חמאה בסופרמרקט / צילום: Shutterstock
לאחי יש חנות בגדים. לאחר תקופת חוסר הפעילות הממושכת שנגזרה עליו, פתח אחי סוף-סוף את חנותו בתחילת החודש, משווע לפרנסה. מיד הזדרזנו אני ומשפחתי לסור אל המקום על-מנת לקנות בגדים, אך בסוף העדפנו לעשות זאת אצל החנות המתחרה הממוקמת בהמשך הרחוב, שבה המחירים היו זולים יותר ב-2-3 שקלים, או לפחות כך נטען בשלט ענק שנתלה בחלון הראווה.
סיפור זה מתחילתו ועד סופו הוא כמובן המצאה. לאחי אין חנות, אך לו היה לי אח כזה - הייתי עושה כל שלאל ידי על-מנת לסייע לו בשעתו הקשה, ומפנה אליו את כל חברי ומכרי על-מנת שירכשו ממנו גם הם. אלא שהסיפור הזה, על כל הגיחוך שבו, הוא משל עצוב לאופן שבו מתנהל היום משרד האוצר, אשר ממשיך לקדם מדיניות פופוליסטית של פתיחת עוד ועוד שווקים ליבוא חופשי פטור ממכס, בשם אידאל "השוק החופשי" ותוך השמדת תעשיות מקומיות שלמות.
בשעה שבה המשק שרוי במשבר הכלכלי הקשה שהביאה עמה מגפת הקורונה, וכאשר עיני הציבור המותש נשואות אל מעבדותיהן של חברות התרופות בתקווה להגעת החיסון המיוחל, ממשיכה הממשלה להפיץ בקרבנו סוג אחר לגמרי של נגיף - מגפת היבוא הפרוע. כמו הקורונה, כך גם הוא צפוי להביא לקריסת עסקים ולשלוח אלפי עובדים ללשכות התעסוקה.
עכשיו הגיע תורה של החמאה, שעל הצו המאפשר להמשיך לייבא אותה ללא מיסוי וללא פיקוח חתם לאחרונה שר האוצר ישראל כ"ץ, בטענה כי המהלך יוריד מחירים לצרכן. אלא שהנתונים מצביעים על מגמה הפוכה לחלוטין, והיא עליית מחירים חדה במחיר החמאה מאז נפתח השוק ליבוא לפני קרוב לשנה. את מקומה של החמאה הישראלית שבפיקוח ובמחיר שווה לכל נפש (3.94 שקל ל-100 גרם) החליפה החמאה מחו"ל, שאינה מפוקחת ויקרה בעשרות אחוזים. מדובר בנזק מצטבר של עשרות מיליוני שקלים לצרכן הישראלי - המועברים בשלמותם לקומץ יבואנים .
ובינתיים, הולכים ונאספים נתונים לגבי תוצאותיהם המפוקפקות של מהלכים נוספים שנעשו בשנים האחרונות לפתיחת חלק מתחומי הייצור ליבוא. שימו לב למשל לשינוי שחל במחירה של חפיסת שימורי טונה, מאז החליטה המדינה על הסרת מכסי המגן בתחום. לפי נתוני הלמ"ס בין 2012 ל-2019 עלה מחירה ב-18%, למרות ירידה במחירי התשומות בשנים אלה.
מחקר שפרסם לאחרונה מכון המחקר הכלכלי "יסודות" מעלה שורה של מקרים נוספים שבהם החשיפה שביצעה המדינה ליבוא נעשתה באופן קיצוני, לא מדורג ולא מבוקר, בניגוד לאופן שבו ממליץ ארגון ה-OECD - גוף שלא ניתן לחשוד בו בסוציאליזם - לפתוח שווקים ליבוא. בשורה התחתונה, באף אחד מהמקרים לא השיגה הפתיחה ליבוא את מטרת המהלך המוצהרת - הורדת המחיר לצרכן, אך הצליחה גם הצליחה לפגוע בתעשייה ובחקלאות המקומית ולשלוח אלפי עובדים מסורים לביתם.
הניסיון מראה אם כן שהפתיחה ליבוא לבדה אינה מספקת פתרון לבעיית יוקר המחיה - נהפוך הוא: הצרכנים הופכים להיות שבויים של היבואנים, אשר שורת הרווח - והיא בלבד - זו שמניעה אותם. כל זאת תוך שהם זוכים לגיבוי מפורומים ומכונים שונים הקוראים לפתיחה כוללת של ענפי החקלאות ליבוא תוך הוצאת דיבתם של עובדי האדמה. חריפות הביקורת שמטיחים אותם מבקרים ממשרדיהם הממוזגים כלפי החקלאי הישראלי מקוממת במיוחד בימים אלה, כאשר מחצית מהעסקים בישראל משותקים, והאבטלה שוברת שיאים.
רק לפני ארבעה חודשים הראה ראש הממשלה בנימין נתניהו סימנים לכך שהוא מכיר בחשיבות התמיכה בתעשייה וחקלאות כחול-לבן, כאשר קרא לציבור להעדיף תוצרת מקומית בשעת המשבר החריף. אלא שקריאה זו טרם תורגמה למעשים והחלטות שיוכיחו כי הממשלה שבראשה הוא עומד באמת שמה צורך חיוני זה לנגד עיניה. נהפוך הוא: האוצר, למרבה הצער, ממשיך לקבל את החלטותיו בהתאם לאינטרסים של מספר זעום של יבואנים, על חשבון הצרכנים והמגזר היצרני בישראל.
הכותב הוא מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל