גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדיניות הסגרים לא אפקטיבית אם אין לצידה תוכנית לטווח הארוך

הסגר המקומי נכשל שוב ושוב כי נלקחים בחשבון רק מדדים בריאותיים מידיים • הגיע הזמן להבין שללא התחשבות אמיתית במדדים כלכליים וחברתיים הוא צפוי להיכשל גם הפעם, מפני שהיישובים הנחשבים "האדומים" היו כאלה עוד הרבה לפני מגפת הקורונה

רח' אבן גבירול בתל אביב ריק בעקבות הסגר השני. המדד משקף החמרה נוספת במצבם של משקי הבית אך גם ציפיות לעתיד / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
רח' אבן גבירול בתל אביב ריק בעקבות הסגר השני. המדד משקף החמרה נוספת במצבם של משקי הבית אך גם ציפיות לעתיד / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ניהול אסונות כמו משבר הקורונה איתו מתמודדת ישראל, כמו מדינות אחרות בעולם, צריך להתבסס על מעגל של ארבע שלבים אשר כולל היערכות מקדימה, מניעה, תגובה מיידית לניהול האסון ושיקום והתאוששות. שלבים אלה מבוססים אחד על השני והצלחת היציאה ממשבר מחייבת התייחסות אל כולם. כל מדיניות של "תגובה מיידית" ופעולות שקשורות לטיפול בקורונה לטווח הקצר לא יחזיקו מעמד. נחוצה הסתכלות רחבה יותר של "שיקום והתאוששות" שנוגעת להיבטים ולהשפעה של הקורונה על חיינו מבחינה כלכלית, חברתית ונפשית. משמעות תוכנית שיקום והתאוששות כזאת היא לפעול בקרב ישובים שחזרו להיות ירוקים כדי למנוע נסיגה, זאת בנוסף לצעדים של מניעה והיערכות שצריכות להיעשות לאורך זמן ולתקופות ארוכות.

מסמתן שמדיניות הסגרים בה נוקטת הממשלה כמדיניות בלעדית להורדת היקף התחלואה בקורונה איננה יעילה מספיק בהגנה על האוכלוסייה מקורונה. על פניו נראה שהאפקטיביות של סגר כמדיניות בלעדית מחזיקה מעמד למשך שבועיים-שלושה לכל היותר, ושוב מתחילה עליה בתחלואה אשר מביאה אותנו לסגר נוסף, ולא משנה אם החזרה הייתה מלאה ופתאומית (כפי שנעשה אחרי הסגר הראשון באפריל-מאי), או הדרגתית, כפי שנעשה כעת (באוקטובר-נובמבר).

נראה כי מדיניות הסגרים שמופעלת כ"תגובה" למצב החירום בו אנו נמצאים לא תוכל למנוע את הגל הבא. ההכרזה של גורמים במשרד הבריאות על עליה בתחלואה של מעל אלף מאומתים ליום ועל עליה עקבית במשך ארבעת השבועות האחרונים במספר הבדיקות, מספר המקרים החדשים ועליה במקדם ההדבקה בקורונה של 1.2 עד 1.3, היא הוכחה לכישלון של מדיניות הסגרים כמדיניות בלעדית שננקטת לצמצום היקף התחלואה בקורונה. לפי ראשת שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרועי פרייס, מדובר בתחילתו של גל שלישי. שר הבריאות אף הכריז על אפשרות של סגר לילי והגבלות חדשות עד סגר כללי שלישי על כלל האוכלוסייה ואף איים בסגירה של מערכת החינוך ובאי חזרה של כיתות ז' עד י' לספסל הלימודים.

צריך לומר שהעלייה בתחלואה הייתה צפויה בעקבות פתיחת השווקים, חנויות הרחוב והחזרה החלקית של מערכת החינוך. גם אם אין חולק על כך שמבחינה כלכלית, בריאותית וחינוכית הפתיחה של השווקים היא מתבקשת ואף נחוצה לבריאות נפשית וחברתית, והיא אף חיונית להמשכיות של פעילות כלכלית שתשמור את העסקים הקטנים והבינוניים עם הראש מעל למים, הרי שהיא כרוכה בסיכון להידבקות בקורונה. יחד עם זאת, ההכרזה של משרד הבריאות על אפשרות של סגר נוסף לא רק שמעלה את רף החרדה של כלל הציבור בישראל- כפי שנמדד בסקרים שונים, כולל סקרים שלנו, שמצביעים על עליה במפלס החרדה מהגל הראשון לשני, אלא מטילה ספק באופן ניהול המשבר ובאפקטיביות של הסגרים כמדיניות תגובה בלעדית לניהול המשבר.

אז מה צריך לעשות? זו שאלה שמטרידה לא מעט קובעי מדיניות במדינות רבות בעולם. הרי מגפת הקורונה לא מבשרת טובות לתקופת החורף הקרוב, עם ההשפעות המשולבות של השפעת והקורונה. נראה כי החיסונים המובטחים יגיעו לאוכלוסייה בישראל לכל המוקדם ברבעון הראשון של 2021 ואת האפקט שלהם נראה רק בחורף של השנה הבאה, אם בכלל. אם כן, כיצד מאזנים בין כלכלה לבין בריאות? כיצד שומרים על האוכלוסייה מתחלואה בקורונה ויחד עם זאת שומרים עליהם מהתחלואה של הסגר אשר פוגע לא רק בכלכלה אלא גם בבריאות הנפשית, הפיזית והחברתית של האוכלוסייה?

מחקרים רבים בעולם מראים שהשקעה רק בתגובה המיידית לאסון כמדיניות, לא יכולה להיות אפקטיבית לטווח ארוך וכי היא עלולה להביא לקיבוע המצב, אם לא לחזרה שלו אחורה ואף העצמת הנזקים של האסון או המשבר בתוך האוכלוסייה. לכן ההשקעה בשיקום ובהתאוששות של הקהילות הנפגעות נחוצה ולא פחות חשובה מהתגובה המיידית אשר ננקטת כדי למזער את הנזקים של המשבר עצמו. כך, אם ניקח את הישובים הערבים לדוגמה, נראה כי ישובים אלה הראו דוגמא מצויינת של התמודדות עם הקורונה בגל הראשון. שיעור התחלואה בקורונה בישובים הערבים מתוך סך כל התחלואה בישראל לא עלה על 5%, אולם החל מאמצע אוקטובר, אנו עדים לעליה חדה ודרסטית בתחלואה בישובים אלה. על פי פרויקטור הקורונה התחלואה בישובים הערבים כיום מהווה קרוב למחצית מהמקרים המאומתים החדשים במדינה. ומדאיג במיוחד שקרוב ל-30% מסך כל המקרים הקשים מגיעים מהישובים הערבים. מצב זה אומנם אפשר לשייך להתקהלויות או לארועים חברתיים כמו חתונות, אך אלה היו נמנעים ברובם אם היו זוכים בטיפול הולם מבחינת האכיפה והמניעה - זה כמובן דורש משאבים. הרשויות הערביות סובלות מהזנחה ממשלתית רבת שנים וממחסור כרוני בתקציבים והיעדר תשתיות אשר לא מאפשר ניהול חיים תקינים שלא לדבר על מגפת האלימות והאבטלה ממנה סובלות רשויות אלה. לפי דוחות שונים בישובים הערבים קיים מחסור בכוח אדם, תשתיות ותקציבים בכל התחומים כולל חינוך, בריאות, איכות סביבה, תברואה, שיטור, רווחה ותעסוקה. יחד עם זאת, ישובים אלה הצליחו להתגייס למאבק בגל הראשון של הקורונה גם במצב הקשה של היעדר וחסר, הם הצליחו להחזיק מעמד מול הקורונה מספר חודשים תוך התגייסות של כל הגורמים בקהילה כולל עמותות וארגוני של החברה האזרחית. אך באוקטובר המשאבים האחרונים שלהם התכלו וכך המצב החל לצאת משליטה והתחילה העליה בתחלואה. מספר החולים בישובים הערבים עלה מ-5% ל-14% מתוך סך כל התחלואה מתחילת המשבר בפברואר.

כיום, נראה כי מקרה זה של הישובים הערבים חוזר על עצמו גם בישובים אחרים בארץ. ד"ר פרייס דיברה על כך ש-90 ישובים בארץ בסכנה להפוך מכתומים לאדומים כולל רשויות כמו רמת גן ובאר שבע. מצב זה מחזק את הגישה שניהול אסונות דורש התארגנות לאומית מעבר למה שרשות מקומית בודדת מסוגלת לקחת על עצמה. לכן, תוכנית הרמזור צריכה לכלול לא רק מדדים של תחלואה מיידית בקורונה, היא צריכה לקחת בחשבון את המצב הכלכלי של הישוב ולהכין חבילה של שיקום והתאוששות בישובים שיוצאים מאדום לירוק כדי שהשינוי החיובי הזה יהיה בר קיימא ויחזיק מעמד. פעולות לטווח ארוך של מניעה והכנה גם הן נדרשות אך במציאות הפוליטית הלא יציבה שלנו כיום ובלי תקציב מדינה זה נראה רחוק מתמיד. 

הכותבת היא מומחית לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב וחברה בצוותי המומחים של המשבר

עוד כתבות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן