חנן שמש, מיזמי ויו"ר קרן הגשמה / צילום: איל יצהר, גלובס
עשרות משקיעים שארגנה קרן הגשמה הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת פיצויים נגד הקרן בגובה 10 מיליון שקל. אחד התובעים הוא הרב אורי שרקי, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית. לצד הקרן נתבעים בכירים בקרן ובהם אבי כץ, חנן שמש ויצחק לאופר. בתביעה נכתב בין היתר כי התובעים, נפלו קורבן "לביצוע השקעה רשלנית, ממונפת, נטולת בטחונות ממשיים ועתירת סיכון, שבעקבותיה אבדו ונמחקו כספי קרן השקעתם של התובעים, בעוד שקרן הגשמה מצויה בניגוד עניינים, גובה עמלות עתק מהתובעים ומתעשרת ממנגנון גיוס כספי הציבור ההמוני, האסור והמטעה שיצרה", לשון התביעה.
המדובר בפרויקט "בשם פולנד - לונדון 9" שקידמה הקרן ב-2014 לרכישה והשבחה של בניין ברחוב פולנד בלונדון, כך שלאחר שיפוצו ייבנו בו שמונה דירות יוקרה שיימכרו במחיר גבוה. לפי לוחות הזמנים משך הפרויקט היה אמור להיות 18 חודשים, אלא שהפרויקט הסתבך, תוך שהבנק שנתן את ההלוואה לפרויקט בגובה של למעלה מ-16 מיליון לירות שטרלינג עיקל את הנכס, וההשקעה כולה ירדה לטמיון.
לטענת התובעים, קרן הגשמה ומנהליה ניהלו מנגנון הטעיה לשידול המשקיעים, שבמרכזו המצג המרגיע והמבטיח: החזר כספי ודאי של קרן השקעת המשקיעים תוך סיכוי לתשואה אטרקטיבית.
על-פי כתב התביעה, "הנתבעים הבטיחו חלום כלכלי שהתנפץ במציאות ואשר את תוצאותיו חווים על בשרם התובעים מדי יום ביומו. יש מי שאיבד כספים שיועדו בתוך 18 חודשים לתשלום עבור רכישת דירה, ויש שאיבדו כספים שנועדו להבטחת עתידם ועתיד משפחתם".
"המימון לא נפרע, הגוף המממן מינה כונס נכסים לפרויקט וכספי המשקיעים אבדו ללא שוב"
לטענת התובעים, קרן הגשמה ומנהליה ביצעו עבירות על-פי חוק ניירות ערך ועל-פי חוק הגנת הצרכן. התובעים מסתמכים בין היתר על פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט לתביעות קטנות ברמלה, בו תבע אחד מהמשקיעים בפרויקט לבדו את הקרן, וזכה במלוא תביעתו. בהליך זה נקבע בעניין הפרויקט כי מנהלי הקרן נמנעו מיידוע של פרטים מהותיים אודות הפרויקט, וכי מדובר בעסקה בעלת סיכון חריף. "סיכון חריף שכזה", כך נקבע בפסק הדין, "ממש על גבול ההימור, חייב את הנתבעת קרן הגשמה, להציפו בפני התובע", נכתב בהחלטת בית המשפט.
כתב התביעה מציין כי "מבלי לגרוע מכך שהנתבעים הבטיחו לעצמם שכר נוסף למקרה של הצלחת ההשקעה, הרי שהנתבעים הסוו את העובדה שעבור הזכות להשתתף בהשקעה ה"בטוחה" בפרויקט, כבר בסמוך למועד הצטרפות התובעים להשקעה, גבו הנתבעים מהתובעים עמלה גבוהה ביותר, בשיעור 7% מכספי ההשקעה (ועוד סכום זהה שמומן מאותם כספים, גבו גם מכספי השקעתם אצל היזם), באופן שמבטיח שהנתבעים הרוויחו בכל מקרה מהפרויקט כבר מראשיתו. אלא, שבניגוד מוחלט למצגי הנתבעים, לא זו בלבד שהתובעים לא קיבלו כל תשואה על השקעתם, באופן חמור וכאמור בניגוד מוחלט למצגי הנתבעים, על רקע התרשלות הנתבעים, מצאו עצמם התובעים מול חלופה שהוטעו לחשוב על-ידי הנתבעים שאיננה אפשרית ולא היו מודעים לאפשרות קיומה כלל בהשקעתם ה"סולידית" אליה נכנסו - כל כספי קרן ההשקעה של התובעים אבדו".
על-פי התביעה, "המימון לא נפרע, הגוף המממן מינה כונס נכסים לפרויקט וכספי המשקיעים אבדו ללא שוב". כתב התביעה מצטט את דברי אבי כץ שכאשר שידל להצטרף לפרויקט הצהיר כי "רק נוכלים מאבדים כספי קרן השקעה של משקיעים". מי שהגיש את התביעה בשם התובעים הוא עו"ד זיו איזנר.
מקרן הגשמה נמסר כי "למרבה הצער שוב אנו נחשפים מהתקשורת לתובענה שכביכול הוגשה נגד הגשמה עוד לפני שנמסרה ונלמדה על-ידנו. כזכור, הגשמה הינה חברה ותיקה שגיסה במרוצת השנים סך של למעלה משלושה מיליארד שקל ושביצעה מאות רבות של עסקאות בפריסה עולמית תוך השאת תשואה למשקיעים שלה. למותר לציין כי לכשתתקבלנה התובענות החברה תגיב לטענות לגופן".