גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש: למה הפקקים לא נעלמים בקורונה ומה יעלה בגורל התחבורה הציבורית?

ירידה של 30%-40% במספר האנשים בתחנות המרכזיות, עלייה בשימוש באופניים ובקורקינטים ונפח תנועה גדול בפריפריה - מחקר חדש מגלה כי הקורונה שינתה את דפוסי התנועה ● הילה חדד-חמלניק, סמנכ"לית אסטרטגיה בנתיבי ישראל, אומרת בראיון כי כל תוכנית החומש של החברה תצטרך להשתנות

רחוב בתל אביב. גידול בכלי תחבורה זעירים / צילום: Shutterstock
רחוב בתל אביב. גידול בכלי תחבורה זעירים / צילום: Shutterstock

סגרים, עבודה מהבית, סגירת השמיים, ריחוק חברתי - בין אם הדברים הללו יישארו איתנו עוד זמן רב או שייעלמו ברגע שיגיע החיסון המיוחל לקורונה, דבר אחד בטוח: הכבישים והרגלי הנסיעה שלנו כבר לא ייראו אותו הדבר.

מחקר שערכה חברת הייעוץ KMPG בשיתוף נתיבי ישראל, החברה הממשלתית שאחראית על הקמה, תפעול והחזקה של 98% מרשת הכבישים הבינעירונית בישראל, מגלה איך המגפה שינתה את האופן שבו אנחנו מתניידים וכיצד ייראו (כנראה) הנסיעות שלנו ביום שאחרי המגפה.

בנתיבי ישראל מגבשים בימים אלה את תוכנית החומש הבאה של החברה, שתחל ב-2022, ועומדים בפני אתגר גדול. רק בשביל להבין את סדרי הגודל, תוכנית החומש הנוכחית של החברה היא בהיקף של כ-60 מיליארד שקל. כעת, כשבכל יום המציאות משתנה ושורר חוסר ודאות, קשה מאוד לתכנן פרויקטים בעשרות מיליארדי שקלים לעתים לעשורים קדימה.

הילה חדד-חמלניק, סמנכ"לית אסטרטגיה וחדשנות בחברה, אומרת לגלובס כי "בתחילת המשבר נראה היה שמדובר במשהו שיחלוף בתוך כמה חודשים. היום מבינים שחזרה לשגרה מלאה עשויה לקחת אפילו כמה שנים, וזה משפיע על כל התפיסה שלנו". הנה כמה מהמגמות הבולטות שישפיעו על תוכנית החומש הבאה.

עבודה היברידית: "את הזום של 9 עושים מהבית"

אחת הסוגיות הבולטות שנבחנו במחקר ומשנה את הרגלי הנסיעה שלנו היא המעבר לעבודה מהבית.

חדד-חמלניק מספרת כי אם בתחילת המגפה נראה היה שכולם רוצים לא להגיע למשרד ולעבוד מרחוק, לאחרונה המגמה משתנה ורואים חזרה מסיבית יחסית למשרדים. "חלה התפכחות, אבל נראה שלא נחזור לנקודה שבה נכנסנו למשבר", היא אומרת. השינוי הגדול, שבא לידי ביטוי בכבישים, הוא שינוי בשעות שבהן אנשים נוסעים למשרדים. "גמישות היא שם המשחק, והמודל הופך להיות היברידי יותר. אנשים מעדיפים, למשל, לעשות את הזום של 9:00 מהבית, לדלג על הפקקים של הבוקר ואז להגיע למשרד".

איך זה ייראה בעתיד והאם מרכזי הערים הגדולות במרכז יישארו אזורי התעסוקה המרכזיים? אחת התובנות שעולות מהמחקר היא שהמשבר הוא הזדמנות לשינוי מבנה שוק התעסוקה, וכפועל יוצא מכך גם לשינויים משמעותיים באזורי העומס בכבישים. השיעור הגבוה של צעירים שאיבדו או החליפו מקום עבודה במשבר מהווה הזדמנות לשינוי תפיסה ולחיזוק הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

בנתיבי ישראל מסבירים כי העובדה ששוק העבודה חווה כזו טלטלה, והצעירים במיוחד, מהווה הזדמנות לשינוי מפת התעסוקה. המדינה, למשל, מקדמת הכשרות מקצועיות במאות מיליוני שקלים. בדרך זו ניתן לקדם את הפריפריה. אפשרות נוספת היא לתת הקלות מס למעסיקים באזורים שסובלים מהיעדר תעסוקה. זה נכון תמיד, אבל לשיטתם המשבר יוצר הזדמנות לשינוי תפיסה מהיר הרבה יותר.

פריפריה לעומת מרכז: "התנועה מחוץ לגוש דן משמעותית"

השינויים במפת העומסים ובשעות הנסיעה כתוצאה מהשינויים בשוק העבודה מערערים תפיסות יסוד שהנחו את תכנון התחבורה בישראל. "אנחנו נדרשים לחשיבה מחודשת במגוון רחב של נושאים", אומרת חדד-חמלניק. "לדוגמה, יכול להיות שערך של כביש מסוים שמנגיש אזור תעסוקה בפריפריה הוא גבוה בהרבה ממה שהערכנו לפני שנה. כלומר, כבישים שהנחנו שהם קטנים מבחינת נפחי התנועה, הופכים להיות הרבה יותר משמעותיים. בנוסף, מורגשת תנועה מהעיר לכיוון הפריפריה, שם פשוט יותר לשכור ולקנות דירות גדולות שהפכו למצרך מבוקש יותר בגלל המעבר לעבודה מהבית".

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, מסרה לגלובס בעניין כי "השפעות הקורונה מורגשות בצורה משמעותית גם בתחבורה, דבר שמייצר הזדמנויות להשקעה גדולה בתשתיות בפריפריה - בהתאם למדיניות שאני מובילה. כבר עתה אזרחים עוברים לגור בפריפריה כאשר לנגד עיניהם האפשרות להנות מדיור זול יותר ואיכות חיים, לצד אפשרויות לעבודה מהבית.

"נוסף על כך, אנו משקיעים בבטיחות משתמשי הדרך הדו-גלגליים ובפיתוח דרכי הגישה לאתרי התיירות הלאומיים אותם הציבור 'הכיר מחדש' בתקופה שבה לא היו חופשות בחו"ל".

המחקר מעולה תובנה נוספת: יש מקומות שבהם הפקקים ממש נעלמו. בנתיבי ישראל מסבירים כי לפעמים זה קורה בגלל הפחתה של כמה עשרות מכוניות בלבד. כביש מפסיק לתפקד בנקודה מאוד מסוימת ומשם יש כשל שהופך לפקק. הגרף שהם מציגים בפנינו דומה קצת לגרפים של התחלואה שהתרגלנו אליהם בחודשים האחרונים - בשלב מסוים הקו מאבד איזון ונוטה בחדות כלפי מעלה.

לדברי חדד-חמלניק, "השינויים הללו גורמים לנו בנתיבי ישראל לחשוב איך לחלק את המשאבים מחדש. למשל, בחיבור בין כביש 6 מדרום לבין כביש 1 הפקקים ירדו משמעותית. ההנחה שלנו שהם יחזרו מתישהו, אבל בינתיים אולי צריך לנתב את ההשקעה שתכננו שם למקום אחר שפתאום סובל מביקושים גדולים יותר ולא ערוך לכך. וזו רק דוגמה אחת.

"זה משבר כל כך עמוק שדורש חשיבה מחודשת על הכול. צריך לשבת ולפתוח את התוכניות. כל הנחות הבסיס השתנו, זה לא משהו בשוליים".

נת"צים, תח"צ, קורקינטים ואופנועים: "מכת מוות לקארפולים"

שינוי גדול נוסף שהתרחש בצל המגפה הוא ירידה משמעותית בנסיעות בתחבורה הציבורית. לפי נתוני גוגל, המבוססים על היסטוריית המיקומים של הטלפונים הסלולריים, בשבועיים האחרונים רואים ירידה של 30%-40% בתנועת האנשים בתחנות המרכזיות בהשוואה לתקופה שלפני המגפה. השינוי הזה משמעותי ואף מדאיג, מאחר שבמשך שנים ניסתה המדינה לגרום לכמה שיותר אנשים לנטוש את הרכב הפרטי לטובת התחבורה הציבורית.

"כל יום במשבר משנה לנו את הדפוסים באופן עמוק יותר", אומרת חדד-חמלניק. "זו מכת מוות למשל לכל עניין הקארפולים (הנסיעות השיתופיות). אנשים לא רוצים לפגוש אנשים שאינם חייבים, בטח לא בשביל סכומים של 10-20 שקל. וזו רק דוגמה אחת. כל יום שאדם נוסע באוטו שלו מרחיק אותו מהתחבורה הציבורית. הגלגל חזר כמה שנים לאחור".

איך זה משפיע על האופן שבו אתם מתכננים את הכבישים?
"בהרבה מאוד אספקטים. למשל, עד לפני שנה הייתה תפיסה מקיר לקיר שתמיד עדיף כביש עם נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית), שזה מעודד אנשים לעבור מהרכב לאוטובוס. ונבנים כעת הרבה נת"צים, למשל בכביש 4.

"צריך לחשוב על זה מחדש. אני לא בטוחה שבשנים הקרובות אנשים יחזרו לאוטובוסים באחוזים גבוהים. אולי בהתבסס על נתוני המחקרים שאנו מבצעים, יחליטו מקבלי ההחלטות במשרד התחבורה להשקיע את הכסף בתשתיות לרוכבי האופנועים, שסביר להניח שהמסה שלהם תגדל בשנים הקרובות".

לנוכח ירידה כה משמעותית בשימוש בתחבורה הציבורית, איך זה שאין עלייה בפקקים, לפחות בהשוואה לתקופה שקדמה למשבר? על פי הניתוח שבוצע בחברת נתיבי ישראל, התשובה היא גידול משמעותי בכלי תחבורה זעירים. בין אם מדובר באופנועים, ובין אם מדובר בכלים קטנים יותר כמו אופניים וקורקינטים.

מדובר במגמה עולמית ולא רק בתופעה מקומית. על פי המחקר של נתיבי ישראל ו-KMPG, רואים עלייה של עשרות אחוזים בשימוש בכלים דו-גלגליים. מחברי המחקר טוענים כי לפי ה-OECD יותר מ-150 ערים ברחבי העולם הטמיעו תשתיות חירום להולכי רגל ולרוכבי אופניים ומאות ערים נוספות מתכננות צעדים כאלו לתקופה הקרובה.

איך זה משפיע על נתיבי ישראל?
"גם בנושא האופניים חל שינוי תפיסה אצלנו. אם בעבר בכל כביש בינעירוני שבנינו או שדרגנו הכנסנו שביל אופניים, היום אנחנו מדברים על הקמת שבילי אופניים ללא קשר לכבישים".   

שיקולים חדשים: "בוחנים כמה מקומות עבודה מייצר כל פרויקט"

התקציב של החברה הממשלתית נתיבי ישראל מבוסס על תוכנית חומש שאושרה ב-2016 ומסתיים בסוף השנה הבאה - 60 מיליארד שקל לחמש שנים. כעת שוקדים שם על תוכנית חומש חדשה שתתחיל ב-2022. הילה חדד-חמלניק, סמנכ"לית אסטרטגיה בנתיבי ישראל, מספרת כי בצל מיתון אפשרי, נבחן תרחיש שבו ההשקעות בתחבורה בשנים הקרובות יהיו שונות מהעשורים האחרונים. "ממש כמו במשק הבית הפרטי, אנחנו צריכים לחשוב בתחום התחבורה כולו ולא רק בנתיבי ישראל איך כל שקל יהיה שווה יותר".
חדד-חמלניק מספרת כי בעקבות המשבר בוחנים בחברה יותר מתמיד כמה מקומות עבודה מייצר פרויקט מסוים. "במשבר הזה קיבלנו סכומים נכבדים להאצת פרויקטים. עצם ההקמה והקידום של הפרויקט הוא מנוע צמיחה המפרנס כ-10,000 בתי אב"

מחקר שערכו בנתיבי ישראל בחן כיצד הפרויקטים משפיעים על שוק התעסוקה ובוצעה בחינה איזה מעגלים מועסקים בזכות אותם פרויקטים. "אנחנו למשל רוצים לקדם הקמת פאנלים סולאריים", אומרת חדד-חמלניק. "מעבר לעובדה שאנרגיה מתחדשת זה דבר חשוב, ציפינו שזה ייצר הרבה מקומות עבודה. גילינו שזה לא תמיד נכון".

המחקר מעלה כי בתחומים שבהם מדובר בחברות שעושות את העבודה מקצה לקצה לאורך כל השרשרת, מעגל התעסוקה שנוצר מצומצם. לעומת זאת, בסלילת כביש למשל המצב הפוך. מועסקים אנשים מהרבה מעגלים, ממהנדסים, דרך פועלי העפר ועד למפעלי הבטון. בנתיבי ישראל אומרים כי כעת, בצל המשבר, הם מבינים שבכל פרויקט הם צריכים לעשות ניתוח שלא היה בעבר, סביב השאלה כמה ואיזה מקומות תעסוקה הפרויקט מייצר. 

עוד כתבות

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות קלות בנעילה בת"א; מיטרוניקס ואלקטריאון זינקו בכ-6%

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע