרכוש שהיה מעורב בעבירה נאמד על 5 מיליון שקל לפחות. מי שיחליט אם התיק יוגש לבית המשפט הכלכלי יהיה פרקליט המדינה או פרקליט המחוז, שיצטרך לבחון אם העבירה מעלה "שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות בעלות אופי כלכלי" או "צפויים להתקיים בהליך דיוני הוכחות רבים לאור היקף חומרי החקירה, מספר עדי התביעה ומספר הנאשמים".
לצד זאת, נשיא בית המשפט או סגנו תהיה סמכות להחליט שהליך שהוגש לבית המשפט הכלכלי לא יידון במחלקה הכלכלית אם חשב שלא מתאים.
עיקר התיקים המתנהלים בפרקליטות בעבירות הלבנת הון ומסים מצויים בפרקליטות מיסוי וכלכלה ובמחלקה הכלכלית. יחד עם זאת, גם תיקי "צווארון כחול" המטופלים בפרקליטויות המחוז - ארגוני פשיעה, מרמה והימורים הכוללים עבירות כלכליות והיקפי חילוט גבוהים בצדן יוכלו תיאורטית להגיע לבית המשפט הכלכלי. המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים, ליאת בן ארי צפויה להוציא הנחייה לפרקליטי המחוז אילו סוגי תיקים ראוי שיועברו לטיפול המחלקה הכלכלית. ההערכה היא שתיקים שמרכז הכובד שלהם אינו כלכלי, ועל אף שהם כוללים עבירות הלבנת הון ומסים לא יועברו לבית המשפט הכלכלי.
דוח מבקר המדינה המליץ להרחיב את העבירות הנדונות
הצו גובש בעקבות דוח מבקר המדינה שקרא למשרד המשפטים ולהנהלת בתי המשפט להידרש לטענות בכירי מערכת האכיפה, ולהמלצה להרחיב את העבירות הנדונות בבית המשפט הכלכלי, המופיעה בדו"ח ה-FATF, גוף בינלאומי שהוקם על ידי מדינות ה-G7 שמטרתו לקדם מאבק בהלבנת הון ומימון טרור.
בשנת 2010 הוקמה המחלקה הכלכלית הראשונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במטרה לייעל ולשכלל את האכיפה הפלילית, המנהלית והאזרחית בעניינים כלכליים. מי שיזם את הקמת המחלקה הכלכלית היה יו"ר הרשות לניירות ערך לשעבר זוהר גושן. הרצון היה גם אז להגביר את התמקצעות השופטים הדנים במטרייה המסובכת של הפשיעה כלכלית בדיני ניירות ערך.
המחלקה מורכבת מהרכב קבוע של שופטים - סגן הנשיא חאלד כבוב, רות רונן, ד"ר מיכל אגמון גונן ומגן אלטוביה. לאור הניסיון המוצלח, בשנת 2018 הוקמה מחלקה כלכלית גם בבית המשפט המחוזי בחיפה וכיום היא כוללת את השופטים רון סוקול, ריבי למלשטריך-לטר ובטינה טאובר.