אלימות במשפחה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
שירה איסקוב השתחררה בימים אלה מבית החולים, שם הייתה מאושפזת מאז ספטמבר, לאחר שבעלה ניסה לרצוח אותה באמצעות עשרות דקירות סכין. האלימות המחרידה התרחשה לעיני בנם הפעוט, אשר לא זאת בלבד שנחשף למעשה הזוועה, אלא שמיד לאחר מכן כל עולמו השתבש, כאשר בבת-אחת נעלמו מחייו שני הוריו לזמן ממושך.
הצורך במתן טיפול פסיכולוגי לילד, כדי להתמודד עם הטראומה הקשה, נראה כמעט מובן מאליו, אולם על-פי החוק שירה אינה רשאית להעניק לבנה טיפול ללא אישורו של האב, אשר גרם במו-ידיו לנזק הנפשי.
שירה לא לבד: שורה ארוכה של הורים, רובם אימהות, ניצבים חסרי אונים מול הצורך לקבל אישור מההורה האחר - עבריין, אלים, אכזר ומתעלל ככל שיהיה. עבור כל פעולה משמעותית בחיי הילדים - ממעבר בית ספר, דרך אישור למסע לפולין, ועד מתן טיפול פסיכולוגי או מתן ריטלין - הם צריכים את אישור ההורה הנוסף. זכויות האפוטרופוסות של ההורה הן נרחבות, ואינן נשללות גם כאשר מדובר באופן מובהק בהורה שאינו רואה את טובת הילדים בשום צורה ואופן.
השאלה אם בית משפט לענייני משפחה רשאי להפעיל שיקול-דעת במקרים המתאימים, ולשלול אפוטרופוסות מהורה, שנויה במחלוקת בקרב השופטים. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות קובע כי בית המשפט רשאי לשלול אפוטרופוסות של הורה שילדו הוכרז כנזקק על-פי חוק הנוער, אולם ילדים שאחד מהוריהם הוא כשיר ומטיב, כמו שירה לדוגמה, אינם נכללים בהגדרה זאת.
מתבקש אם כן תיקון לחוק, שייתן שיקול-דעת רחב יותר לבית המשפט לשלול אפוטרופוסות מהורים אשר הורשעו באלימות משפחתית קשה, אולם ההיסטוריה מראה כי הסיכוי לכך נמוך ביותר.
כבר בשנת 2001 הוגשה הצעת חוק "שלילת אפוטרופוסות מהורה רוצח הורה", כדי למנוע מהורה שרצח את ההורה האחר לעשות שימוש בזכותו להתנגד לצרכים שונים של הילד, על-מנת למרר מהכלא את חיי האדם שמגדל את הילדים בפועל במקום הוריו.
הצעה דומה הונחה גם בשנת 2018, ושוב לאחרונה, לפני כשבוע. בשנת 2015 הונחה הצעת חוק לשלילת אפוטרופוסות מאדם שהורשע בעברות מין ואלימות נגד ילדיו, וגם היא לא צלחה.
הישועה תגיע מהגליל?
מה אפשר לעשות בינתיים? לעבור דירה לנוף הגליל ולהגיש תביעה לשלילת אפוטרופוסות בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, שהוא בית המשפט היצירתי ביותר עד כה בנושא זה.
בפסק דין תקדימי משנת 2014 השופט אסף זגורי שלל אפוטרופוסות מאב שהורשע בעבירות מין ואלימות כלפי בני משפחתו, באמצעות היקש מהסדרים בחוק האימוץ. באותו מקרה האב עצמו דווקא הסכים לשלילת האפוטרופוסות.
שנה מאוחר יותר השופט הרחיב את שיקול-הדעת לשלילת אפוטרופוסות גם למקרים חמורים פחות, והשהה לזמן בלתי קצוב אפוטרופוסות של אב, למרות התנגדותו. האב אומנם לא הורשע בפלילים, אך לא גילה כל עניין או מעורבות בחיי בתו, והיא גדלה אצל אימה בלבד, שתפקדה כאם חד-הורית במובן המילולי. השופט מצא לנכון להקל בנסיבות אלה על יכולתה של האם לקבל החלטות לטובת הבת, ללא צורך באישור של האב, אשר הוכיח אדישות לטובתה בכל מובן אחר.
באין ישועה מהרשות המחוקקת, השופטים נדרשים לגלות אקטיביזם שיפוטי בנושא זה. בכל מקרה שבו בית המשפט נוכח שהורה מנצל את זכויות האפוטרופוסות שבידיו כדי להתעלל בהורה האחר או בילדים, במקום לדאוג לטובתם - מצופה ממנו לצמצם את זכויותיו, ולהרחיב את הזכויות של ההורה המתפקד.
העובדה שההורה נאשם או הורשע באלימות, עבירות מין או רצח, נגד ההורה האחר או הילדים, צריכה להוות שיקול משמעותי אך לא בלעדי למהלך שלילת הזכויות ההוריות.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה