מימון הגירעון וניהול מדינה ללא תקציב: הנושאים הבוערים על שולחן החשב הכללי החדש

אישור מינויו של יהלי רוטנברג לחשב כללי בממשלה היום מגיע בדקה ה-90, על רקע שורת פעולות ועיסקאות רכש דחופות הממתינות לאישורו וכיוון שללא חשב כללי מכהן לא היה ברור כיצד יחולקו תקציבי חודש דצמבר למימון פעילות הממשלה ותוכנית גיוסי החוב של הממשלה לחודש הקרוב.

הממשלה אישרה היום (א') את מינויו של רו"ח יהלי רוטנברג לחשב הכללי במשרד האוצר, במסגרת הסכמות בין השותפות בקואליציה רוטנברג נבחר לתפקיד כבר ב-9 לאוקטובר במקומו של החשב הכללי הקודם רוני חזקיהו, אך אישור מינויו בממשלה התאפשר רק כעת, על רקע הפצרותיו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שכתב בסוף השבוע אחרון לשר האוצר ישראל כ"ץ כי "לא ניתן להותיר את תפקיד החשב הכללי לא מאוייש". מנדבליט ציין שורת עיסקאות "בעלות חשיבות לאומית ודחיפות רבה" שממתינות לאישור החשב הכללי ובהן עיסקאות למימון בדיקות קורונה, לאספקת דלק לכלי הרכב של משטרת ישראל, להפעלת מוקד 118 במשרד הרווחה ולהמשך הפעלת קרנות האשראי בערבות מדינה לעסקים שנקלעו למשבר. מנדלבליט מציין כי החשב הכללי הוא היחיד המוסמך לאשר פטור ממכרז לעסקאות רכש בהיקף העולה על 2.5 מיליון שקל בעילות מסוימות.

אבל תפקיד החשב הכללי הוא הרבה מעבר לכך. ניהול המדינה ללא תקציב, גיוס מאות מיליארדי שקלים תוך שמירה על דירוג האשראי הגבוה, הדיפת יוזמות שיחשפו את המדינה לסיכונים פיננסיים, לצד שמירת סף פיננסית וקידום פרויקטים מחוללי צמיחה - אלה האתגרים העיקריים המונחים על שולחנו של החשב הכללי החדש יהלי רוטנברג.

ניהול תקציב המשכי ותקציבי הקורונה

האתגר הבוער ביותר הוא ניהול תקציב המשכי ותקציבי הקורונה. בהיעדר תקציב מדינה מאשר החשב הכללי בכל חודש חלוקה של הקצאה בגובה אחד חלקי 12 של מסגרת התקציב האחרון למשרדי הממשלה השונים, בהתאם לשורת תבחינים שנקבעו. עד למינויו של רוטנברג היום, לא היה ברור מי יחתום על הקצאת המכסה החודשית בין המשרדים. בנוסף ינהל רוטנברג מעתה את חלוקת תקציבי הקורונה ויפקח כי המדינה אינה מערבבת ומתקצבת דרכם הוצאות שוטפות שאינן קשורות למשבר.

מימון הגירעון

האתגר המרכזי השני של רוטנברג יהיה מימון הגירעון הדו-ספרתי. צרכי הגיוס של הממשלה יגיעו במהלך השנה הקרובה כ-250 מיליארד שקל (חוב חדש, מחזור חוב ישן וריביות). רוטנברג הוא הכתובת המרכזית בעבודה מול חברות דירוג האשראי הבינ"ל שמפגינות עד כה אורך רוח לנוכח השיתוק הפוליטי והעובדה שישראל מתנהלת מעל שנה ללא תקציב. בהקשר הזה יידרש רוטנברג לכל הניסיון והקשרים שצבר בתפקידיו הקודמים על מנת לשכנע את האנליסטים ואת השווקים שממשלת ישראל מתנהלת באחריות ותפעל להקטין את הגירעון ולצמצם את יחס החוב ביציאה מהמשבר. נזכיר כי בשבוע שעבר הזהיר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי ישראל צפויה לחצות את הקו המסוכן של 80% חוב (באחוזי תוצר) בשנת 2023.

שומר הסף מול רשימת תביעות מראש הממשלה והשרים

לצד שני האתגרים המרכזיים האלה יידרש רוטנברג להתמודד עם יוזמות שונות שעלולות לפגוע בניהול הפיננסי של מדינת ישראל. מדובר, למשל, ברעיון שמגלגלים נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים לאפשר לבנקים להעביר תיקי אשראי של עסקים קטנים וזעירים במיליארדי שקלים לתכניות מימון מחדש בערבות ממשלתית. משרד הביטחון מקדם יוזמה בעייתית אחרת - הלוואת ענק מגופים פיננסיים בארה"ב לצורך הצטיידות במערכות נשק חדשות. משרד הביטחון מבקש שהמדינה תעניק ערבות להלוואה ותישא בעלויות המימון של ההלוואה, אך מעבר לכך מדובר בניסיון למסד ערוץ מימון חוץ תקציבי, שמסכן את אמינות הדיווח והניהול התקציבי של המדינה.

מעבר לאתגרים הבוערים רוטנברג יידרש למלא את תפקיד שומר הסף מול רשימת דרישות ותביעות מצד ראש הממשלה והשרים. בנוסף הוא גם האיש שאחראי על קידום פרוייקטים מחוללי צמיחה בשיטת PPP ובהם הקמת מערכות הסעת ההמונים בירושלים, גוש דן ובפריפריה. העובדה ששני האתגרים האלה היו האתגרים המרכזיים שציין החשב הכללי הקודם רוני חזקיהו עם כניסתו לתפקיד ב-2016, רק ממחישה עד כמה חמור המצב הנוכחי.

החשב הכללי השלישי שהוא גם רואה חשבון

שר האוצר, ישראל כ"ץ אמר היום כי הוא "מברך על החלטת הממשלה לאשר את מינוי רו"ח יהלי רוטנברג לתפקיד החשב הכללי במשרד האוצר. בשבועות האחרונים ניהלתי מאבק להביא לאישור המינוי בממשלה בשל חשיבותו לניהול תקין של תקציב המדינה וייצוג מדינת ישראל בפני גורמי כלכלה חשובים בעולם ואני שמח שהיום המאמץ נשא פרי".

רוטנברג הוא השלישי מבין החשבים הכלליים שכיהנו שהוא גם רואה חשבון ובין הבודדים שמונו עד היום לתפקיד שגדל בתוך אגף החשב הכללי באוצר ומילא בו תפקידים בכל הדרגות. רוטנברג עבד באגף במשך כ- 13 שנה ותפקידו האחרון היה ראש חטיבת המימון והאשראי, תפקיד שיסייע לו בעבודה מול חברות דירוג האשראי וגיוסי החוב הגדולים שצפויים בחודשים הקרובים. לפני כן שימש בתפקידי החשבונאי הראשי, חשב בכיר מטה חשכ״ל, סגן חשב משרד החינוך ועוד.

במסגרת תפקידיו לאורך השנים היה אחראי על תחומים מקצועיים רחבים וביניהם תחומי המקרו ומימון החוב הממשלתי, כלי ערבויות המדינה, אשראי לעסקים, הלוואות המדינה, ניהול הנזילות הממשלתית, הכנסות וגביה, ועוד. בשלוש השנים האחרונות כיהן כסמנכ"ל הכספים ומנהל הכספים הראשי של קבוצת בזק. רוטנברג צפוי להיכנס לתפקידו בימים הקרובים, עם סיום תקופת העסקתו בבזק.

רוטנברג (46), רואה חשבון מוסמך, בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מאונ' בר אילן.

כ"ץ הוסיף כי "רו"ח יהלי רוטנברג הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה, בעל חשיבה יצירתית והכרה עמוקה עם משרד האוצר והמשק הישראלי. לאחר שמילא בהצטיינות שורה של תפקידים במשרד, אני משוכנע שיחד נוכל לקדם את המדיניות אותה אני מוביל במשרד, כדי להבטיח את חוסנו ויציבותו של המשק הישראלי, תוך הפגנת סולידריות ורגישות חברתית כלפי בעלי העסקים, העצמאיים והשכירים במהלך המשבר הכלכלי. אני מאחל ליהלי בהצלחה במילוי תפקידו ומשוכנע שהוא יתמודד בצורה מיטבית למול האתגרים הרבים העומדים בשעה זאת, בפני משרד האוצר בכלל ובתפקיד החשב הכללי בפרט".