גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חמש שאלות בין ימין מרכז ושמאל: מדריך הטרמפיסט האידיאולוגי לבחירות 4.0

כדי לייצר את המפה האידיאולוגית בישראל 2020 יש לשאול חמש שאלות לגבי לפסקת ההתגברות, המשילות, דמותה של ארץ, שאלת המאחזים ועמדה כלכלית

פתיחת מושב החורף של הכנסת / צילום: יניב נדב , דוברות הכנסת
פתיחת מושב החורף של הכנסת / צילום: יניב נדב , דוברות הכנסת

האמנם הכל אישי? בטח בעידן נתניהו נדמה שכך הוא - מי שאינו "נאמן" למנהיג מוגדר כחלק מכוחות אנטי-ביבי, כלומר שמאל. למפלגת סער המתהווה עוד אין שם מלבדו: גדעון סער. וכך גם נפתלי בנט, יאיר לפיד, בני גנץ, בוגי יעלון, גדי אייזנקוט, רון חולדאי. המבחן המיידי: התאמה לראשות ממשלה. רשימות ריקות מאידיאולוגיה.

ואולם את מערכת הבחירות הרביעית נכון לראות דרך פריזמה אידיאולוגית. בנימין נתניהו הפך את הליכוד ממרכז-ימין לתנועת ימין קיצוני, ניאו-שמרני פופוליסטי ולכן המרחב האידיאולוגי שנפער משמאל לו כולל כמעט את כל המפה המפלגתית. אל החלל הזה נכנסו במערכות 2019-20 כחול לבן וישראל ביתנו - שתיהן עם לוגו של מדינה ליברלית וממלכתיות - אבל גם בנט וסער מבקשים למקם עצמם במורשת הליכודית של לאומיות וליברליות.

מה מכונן היום ימין או שמאל במערכת המפלגתית? האם הם נמצאים משמאל לנתניהו? והיכן אייזנקוט או חולדאי, שלח ואבידר? כדי לייצר את המפה האידיאולוגית בישראל 2020 יש לשאול חמש שאלות לגבי לפסקת ההתגברות, המשילות, דמותה של ארץ, שאלת המאחזים ועמדה כלכלית.

נתחיל מהאחרונה. בדמוקרטיות האירופאיות הציר המכונן את המפה המפלגתית הוא ימין-שמאל כלכלי: מידת המעורבות של המדינה בכלכלה. בישראל רוב עצום של הציבור תומך בעמדות של מדינת רווחה אוניברסלית; מנהיגי הימין מתגאים באידיאולוגיה ניאו-ליברלית - מנתניהו ובנט ועד לפיד. ואולם בחירות בישראל מעולם לא הוכרעו על נושאים כלכליים.

ציר הזהות הקולקטיבית

מאז 67 הציר המכונן של הימין שמאל נקבע על עמדות לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. שאלת פתרון שתי המדינות לשני עמים עומעמה לעמדת ה'אין פרטנר' ולכן הוויכוח הפך לשאלת הגנה על התנחלויות - כולל מאחזים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית ולא רק "הגושים". כאן, לפי עמדותיהם לגבי לחוק ההסדרה, בנט ושקד, האוזר וסער קיצוניים יותר מנתניהו וממצבות אותם בימין הקיצוני ולא במרכז ימין.

ציר הסכסוך החיצוני הומר לציר הזהות הפנימית שהוא הציר הקובע בחירות בישראל בעשור האחרון: ציר הזהות הקולקטיבית. ניתן לסכמו בביטוי יהודית ודמוקרטית. הדיון בשבוע שעבר על חוק השוויון הדגים שהימין רואה סתירה בין השתיים: הודעות הליכוד כינו את מי שתומך בחוק השוויון כבוגד בחוק הלאום. סער התנצל על שלא הספיק להצביע נגד חוק השוויון. המפתחות לפענוח המערכת המפלגתית הישראלית כיום נמצאים כאן: לאום ושוויון. יהודית מול דמוקרטית. ולראייה: הנדל והאוזר, שותפיו האידיאולוגיים, הצביעו נגד החוק.

האוזר כתב: חוק השוויון היא "הצעת חוק המאפשרת שינוי הגדרתה של ישראל ממדינה יהודית דמוקרטית למדינה המבטיחה זכויות דו לאומיות". שקד קבעה: "חוק השוויון הוא חוק פוסט ציוני. בישראל היה מאז ומתמיד שוויון זכויות, בין אזרח לאזרח, יהודי או ערבי. החוק בא לערער על הזכויות הלאומיות של הקולקטיב היהודי".

חוק השוויון בין האזרחים נתפס אצל נתניהו, שקד, סער והאוזר כחוק השולל את ישראל כמדינת הלאום היהודית. כזכור בני בגין הצביע נגד חוק הלאום כי דרש להוסיף "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ויש בה שוויון זכויות לכל אזרחיה". ההצעה נדחתה. אין בחוק הלאום או בחוק יסוד אחר עיגון חוקתי של השוויון. המבחן הראשון במעלה במפה המפלגתית בישראל: חוק לאום עם סעיף שוויון או התנגדות לחוק השוויון. ה'שותפים הטבעיים' של נתניהו - החרדים הדתיים והימניים הניאו-שמרניים - מתנגדים למעמד חוקתי לשוויון אזרחי. הימנים הליברלים כדוגמת בגין, מרידור ולבנת - נמצאים בעמדת ימין-מרכז.

ומה לגבי פסקת ההתגברות?

השאלה הבאה נוגעת ליחסים בין הכנסת, הממשלה ומערכת המשפט. המיצוי שלה: פסקת ההתגברות. תחת ממשלות נתניהו ריכוז עוצמה מרבי נעשה בידיים של הממשלה אל מול מערכת המשפט והכנסת. בידי הממשלה - ולא הכנסת: חוק הלאום ב-2018 עבר באצבעות מפלגות הימין שבקואליציה הצרה של נתניהו בלי אצבעות הלא-יהודים ובלי האצבע של בני בגין. יהודים ימניים בלבד. פסקת ההתגברות המוצעת - ע"י שקד כשרת משפטים שעברה ועדת שרים בממשלת הימין של נתניהו - הייתה רוב של 61 להתגבר על פסיקות בג"ץ הקובעות כי חוק רגיל סותר חוק יסוד או פוגע בשוויון זכויות בישראל. 61 זהו הרוב של הקואליציה - לא ייצוג של העם כריבון. גם השופט אהרן ברק הסכים להתגברות ברוב 80 ח"כים, והיו שדיברו על 70 ח"כים.

ואולם קואליציה היכולה באצבעותיה שלה לבטל פגיעה בזכויות אזרחי המדינה - שמה את הממשלה מעל הכנסת ומעל מערכת המשפט. העם בדמוקרטיה אינו העם היהודי. הוא כלל האזרחים. הדמוס. דרישה שמרכזת עוצמה בידי הממשלה כך שרק יהודים יכולים להחליט ורק הממשלה מספיקה כדי לפגוע בזכויות אזרחים - היא תפיסה שמתחבאת מאחורי 'הפרדת רשויות' ושוכחת את האיזונים והבלמים. היא תפיסה שמובילה לעריצות הרוב. היהודי. בשאלה בעד או נגד פסקת ההתגברות, נתניהו והחרדים אבל בוודאי בנט ושקד, האוזר וסער - הם ממובילי התמיכה בפסקת ההתגברות ו"ריסון" כוחו של בג"ץ להגן על זכויות אזרחי המדינה.

החלל הלאומי-ליברלי-דמוקרטי עדיין משווע לאידיולוגיה ברורה

לבסוף, שאלת המשילות: בתפיסת המשילות של ממשלות נתניהו נאמנות אישית באה לפני מקצוענות ואינטרס ציבורי. בכניסתם של סער למשרד החינוך ובנט לתמ"ת הכריזו כי הם נגד שלטון הפקידים, ממש כמו כץ, רגב ולוין. שקד הובילה למינוי מעל 300 שופטים שמרנים - ותייגה כל מי שהוא בעד דמוקרטיה ליברלית - כשמאלני. ובכן, גם בשאלת המשילות - נאמנות מול מקצוענות, וגם בשאלת האידיאולוגיה - שמרנית מול ליברלית - נתניהו אבל גם שקד וסער - נמצאים בקוטב המשילות ובקוטב השמרנות. לא בעמדת המקצוענות ולא בעמדת הליברליות.

מדוע פתחנו ואמרנו כי מפלגותיהם נשאבות את החלל שהותיר נתניהו משמאל לו בגררו את מפלגת הליכוד לימין הניאו-שמרני, האתנו-דתי והפופוליסטי? מכיוון שבהתייצבותם לימין האינטרס הציבורי ושיח הממלכתיות והוקעתם את הנאמנות האישית לנתניהו כמגדירת הימין והשמאל וקריאתם להחלפת השיסוי נגד יריבים פוליטיים במאבק אידיאולוגי, הם שמים את הממלכתיות והציבוריות הישראלית - ממש כמו כחול לבן - בלב הפוליטיקה. נתניהו מבקש זיהוי מוחלט של העם עם המנהיג, ודורש לקעקע את הגורמים המתווכים, המאזנים והמבקרים בדמוקרטיה: מערכת המשפט, שירות המדינה, המפלגות, האופוזיציה, המיעוטים, התקשורת ושומרי הסף. לזה מתנגדים סער ובנט.

ואולם בעמדות לגבי המאחזים, לגבי חוק הלאום - ושאלת השוויון, פסקת ההתגברות ושאלת המשילות מול המקצוענות - מפלגותיהם של סער ובנט קיצוניות יותר ובעלות אידיאולוגיה ימנית יותר מאשר נתניהו. החלל הלאומי-ליברלי-דמוקרטי משמאל להם עדיין משווע לעמדות אידיאולוגיות ברורות: דמוקרטיה חברתית, הגנה על שוויון בפני החוק, ישראל יהודית בלאומיותה אך דמוקרטית בערכיה ושמה את האינטרס הציבורי מעל פוליטיקה של זהות ואינטרסים אישיים. המתחממים על הקווים צריכים לענות לעצמם ולנו על חמש השאלות האלה לפיהם נבחנת המערכת המפלגתית בישראל 2020. 

הכותבת היא מרצה בכירה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים

***גילוי מלא: הכותבת היא בת זוגו של דני זקן אשר כותב בגלובס

עוד כתבות

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"