גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הזמר במסכה" מול "האח הגדול": נקודת יציאה אחת, שתי מטרות שונות

המלחמה היצרית שבין קשת לרשת הגיעה לשיא עם שידור מקביל של התוכנית הכי נצפית בטלוויזיה ("הזמר במסכה") מול תוכנית ההשקה של "האח הגדול" • האם הקרבות מאחורי הקלעים על שיבוץ הפרסומות היו רק אגו, או שמאחוריהן הייתה גם חשיבה כלכלית?

ערב בו משודר זמנית שלב הגמר של התוכנית הכי נצפית בטלוויזיה בשנה האחרונה מול תוכנית השקה של קטר רייטינג עם קבלות כמו "האח הגדול", לא רואים בטלוויזיה מסחרית בכל יום. קל להסתכל על הבחירה לשדר פצצות רייטינג זו מול זו רק כמלחמת אגו שבה כל צד רוצה להציג תוצאות גבוהות, אבל זאת רק חלק מהתמונה. גם במלחמה הייצרית שבין קשת לרשת, רייטינג (רוב הזמן) איננו מטרה בפני עצמה אלא אמצעי.

לערב שבת הגיעו קשת ורשת מנקודות יציאה שונות. קשת הגיעה אחרי "טראומת אוגוסט", חודש שבמהלכו היא הוכתה לראשונה ערב אחרי ערב על-ידי התוכנית "הישרדות" של המתחרים. הפעם קשת הגיעה מפוכחת יותר וזחוחה פחות, ולא אפשרה לעצמה להתבשם מנתוני החודשים האחרונים בהם תוכניות הדגל שלה בפריים-טיים - "נינג'ה ישראל" ובעיקר "הזמר במסכה" - הציגו נתוני רייטינג פנומנליים שזכורים בעיקר בימי ערוץ 2 העליזים.

אבל למרות הטראומה, ישנם דברים שקשת לא יכולה או רוצה לאפשר לעצמה. כפי שנחשף בגלובס, במסגרת המלחמה סביב ערב השידורים של שבת, הודיעה רשת במפתיע כי במהלך תוכנית ההשקה של "האח" ישודרו רק עשרה ברייקים שבכל אחד מהם תשובץ פרסומת אחת בלבד, במחיר של 160 אלף שקל לפרסומת.

ההחלטה תפסה את קשת לא מוכנה, אולם לאחר שעות ספורות התקבלה בערוץ החלטה לצמצם גם את זמן הפרסום במהלך תוכנית הגמר של "הזמר במסכה" לארבעה ברייקים של פרסומת אחת בלבד, כל אחת מהן בעלות 220 אלף שקל. ההחלטה אמורה הייתה לצמצם את זמן הפרסום במהלך הפריים בשבת באופן דרמטי, בעוד שהביקוש לפרסום באותו ערב דווקא האמיר ועמד על כ-100 דקות.

ההחלטה עוררה זעם רב בקרב המפרסמים, ובקשת החליטו בסופו של דבר לחזור בהם ולשדר גם ברייקים בהם שולבו 3-5 פרסומות. בסך-הכול שודרו במהלך תוכנית הגמר כ-23 דקות פרסום. רשת, לעומת זאת, נשארה עם ההחלטה המקורית ושידרה עשרה ברייקים של פרסומות אחת.

"האח הגדול" / צילום: מיכה לובטון

הסיכון של קשת

בהחלטה על שיבוץ הפרסום יש סיכון מחושב - כמה מפסידים בערב ללא פרסום אל מול מה אפשר להרוויח. והרווח איננו רק חישוב כספי של אותו ערב. לפעמים מדובר בהסתכלות כלכלית להמשך. לקשת לא השתלם להכעיס את המפרסמים. הסיכוי שרשת תעבור את קשת בנתוני הרייטינג באותו ערב לא היה גבוה: לאורך נתוני הרייטינג של התוכנית לאורך כל העונה, היה סביר שגם נתוני הרייטינג של הגמר יהיו גבוהים, וממילא התוכנית שתתמודד מול "האח" בהמשך הדרך תהיה "מאסטר שף" ולא "הזמר". ברור היה שלשדר ברייקים יאפשר לרשת ליהנות מעיניים שצופות ב"זמר" שיזפזפו במהלך הברייק, אבל מהמקום שבו קשת עמדה, זאת פריבילגיה שהיא יכלה לאפשר לעצמה, ושווה היה לשלם אותה מול שלום הבית עם המפרסמים.

רשת הגיעה לערב השידור הדרמטי מנקודה אחרת לגמרי: אנדרדוג - אפילו יותר מתמיד - אחרי שתוכנית הדגל היקרה שלה "המרוץ למיליון" התרסקה, ואחרי שבועות שאפילו תוכניות פרה-פריים של קשת כמו "שש עם עודד בן עמי" או "פגוש את העיתונות" משיגות נתוני רייטינג גבוהים יותר מתוכניות הפריים שלה.

אומנם הייתה לכך עבור רשת משמעות כלכלית פחות נוראית מהקטסטרופה שנראתה לעין בנתוני הרייטינג: העונה של "המרוץ למיליון" שולמה עוד בתקופה של רשת טרום המיזוג עם ערוץ עשר, כך שרשת לא נשאה על גבה את עלות הכישלון כעת. גם התוכנית "אהבה חדשה" שהניבה רייטינג לא מרשים במיוחד אינו רשום כלכלית על חשבונה של רשת - התוכנית הופקה כולה על חשבון חברת ההפקה אבוט-המאירי, שהבעלים הבינלאומיים בה, קבוצת פרימנטל, קיוותה לשווק את הפורמט בחו"ל.

ובכל זאת, רשת לא יכלה להרשות לעצמה סיכול ממוקד נוסף של קשת מול תוכנית דגל. לא תדמיתית ובטח לא כלכלית. וכאנדרדוג, רשת יכולה להרשות לעצמה מהלכים שלקשת פחות משתלם להעביר.

דוגמה לכך היא ההחלטה של רשת לשדר בהשקת "האח הגדול" רק ברייקים קצרים של פרסומת אחת. לכאורה ניתן היה להחליט לוותר לחלוטין על שיבוץ פרסומות - מהלכים כאלה נעשו בעבר והוכיחו את עצמם מבחינת התוספת לרייטינג. אבל ברשת העדיפו לנסות להחזיק את החבל משני הצדדים: לשבץ פרסום מצד אחד, אבל באופן שלא יאפשר לצופה לברוח - ומכאן השיבוץ של עשרה ברייקים של פרסומת אחת.

ההימור של רשת הוא סיכון מחושב: בניגוד לצופה ב"הזמר במסכה", שמהשבוע כבר ממילא הסתיימה - במקרה של "האח הגדול" לכל צופה נוסף שמצליחים לאסוף בתוכניות הראשונות יש משמעות כלכלית בתוכניות ההמשך. לתוכניות כמו "האח הגדול" יש התנהגות מובנית: שיא הרייטינג בתוכניות הראשונות והאחרונות, ו"בטן" מסוימת בתוכניות ההמשך. לכן לצבירת הצופים בהתחלה יש משמעות אקוטית - לא רק בתדמית, גם בכסף.

ברשת השקיעו בערב הגמר בסוג אחר של קמפיין - במקום להעלות את קמפיין השילוט היקר והמסורתי שהעלו בדרך-כלל בתוכניות ההשקה, העדיפו להשקיע את הכסף במסך, להרוויח קצת פחות ולקוות שהפער בין הרייטינג שהיו מקבלים אם היו יוצאים לברייקים רגילים לבין הרייטינג שנרשם בלי הפרסומות יצדיק את עצמו לאורך זמן מבחינה כלכלית.

גם רשת הצליחה להרגיז את המפרסמים, אבל מהמקום שרשת יצאה ממנו, זה היה מחיר זול לשלם. כי אם התוכנית תצליח, והרייטינג יהיה גבוה, ממילא המפרסמים (והצופים שהתעצבנו על טפטופי הברייקים) יסלחו לה על זה - הרי עם הצלחה לא מתווכחים.

ההימור השתלם, כרגע

כרגע נראה כי ההימור של רשת ישתלם לה. קאסט צבעוני ודמויות שמבטיחות הרבה אקשן ייצרו, סביר להניח, רייטינג גבוה. קשת אומנם מציבים ממול את "מאסטר שף" שכבר הוכיחה את יכולותיה בניפוק רייטינג גבוה, אבל עם הגבלות הקורונה שמשאירות עדיין ציבורים רחבים בבית, ועל רקע העובדה שלא בהכרח יש חפיפה מלאה בין הקהלים של שתי התוכניות - סביר ששתיהן תצלחנה להביא רייטינג מצרפי גבוה. אם הביקוש לפרסום יישאר גבוה כפי שהוא בשבועות האחרונים, יש סיכוי שהצבת שתי תוכניות מושקעות זו מול זו אפילו יצדיק את עצמו מבחינה כלכלית.

ובכל זאת יש הבדל נוסף בין קשת לרשת שעליו חשוב לתת את הדעת: רשת מתעתדת לשבץ את "האח הגדול" ארבע פעמים בשבוע, דבר שעשוי לצבוע את הערוץ בצבע אחד - הצבע של תוכניות הפריים. לערוץ יש עדיין בעיה קשה עם שאר הרצועות, בעיקר עם מהדורת החדשות שלא מתרוממת. נותר רק לקוות שהצלחה של "האח הגדול" תיתן לרשת את הזמן ואת הכסף לטפל בכל השאר.

מעבר לצורך בבניית קהל שימשיך עם התוכנית לאורך כל תקופת השידור, לרשת יש מטרה נוספת סמויה יותר: ברשת טרם ויתרו על רעיון המכירה. נזכיר כי בעת ש"הישרדות" שודרה התנהל משא-ומתן עם קבוצת המדיה היוונית אנטנה גרופ, ולהצלחת התוכנית והנתח המסחרי שהערוץ החזיק בזכות זה הייתה השפעה על האופן בו נוהל המשא-ומתן. באותו אופן עשויה הצלחה של "האח הגדול" להשפיע על ניסיונות המכירה העתידיים וברמת הקשב של קונים פוטנציאליים.

עוד כתבות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי