דובאי ממעוף הציפור / צילום: Aijaz Rahi, AP
אין חולק על כך שישראל מדינה דמוקרטית בהרבה מאיחוד האמירויות. עם זאת, בתחומים רבים קשוב האיחוד לשינויים ועושה צעדים ניכרים לקידמה בקצב מהיר בהרבה מזה של ישראל. ראש וראשון לתחומים הללו הוא נושא שינויי האקלים, נושא אשר מזכ"ל האו"ם התייחס אליו בנאומו ב-2.12.2020, בו הגדיר את המצב בו אנו נמצאים "מצב חירום" וקשר את משבר האקלים עם מגפת הקורונה.
אמנם הן ישראל והן האמירויות הצטרפו להסכם פאריז לבלימת משבר האקלים באותה שנה, 2016, אבל כברת הדרך שעשה איחוד האמירויות מאז משמעותית הרבה יותר מזו שעשתה ישראל.
ראשית, קרן ההשקעות הריבונית של אבו דאבי, שהיא השלישית בגודלה בעולם, חרתה על דגלה את ההשקעה ברוח שינויי האקלים, נושא שאותן היא רואה כאחד משני הנושאים שיעצבו את פני העולם בשנים הקרובות (יחד עם טכנולוגיה). הקרן בוחנת את השקעותיה בכלל והשקעות אפשריות בתחום זה בפרט, תוך הטמעת מחקר באופן שוטף במסגרת התהליך. ברוח זו גם ייסדה הקרן, עם חמש קרנות עושר ריבוניות נוספות (אשר שלוש מהן מאותו אזור - סעודיה, כווית וקטאר), ב-2017 את קרן העושר One Planet Sovereign Wealth Fund. הקרן המשותפת נוסדה על מנת לקדם את האצת המאמצים להטמעת הזדמנויות וסיכונים הקשורים לשינויי האקלים בניהול השקעות, ובוועידה השנתית השלישית שקיימה ב-20.11.2020 ניתן דוח על התקדמות פעילותה ובין השאר נמסר כי בשנה האחרונה בלבד נוספו ליוזמה תשע קרנות עושר ריבוניות.
שנית, באיחוד האמירויות הורחבו ב-2016 תפקידי המשרד לענייני סביבה ומים כך שיכללו גם את נושא שינויי האקלים, ושונה שם המשרד מ"משרד הסביבה והמים" ל"משרד שינויי האקלים והסביבה". שינוי השם לא היה קוסמטי בלבד, כזה שאפשר לבצע בן לילה, כי אם לווה ביישום מדינויות ויוזמות שמטרותיהן הן מיתון השפעות שינוי האקלים והן הסתגלות אליו. האיחוד שואף למעמד של מנהיגה עולמית בתחום ובנה רשת קשרים עם ארגונים בינלאומיים, וביולי 2020 מונה כשר לענייני שינויי אקלים וסביבה עבדאללה אבן מוחמד אל נואימי, המחזיק בתואר שלישי בהנדסה.
ומה בישראל? בישראל, מדינה שבה תכנון ארוך טווח כמעט ואינו קיים, מעולם לא זכה העיסוק בשינויי האקלים לדרגת החשיבות שהוא ראוי לה. אלא שמה שנראה בעבר כחשוב אך לא דחוף נעשה דחוף מאוד, ובנאום שהוזכר לעיל הגדיר מזכ"ל האו"ם את הכיוון בו מתקדמת האנושות כהתאבדות, ואת המלחמה במשבר האקלים בתור הנושא בעל העדיפות הגבוהה ביותר במאה ה-21.
יאמרו המקטרגים - קרן העושר הריבונית שלנו עדיין אינה פועלת, ובאשר לשר נוסף - האם זהו באמת הדבר שמדינת ישראל עמוסת השרים זקוקה לו? אז זהו, שלא בהכרח. כל מה שצריך כדי לקדם את העניין הוא הרבה רצון וקצת יצירתיות. ולראייה: לאחרונה הודיעה ארה"ב, אשר ב-4 השנים האחרונות ניהלה מדיניות שהתכחשה לבעיית האקלים ואף נסוגה מהסכם פאריז, כי לא זו בלבד שהיא עומדת לבטל את הצעדים האנטי אקלימיים שנקט הנשיא טראמפ אלא אף לשדרג את פעילותה בנושא. הנשיא הנבחר ביידן הודיע ב-23.11.2020 על מינוי שליח נשיאותי מיוחד לעניין האקלים אשר יהיה חבר במועצה לביטחון לאומי. יצירת התפקיד החדש של "צאר האקלים" ומינוי אישיות בעלת שיעור קומה, שר החוץ לשעבר ג'והן קרי, לתפקיד מבהירים את דרגת החשיבות והדחיפות שהממשל החדש מייחס לנושא שינויי האקלים. הנושא הופך להיות נושא מרכזי במדיניות הכלכלית של הממשל החדש, ושרת האוצר החדשה, ג'נט ילן, בעבר יו"ר הבנק הפדרלי, ציינה כבר לפני שני עשורים כי היא רואה את שינויי האקלים כסיכון למערכת הפיננסית.
מכאן שישנן תצורות רבות לקדם את נושא שינויי האקלים ולהעניק לו את מידת החשיבות הנדרשת. יש לעשות זאת בדחיפות, משום שכמאמר נשיא צרפת עמנואל מקרון בפרפראזה על הביטוי "תוכנית ב'",
אין לנו פלאנטה ב'.
הכותבת היא חוקרת בבית הספר לניהול וכלכלה, "האקדמית תל אביב-יפו"