תלייה של שלטי תעמולה בבחירות האחרונות. הופך להיות שגרה / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
למרות אווירת המלחמה על המגרש הפוליטי בין הליכוד לכחול לבן, במפלגות כולן ההיערכות לבחירות עדיין לא ירדה לפסים מעשיים. למעשה, אומרים בכירים במפלגות מכל הקשת הפוליטית, הבחירות מעולם לא הסתיימו - הקמפיין נמשך כבר שנה והכרזה על בחירות רק תיתן את האות לשלב שבו כולם ילחצו על הגז. יועצים בכירים מלווים בחודשים האחרונים חלק מהמפלגות הגדולות, מריחים את ריח הבחירות המתקרב.
לגבי הסקרים, בתחום זה נראה שהשנה האחרונה הייתה פורה במיוחד. אף סוקר לא הניח את עטו וטבלאותיו בצד מאז הסתיימה מערכת הבחירות של 2019, וניתן לומר ששירותיהם נשכרו שוב כעת עם ההתחממות במערכת הפוליטית.
בנוסף, גם העיסוק בשיטת הבחירות הפנים-מפלגתית כבר מעסיק את הרשימות - שיטת הפריימריז, שהתרגלנו לראות בחלק מהמפלגות, תפנה את מקומה לרשימות הנקבעות באופן שרירותי.
סקרים ויועצים: הגזרה מתחממת
נתחיל בגזרת הסקרים. בשבועות האחרונים חלה עלייה בבדיקות שנעשו מצד גורמים שונים את הלך הרוח ברחוב הישראלי. הסוקר שלמה פילבר, הבעלים של חברת הסקרים "דיירקט פולס", אומר לגלובס כי שלושת הנושאים העיקריים שנבדקים בשבועות האחרונים הם דת ומדינה, יחסי בית המשפט והכנסת והטיפול בקורונה.
בשלב הבא, אומר פילבר, כאשר נתקרב עוד יותר לבחירות, יידגמו גם פרסונות ואת יכולתן להתמודד מול נתניהו על תפקיד ראש הממשלה. "אחרי הכישלון של כחול לבן להעמיד מנהיג מול נתניהו, די ברור שבבחירות הבאות אין דמות שמסכנת אותו. לכן ינסו בכל המפלגות לאתגר אותו נושאית ולא פרסונלית".
כל זאת כשביציע ממתינים היועצים האסטרטגיים הגדולים. שלושה מהשמות המוכרים שנמצאים על המגרש הם משה קלוגהפט שמייעץ לנתניהו, אך לא ברור אם ימשיך לעשות כן במערכת הבחירות אם וכאשר תגיע; שלום שלמה שמייעץ מעת לעת לידידו מהעבר נפתלי בנט; ורונן משה שממשיך לתת שירותי ייעוץ בשנה האחרונה לבני גנץ. רונן צור, שנתן ייעוץ לגנץ בכלל שוקל להיכנס בעצמו לפוליטיקה. עם יאיר לפיד עובדים מעת לעת שניים: הסוקר והאסטרטג מארק מלמן וכן הפרסומאי רמי יהודיחה.
פריימריז במפלגות: נגמרה הדמוקרטיה
בישורת האחרונה של ההתקרבות לבחירות אמורות חלק מהמפלגות לקיים פריימריז לרשימה ולתפקיד העומד בראשן. בישראל היצע המפלגות שעושות זאת הוא דל מלכתחילה - נותרו שם הליכוד, הבית היהודי, מרצ והעבודה, וגם בהן נראה שהפעם לא ייערכו הבחירות במתכונת הנרחבת בין המתפקדים כפי שנעשה במערכות בחירות קודמות.
בבחירות 2021, אם וכאשר יגיעו, אפשר להכריז כמעט באופן ודאי על קץ עידן המתפקדים, ובמקומו עידן של מפלגות שבראשן איש אחד שמחליט עם יועציו מי למקום השני ומי למקום הלא-ריאלי בתחתית הרשימה.
במפלגת העבודה התקבלה השבוע ברוב קולות החלטה שהוביל היו"ר עמיר פרץ לפיה המתפקדים לא יבחרו את הרשימה, אלא רק ועידת המפלגה - צעד לפני המיזוג המלא שלה עם כחול לבן. אם גם במרצ ירצו לבטל את הפריימריז, הם יידרשו להעביר את ההחלטה הזו ברוב משמעותי בוועידה. גורמים במפלגה מעריכים, לא יתקיימו פריימריז נרחבים לרשימה.
גם פניה של הבית היהודי לביטול הפריימריז, ולעריכת בחירות לראשות המפלגה במתכונת מצומצמת. באיחוד הלאומי צפויים לבחור את חברי הרשימה בקרב חברי המרכז בלבד, ושם גם יאשרו הסכמי ריצה משותפת עם הימין החדש, אם וכאשר ייחתמו כאלה בין נפתלי בנט לבצלאל סמוטריץ'.
למעשה, הסיכויים האחרונים לקיום פריימריז לפני בחירות 2021 נמצאים רק בליכוד. שם מי שיקבל את ההחלטה יהיה לבסוף ראש הממשלה נתניהו, אולם בחודשים האחרונים פועלות קבוצות לחץ שונות בעד ונגד קיום הפריימריז. מצד אחד, חברי הכנסת הנבחרים מהעשירייה האחרונה שחוששים למקומם ופועלים כדי למנוע פריימריז, ומנגד שרים וחברי כנסת שרוצים לשפר את מצבם ברשימה כניר ברקת ומיקי זוהר וכן מועמדים חדשים שרוצים לנסות להיבחר ודוחפים לקיימם.
לנתניהו שני שיקולים מרכזיים: האחד - החובות הכספיים של הליכוד העומדים על כ-80 מיליון שקל, כאשר פריימריז צפויים לעלות יותר מעשרה מיליון שקל; השני, הרצון למנוע מצב שבו אם לא יצליח להרכיב ממשלה, יהיו מי שיקראו להדיח אותו.