גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך יירט הראל לוקר את המועמדים לתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית

יו"ר דומיננטי, יחסים עכורים עם המנכ"ל הקודם וטענות אודות ההתנהלות ● הליך בחירת המנכ"ל לתעשייה האווירית לא החמיא לחברה הממשלתית הגדולה ביותר ● הראל לוקר סיכל ניסיון למנות "עוד חבר מחיל האוויר שמקורב למערכת", אבל האם הניצחון שלו הוא גם לטובת החברה והמדינה?

הראל לוקר, יו"ר התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר
הראל לוקר, יו"ר התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

לפני שבועיים ציינו בתעשייה האווירית (תע"א) אירוע היסטורי כשוועדת השרים למכירת מניות המדינה אישרה את המתווה ההנפקה של החברה. כמה ימים קודם לכן מונה לחברה הממשלתית הגדולה ביותר מנכ"ל חדש. בועז לוי ראש חטיבת מערכות הטילים והחלל של החברה, נחשב לאיש מקצוע מהמעלה הראשונה, מינוי ראוי לכל הדעות. אבל מה שמעיב על אווירת החגיגיות של האירועים האחרונים הוא מכתב ששלח יום קודם לכן האלוף במילואים חגי טופולנסקי, מי שנחשב למועמד מוביל לתפקיד.

במכתב לוועדת האיתור הודיע טופולנסקי על הסרת מועמדותו, אך לא הסתפק בכך. "נחשפתי לתהליך שאינו ענייני ואינו ראוי", כתב ופירט: "מסרים שהועברו אלי לפני ולאורך התהליך, לא הותירו מקום לספק באשר להעדפות גורמים מרכזיים בוועדה. קיים טעם לפגם בכך שלצד הליך אשר אמור להתנהל בצורה מקצועית ועניינית, מקיימים גורמים בוועדת האיתור מאמץ נסתר בכדי לעקר, לסכל ולהכווין את הליך האיתור והבחירה. כאזרח, כמנהל, וכאלוף במילואים, ליבי כבד היום נוכח האופן בו מתקיים ההליך ובהתאם, אינני יכול להמשיך לקחת חלק במצג הזה".

טופולנסקי סירב להשיב לשאלות בנושא ולא היה מוכן להסביר על מה ביסס את ההאשמות החריפות נגד אותם "גורמים בוועדת האיתור". אבל השורה התחתונה היא זו: מתוך 13 איש שניגשו להתמודדות על התפקיד נותרו בסיום ההליך רק ארבעה, שלושה מועמדים מתוך החברה ומתמודדת אחת שהגיעה מבחוץ - תא"ל במילואים מירב קירשנר, לשעבר ראש מטה כוח-אדם בצה"ל.

התפטרות המנכ"ל הרתיעה מועמדים

לפני שנתיים בלבד, כאשר מונה המנכ"ל הקודם של תע"א, התמודדו על התפקיד לא פחות מ-20 איש. העובדה שרק מועמד חיצוני אחד נבחן לתפקיד המנכ"ל של החברה הכי גדולה ואסטרטגית של מדינת ישראל - חברה עם פוטנציאל פיתוח עסקי ענקי וזוהר של שחקן בליגה של לוקהיד מרטין ואיירבוס ופעילויות ב-100 מדינות בעולם מול דרגי הממשל והצבא הבכירים ביותר - היא תעודת עניות לכל המעורבים בהליך. מה הסיבה לכך?

בשיחות עם מועמדים שבחרו שלא להתמודד על המשרה חזרה על עצמה הטענה כי התפטרותו של המנכ"ל הקודם אחרי שנתיים בלבד בתפקיד, הרתיעה אותם. המנכ"ל הקודם, נזכיר, הוא האלוף במילואים נמרוד שפר, לשעבר ראש מטה חיל האוויר וראש אגף התכנון בצה"ל, שנחשב למנכ"ל מקצועי ומוערך.

שפר לא דיבר מאז, אך גם לא הכחיש באוזני מי ששאל אותו כי פרישתו באה על רקע מערכת יחסים עכורה עם הראל לוקר, היו"ר הדומיננטי, יש יאמרו הכוחני, של תע"א. לוקר, עורך דין פרטי ולשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה "לא ספר" את שפר, התערב שוב ושוב בהחלטות ניהוליות שקיבל המנכ"ל, נהג להיפגש עם בכירים בחברה שלא בנוכחותו של שפר והקפיד לדחוק את רגליו של המנכ"ל ממרכז הבמה, כמעט בכל הזדמנות. גורמים בתעשייה האווירית טענו בתגובה כי כל הפגישות של היו"ר עם בכירים בחברה היו באישורו ובידיעתו של שפר, "היחסים בין לוקר לשפר היו מצויינים וכל אחד עשה את עבודתו" אמרו גורמים בהנהלת החברה. שפר שומר כאמור על שתיקה. "שפר ג'נטלמן", אומרים עליו מכריו, "הוא היה יכול לצפצף על לוקר, כי את מנכ"ל תע"א יכולה לפטר רק הממשלה. אבל הוא העדיף לא לריב, שם את המפתחות וללכת הביתה".

טופולנסקי נעתר לבקשות, ומודה שטעה

טופולנסקי סיפר שלא רצה בתפקיד אבל מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל ביקש ממנו להתמודד. את ההחלטה הסופית קיבל טופולנסקי רק לאחר שהתייעץ ממושכות עם שפר, מכר ותיק מחיל האוויר. בדיעבד טופולנסקי לא מהסס להודות שטעה. בשיחות עם מכרים הוא מספר שנקלע למאבקים שלא התכוון להיות חלק מהם. "אם ככה נראה הליך המינוי של המנכ"ל, אני לא רוצה לחשוב איך נראית ההתנהלות של החברה הזאת", אמר באחת השיחות האלה.

למה התכוון טופולנסקי? לפחות שניים ממכריו שמעו ממנו על חוויה מוזרה שהייתה לו מחוץ לחדר שאליו הוזמן על ידי הוועדה לראיון הקבלה. היו"ר לוקר תפס את טופולנסקי לשיחת מסדרון ובה הזכיר לו את העובדה שהוצע לו בעבר תפקיד של סמנכ"ל בחברה. לוקר אמר לטופולנסקי באותה שיחת מסדרון דברים ברוח "טעית כשלא הסכמת אז", ונתן לו להבין שעדיין לא מאוחר להתחרט. בתעשייה האווירית אומרים בתגובה, כי "לא התקיימו חילופי הדברים הנטענים בין טופולנסקי ליושב ראש החברה". מצד שני גורמים בחברה אישרו כי השניים שוחחו לפני הראיון וכי לטופולונסקי הוצע בעבר תפקיד סמנכ"ל בתע"א.

טופולנסקי, שצמח בחיל האוויר והגיע לדרגת אלוף, נחשב לאדם ערכי וישר באופן כמעט קיצוני. מצה"ל פרש בעקבות אירוע של גניבת מחשב מביתו. טופולנסקי החליט לפרוש לאחר שנפתחה חקירת מצ"ח בעניינו ומבלי להמתין לתוצאות החקירה, מתוך רצון לשמש דוגמה אישית לפקודיו. החקירה הסתיימה בהמלצה לנזיפה בלבד. לאחר פרישתו מצה"ל התמנה טופולנסקי למנהל תחום המל"טים בחטיבת המודיעין של חברת אלביט מערכות.

טופולנסקי לא נקב במכתבו בשם כלשהו בתע"א אבל תגובתה של החברה הייתה אישית וכואבת. "על הוועדה הופעלו לחצים כבדים ופסולים למנות דווקא את טופולנסקי, וזאת בידי גורמים חיצוניים לדירקטוריון ובניגוד לכללי משטר תאגידי", נאמר בה. מאחורי הביטוי "לחצים כבדים ופסולים" מסתתרת האשמה חמורה שלפיה משרד הביטחון עיכב את אישור מתווה ההנפקה של החברה בוועדת השרים להפרטות בניסיון ללחוץ על ועדת האיתור להמליץ על טופולנסקי לתפקיד. הוועדה, נזכיר הייתה אמורה לאשר את המתווה ההנפקה בישיבה שנערכה ב-1 באוקטובר, אך לבקשת משרד הביטחון הצעת ההחלטה הוסרה מסדר היום של הוועדה. המתווה אושר בסופו של דבר רק ב-19 בנובמבר, כמה ימים לאחר פרישתו של טופולנסקי וההחלטה על מינוי לוי למנכ"ל. ממשרד הביטחון נמסר "לא נתייחס לנושא".

אבל לוקר לא הסתפק בכך והחליט להכות את טופולונסקי מתחת לחגורה. בהודעת התגובה למכתבו של האלוף במיל' הוסיפה התעשייה האווירית, כי "רק לאחר שנאספו גם חוות דעת רבות על תפקודו כמנהל מפעל עסקי באלביט מערכות, בחר טופולנסקי לפרוש מההתמודדות ביומו האחרון של ההליך", נטען בתגובה, שאושרה מן הסתם על ידי היו"ר לוקר.

המשפט הזה עורר זעם בקרב חבריו של הטייס לשעבר. "חוות הדעת של מקום העבודה שלך עליך היא חומר אישי מסווג", הם אומרים, "הפרסום הזה, נועד להכפיש את טופולונסקי ולגרום לאנשים להבין שיש עליו חוות דעת שליליות. זה מעשה שלא יעשה".

אשל רצה מועמד עם רקע ביטחוני

מה גרם לטופולנסקי להכניס את ראשו לתוך מה שהוא מתאר כסוג של מדמנה - ועוד אחרי שיחה עם המנכ"ל הקודם שעזב בטריקת דלת? ייתכן ששפר הצליח להדביק אותו באמונתו בפוטנציאל הגדול שיש לתעשייה האווירית גם מבחינה עסקית וגם מבחינת התרומה הביטחונית למדינה. בממסד הביטחוני מסתכלים על התעשייה האווירית כעל חברה מבוזבזת, שיש לה פוטנציאל ענק ובלתי ממומש לתרום לביטחון מדינת ישראל.

באוצר וברשות החברות הממשלתיות סבורים כי בעיית השורש בתעשייה האווירית היא שליטת הוועדים בחברה והעובדה שהסכמי העבודה שלה לא שונו מאז שנות ה-80. על רקע זה חשבו רבים בכל המערכות האלה כי חייבים להביא לחברה מנכ"ל מבחוץ, כי איש כמו לוי, מקצוען ומוכשר ככל שיהיה לא מסוגל לנער את החברה שבה גדל ועבד במשך 30 ומשהו שנה.

אשל, לשעבר מפקד חיל האוויר, לא הסתיר את רצונו שמנכ"ל החברה הבא יהיה אדם בעל רקע ביטחוני. החטיבות הצבאיות שאחראיות לשלושה רבעים מהכנסות התעשייה האווירית, קשורות בטבורן למערכת הביטחון. מעבר לכך יש ערך לעובדה שהמנכ"ל או יו"ר התעשייה האווירית הוא אדם בעל רקע ביטחוני שמכיר את המערכות והטכנולוגיה מצד המשתמש ויודע לדבר את שפתו של הרמטכ"ל או מפקד חיל האוויר שאמור לרכוש את מוצרי החברה.

"לא ייתכן שבצמרת של התעשייה הביטחונית מספר אחת בארץ לא יישב אדם אחד שהטיס מטוס, נעזר במלט או במערכת טילאית כלשהי", אומר גורם שהיה מעורב בהליך בחירת המנכ"ל. "אשל איש הגון שמתנהג בצורה עניינית, אפשר לומר אפילו אצילית", אומר אחד ממכריו, "הוא היה יכול להגיד ללוקר 'אתה מסיים את התפקיד שלך באוגוסט. אם לא יהיה אף מועמד ביטחוני בשלב הגמר אני מתחיל עכשיו בתהליכי איתור יו"ר חדש. זה היה גומר את לוקר, אבל אשל לא אחד שיחזיר אגרוף כשתוקעים לו אצבע בעין".

בדרך להנפקה, בלי טיפול בבעיות השורש

הנהלת התעשייה האווירית ולוקר בראשה התגאו בחודש שעבר בתוצאות שיא ברווח הנקי שעליו דיווחה החברה בתום שלושת הרבעונים הראשונים של השנה. הנתונים הפחות מחמיאים הוצנעו כמובן, אך לא נעלמו מעיני אנשים שמכירים היטב את החברה: הירידה בצבר ההזמנות, העובדה שהפעילות השוטפת מייצרת תזרים מזומנים שלילי כבר תקופה ארוכה. שיעור הרווח הגולמי שירד ברבעון השלישי (בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד) וגם הרווח התפעולי שהצטמק (ביחס לתקופה המקבילה) למרות שמשבר הקורונה היה אמור לצמצם באופן דרסטי רכיבי עלויות משמעותיים כמו טיסות לחו"ל.

התעשייה האווירית החלה אמנם בתהליך שיוביל אותה להנפקה, אבל היא יצאה לדרך ללא טיפול בבעיות השורש שלה. השוואה שערך הממונה על השכר באוצר השנה בין נתוני 2018 של תע"א ושל רפאל הראו כי עובד ממוצע ברפאל מייצר הכנסות בשיעור גבוה ב-40% יותר מעובד ממוצע בתע"א, במקביל לעלות שכר גבוהה יותר ברפאל. אמנם בשנים האחרונות השלימה התעשייה האווירית תהליך של מיזוג החטיבות האזרחיות שלה לחטיבה אחת, אלא שההפסד הנקי של החטיבה הזו רק הולך ומעמיק. ומה שגרוע יותר, החברה לא עברה בשנים האחרונות תוכנית התייעלות שתביא לצמצום בכוח-האדם המנופח שלה.

אז בשורה התחתונה יכול לוקר לרשום לעצמו ניצחון נוסף בקרבות שהוא מנהל מול בכירי חיל האוויר לשעבר. מבחינתו הוא סיכל את הניסיון למנות לתפקיד המנכ"ל "עוד חבר מחיל האוויר שמקורב למערכת". האם הניצחונות האלה של לוקר הם גם לטובת החברה ומדינת ישראל? נכון לעכשיו נראה שנטל ההוכחה המוטל על לוקר לא הורם. 

עיסוקים נוספים: לוקר רוצה להיות גם יו"ר פז

בשבוע שעבר אישר דירקטוריון פז את מינויו של לוקר ליו"ר במקומו של אברהם ביגר שפרש במפתיע. לוקר אמור לשמש כיו"ר בפז ב-50% משרה, זאת כדי שיוכל להמשיך להחזיק במקביל במשרתו בתעשייה האווירית. בשנים האחרונות אין כמעט תקדים לכך שאדם אחד החזיק במשרות יו"ר דירקטוריון בשתי חברות כה גדולות במקביל, בנוסף למשרד עורכי דין פרטי.

סיבה נוספת שעוררה לא מעט הרמות גבה היא העובדה שבתחילת השנה ביקש לוקר להעלות את שיעור המשרה שלו בתעשייה האווירית מ-50% ל-75%. לשר האוצר דאז משה כחלון הוא הסביר שאילוצי התפקיד וההנפקה המתקרבת מחייבים אותו להקדיש זמן ניכר לתפקיד ומן הראוי לתגמל אותו על כך. כחלון השתכנע שההנפקה המתוכננת והעובדה שלחברה הממשלתית הגדולה ביותר אין מנכ"ל מצדיקות היענות לבקשה ושכרו של לוקר הועלה ל-75% משכר מנכ"ל, העומד על 66 אלף שקלים לחודש.

אלא שמאז אישור העלאת השכר והמשרה נדמה שללוקר דווקא התפנה זמן. ביולי, נזכיר, הוא ניאות לבקשת אלי רוזנברג, שהתמודד אז על רכישת חברת אל על לשמש נאמן למניות במקרה שעסקת הרכישה תושלם לפני שרוזנברג יקבל היתר שליטה על החברה. לוקר חתם על הסדר ניגוד עניינים שכתבה היועצת המשפטית של החברה עו"ד תמר לוז ובמסגרתו התחייב להימנע מכל פעולה בנושאים הקשורים לאל על בתפקידו בתעשייה האווירית. ההסדר לא הוצג לדירקטוריון החברה אך לוקר אומר כי הודיע בעל פה על ניגוד העניינים ויצא מהחדר בכל פעם שעלה לדיון נושא הקשור לאל על.

בסופו של דבר רוזנברג קיבל את היתר השליטה ולא היה צורך בשירותי הנאמנות של לוקר, אך נציגו של רוזנברג העביר ללוקר תמורה כספית משמעותית על הסכמתו להציע את שירותיו. בהתקשרות מול רוזנברג היה מעורב גם ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, ששימש נציגו של רוזנברג במגעים מול המדינה ובעצמו חבר בדירקטוריון אל על ובוועדת האיתור לבחירת המנכ"ל.

לוקר אמר בעל פה כי אם ימונה לתפקיד יבקש להוריד בחזרה את היקף המשרה שלו בתע"א ל-50%, אך בינתיים לא הגיש בקשה כזו. 

תגובת התעשייה האווירית

לאחר פרסום הכתבה ביקשה החברה להגיב על מספר אמירות שהופיעו בה. ובין היתר להדגיש כי לדירקטוריון החברה יש את מלוא הסמכות לפטר מנכ"ל וכי התע"א מעולם לא חשפה שום מידע מסווג או את טיב חוות הדעת אודות חגי טופולנסקי. כמו כן, ביקשה החברה להבהיר כי בניגוד לאמור בכתבה לפיו מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר אשל, יכול לפטר את יו"ר החברה, רק דירקטוריון החברה או ממשלת ישראל הם היחידים שיכולים לסיים את כהונתו. מיזוג חטיבת התעופה הינו מהגדולים ביותר במשק הישראלי בעת האחרונה (כ-5000 עובדים). בניגוד לאמור בכתבה, הפסדיה של החטיבה פחתו והתאזנו תפעולית. באשר להסדר ניגוד העניינים ביקשה החברה להגיב: לחברה אין כמעט פעילות עם אל על. היו"ר פעל על פי הנחיות יועמ"ש החברה ורשות החברות. וחתם על הסדר ניגוד העניינים שאין צורך לאשרו או להציגו בדירקטוריון ועל אף זאת הוא דווח לדירקטוריון.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו