גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בתחילת המשבר התעקשתי שצריך לשים מסכות, מאז במשרד הבריאות נוטרים לי"

ההתמחות במחלות זיהומיות וקרבה לנתניהו הציבו את צבי מרום, מנכ"ל BATM, סמוך לצמתי קבלת ההחלטות במשבר הקורונה ● בראיון פרישה לאחר שש שנים כיו"ר איגוד חברות ההייטק, הוא מספר כיצד הפך לשעיר לעזאזל של משרד הבריאות ואיך משיגים עוצמה טכנולוגית

צבי מרום - יור איגוד חברות ההיטק / צילום: שלומי יוסף
צבי מרום - יור איגוד חברות ההיטק / צילום: שלומי יוסף

בשש השנים האחרונות עמד צבי מרום, מנכ"ל חברת ההייטק BATM, בראש ההתאגדות המקצועית המשמעותית ביותר בהייטק הישראלי. תפקיד זה, לצד תחומי ההתמחות של החברה שבראשה הוא עומד - בין היתר במחלות זיהומיות וציוד וחומרי בדיקה למחלות זיהומיות - וקרבתו לראש הממשלה, הציבו אותו סמוך מאוד לצמתי קבלת ההחלטות במהלך משבר הקורונה.

כשנתניהו פרש מהחיים הפוליטיים בעקבות בחירות 1999, הוא גויס על ידי מרום לעבודה בחברה. "כשהוא בא לבאטמ הוא היה מומחה בינלאומי למלחמה בטרור. כשהוא יצא מבאטמ, הוא הפך למומחה בינלאומי לכלכלה והיה שר אוצר", סיפר מרום בראיון לגלובס לפני שלוש שנים.

השנה מרום גויס על ידי נתניהו. "העמדתי את כל הידע שלנו לרשות ממשלת ישראל וראש הממשלה. העובדה שמשרד הבריאות בחר לבוא איתי חשבון בדרכים נפסדות, בזה שהתעקשתי שצריך לשים מסכות, לייצר כמויות ריאגנטים ולהגדיל את כמות הבדיקות משמעותית, בעוד שהגישה אז במשרד הבריאות הייתה הפוכה - גרמה לכך שמאוד נטרו לי, ועד היום חלקם לא אוהבים אותי".

לשתף את המגזר הפרטי

בראיון לרגל סיום שתי קדנציות רצופות כיו"ר איגוד חברות ההייטק, הפועל במסגרת התאחדות התעשיינים, מסביר מרום מדוע המאבק בקורונה וההייטק הישראלי סובלים מאותו כשל - היעדר שיתוף פעולה מספק בין המגזר הציבורי לפרטי, והיעדר תכנון ארוך טווח. את מקומו של מרום באיגוד יתפוס מריאן כהן, נשיא קבוצת מר. כהן (64) הוא וסרן במיל' מיחידה 8200, שצמח בתעשיית ההיי־טק בקבוצה שבראשה הוא עומד.

לדברי מרום, "לעניות דעתי הקורונה לא תיעלם, כמו שהשפעת לא תיעלם, ולכן צריך לבנות את המערכת הכלכלית כדי שאפשר יהיה לחיות לצד זה. העניין הזה לא מטופל טוב, בגלל חוסר שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, אין תוכנית אסטרטגית ברורה, והכל מונע מהחלטות מהרגע להרגע. המערכות הרלוונטיות לא מתפקדות. הן רבות אחת עם השנייה, ולא יודעות לעבוד עם המגזר הפרטי. אם לתוך זה אתה מוסיף גם את המבוי הפוליטי שאנו נמצאים בו - זה לא מבשר טובות לאזרחי ישראל".

בין שתי השיחות עליהן מתבסס ראיון זה, ביקר מרום בדובאי. "פגשתי שם את פרופ' רוטשיין", הוא מספר, "ואני חושב ששנינו סבלנו מסימפטומים דומים. למרבה הצער, ברטרוספקטיבה רואים שאנחנו צדקנו".

מה האבחנה העיקרית שלך לגבי התמודדות ישראל עם המשבר?
"אנחנו לא נגמור עם הקורונה עם הגעת החיסונים. יהיה חיסון, והקורונה תישאר. צריך לארגן את הפעילות המשקית לדבר הזה. זה כמו שיש חיסונים לשפעת ויש שפעת, רק שהקורונה יותר מדבקת. בעניין הזה, כל הפניות שלי לממשלה עלו בתוהו".

מה בעצם אתה מציע לעשות?
"במדינות שאני מכיר, יש שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הממשלתי למגזר הפרטי. המגזר הממשלתי תופס את עצמו כמו רגולטור, דואג שהמגזר הפרטי יידע מה התוכניות ארוכות הטווח, ופועל בצורה שקופה באמצעות מכרזים.

"בישראל, משרד הבריאות היה רגולטור, ואז אופרטור ועכשיו מנסה להיות יצרן, ואת הכול הוא לא עושה בהצלחה יוצאת דופן. ראשי המערכת בחרו להתפטר לא כשהם עטורי כבוד ויקר. והפקידים עדיין לא תופסים את זה, וממשיכים בדרך הזו. מדינת ישראל נתפסת כסטארט-אפ ניישן אבל אם היא תיתפס כמדינת פקיד-ניישן, אז אנחנו אבודים".

איפה נתניהו בכל העסק הזה?
"הוא מבין דברים מהר ויש לו קשרים בינלאומיים, אבל האם המשבר הזה מתנהל טוב? התשובה היא לא".

השאלה היא האם הממשלה מסוגלת בכלל לקבל החלטות ארוכות טווח, כשהתקציב הוא בן ערובה של משפטי נתניהו.
"זה נורא. לא היה כדבר הזה בתולדות ישראל, וזה מנסר לנו את היסודות. זו שערורייה. הגענו למצב שהמערכת משתקת את עצמה, בגלל שני צדדים שאין להם שום הסכמות על כלום. אבל בסוף מי שאחראי זה ראש הממשלה".

רף ה-10 מיליארד דולר

מרום היה מעורב מאוד בהחלטה של ישראל להשקיע בקידום טכנולוגיות קוונטיות - הדור החדש של המחשבים בעולם, טכנולוגיות תקשורת וחיישנים. לפני כשנתיים, בעקבות נפשות שעשה למהפכה הבאה בעולם המיחשוב ("חרשתי את נתניהו עד שנשמתו יצאה"), הודיע ראש הממשלה על תקצוב משמעותי של הנושא. אלא שבהיעדר תקציב מדינה, התוכניות טרם קודמו כפי שציפו. הוועדות הרלוונטיות שהוקמו כדי להתוות את המדיניות כבר סיימו את עבודתן, ובאקדמיה, בסטארט-אפים ובתעשיות הביטחוניות כבר חלו התפתחויות מרשימות בתחום.

למרות החששות שהיו בתחילה מתקלות בשרשרת האספקה, ההייטק התגלה כענף חסין ביותר למשבר הקורונה. אמנם בתחילת המשבר היו חברות שהוציאו עובדים רבים לחל"ת, אך עד מהרה חזרו הכותרות על גיוסי הון ועל מחסור בכוח אדם. השנה אף צפוי היקף גיוסי ההון של ההייטק בישראל לעבור לראשונה את רף ה-10 מיליארד דולר.

להייטק זו הייתה שנה נהדרת.
"הכול טוב ויפה, אבל מי הבעלים של רוב תעשיית ההייטק הישראלית? גורמים זרים. מבחינת ניהול סיכונים, זה לא נכון שרוב תעשיית ההייטק של ישראל תהיה בבעלות זרה. התוצאה היא שהתנובה לא יורדת מספיק לכל האוכלוסייה.

"קח לדוגמה את תעשיית השבבים. הסכנה העיקרית שלנו היא שאנחנו תלויים אך ורק באינטל. למרות שההכנסות של אינטל גבוהות מאלה של המתחרות - AMD , אנבידיה, ואפל ביחד - היא במצוקת חדשנות. בפינלנד עבדו קשה כדי שיהיו אלטרנטיבות למקרה שנוקיה תיפול. והיא נפלה. והכלכלה של פינלנד חטפה סנוקרת לא פשוטה.

"אם אינטל נחלשת, תעשיית השבבים בישראל וכל מה שקשור בה נחלשים - ההכנסות קטנות, תחומי העיסוק קטנים, כל תעשיית הייצור נפגעת. סביב אינטל נבנתה תעשיה שלמה, כמו אפלייד מטרילייס ואחרים. אז אם הענק מתחיל לג'עג'ע, זה פוגע בכולם. הבית לא יתמוטט, אבל יהיו נזקים. לכן, אנחנו כמדינה צריכים לראות אם לא שמנו יותר מדי ז'יטונים במקום אחד. אני בעד לבנות תעשייה מקומית חזקה, וזה משהו שלא נמצא בראש מעייני הממשלה הרבה זמן".

בישראל צמחו אנפורנה והבאנה, שאמנם נמכרו לאמזון ולאינטל, אבל נשארו פה. אפל עומדת לפתוח כאן מרכז פיתוח ענק.
"כן, אבל זה לא שלנו. מה שקובע זה איפה ההנהלה יושבת, ומי מחליט את ההחלטות. אם היא יושבת בישראל ומחליטה את ההחלטות בישראל - זו חברה ישראלית. אם ההנהלה יושבת בארה"ב, ויש לה שלוחה נכבדה ככל שתהיה בישראל - זו חברה אמריקאית.

"אם מה שאנחנו עושים זה לספק כוח אדם איכותי לחברות שאת הרווח הגדול שלהן עושות בחו"ל, זה לא דומה למצב שבו יש לך מפעל בבעלות יזמים מקומיים, שמשלם פה מסים וגם מעניק לך עוצמה טכנולוגית של ממש. אני מסתכל על הדברים מפרספקטיבת האוכלוסייה, לא ההייטק. כל הזמן אומרים שישראל משקיעה המון במו"פ. זה לא נכון. מי שמשקיעות במו"פ הן החברות הרב לאומיות".

מחפשים כישרון, לא מחיר

כשדיברתי עם מנכ"ל של חברת שבבים מטייוואן, שביקר בישראל, הוא אמר: "עזוב, תתמקדו במה שאתם טובים בו".
"אנחנו צריכים לעשות את מה שאנחנו טובים בו, אבל שיהיה שלנו. להקים שורה של חברות ומפעלים טכנולוגיים בבעלות ישראלית עם מחזור של 200-400 מיליון דולר בשנה, ולשמור עליהם פה".

לבנות תעשייה ישראלית זה לא מעכשיו לעכשיו. לא עדיף להתחיל ממיסוי הוגן יותר?
"אי אפשר שחברה גדולה תעבוד במדינה, ולא תשלם בה מס. כעיקרון. ההתחכמויות של מיסוי בינלאומי, שאתה מחליק בין מומחי ויועצי מס עד למצב שאתה לא משלם מס, זה לא נכון".

אתה מכיר את הטענה השחוקה שאם תמסה, הן לא יבואו. או יעזבו.
"מכיר, וזה לא נכון. אבל בגלל שבישראל אין חשיבה מערכתית, כל פעם צץ מישהו עם רעיונות. גרמניה היא מעצמה טכנולוגית לפחות כמו ישראל. הם יותר איטיים מאיתנו, כי הם עושים דברים יותר ביסודיות. אז לא גובים שם מס מתאגידי ענק? החברות הללו הולכות למקומות שיש בהם כשרון, לא מחיר זול. להגיד שחברות לא יבואו לפה בגלל שישלמו לעובדים יותר, זו אגדה אורבנית. זה לא אומר, אגב, שלא צריך לתת בכלל הטבות מיסוי".

עד כמה ראש הממשלה דואג לנושאים האלה?
"האמת, התרגלנו כבר לעבוד בלי הממשלה. הצלחתי לשכנע את תעשיית ההייטק שיש לנו אחריות שגולשת מעבר לבעלי המניות ולעובדים שלנו"".

חזרת עכשיו מביקור באיחוד האמירויות. צפוי לנו גל השקעות משם?
"יעברו עוד כמה שנים עד שנייצר אופרציה אמיתית, בדברים שנצטרך להבין יותר טוב את הדרישות שיש להם. בנוסף, עם כל השמחה, האנגלים, הצרפתים ואמריקאים כבר נמצאים שם. לכן, צריך לבדוק היכן הפערים שצריך למלא, כי החשיבה שהאמירויות ישקיעו סכומים גדולים בסטארט-אפים ישראלים מחטיאה את המטרה".

ד"ר צבי מרום

הקים ב-1992 את BATM ● חברה מתמחה בפיתוח וייצור מערכות תקשורת ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה רפואית ● היה במשך 6 שנים יו"ר איגוד ההייטק ● מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו ● קיבל את הדוקטורט שלו ברפואת שיניים אך מעולם לא עסק במקצוע ● העסיק את בנימין נתניהו לזמן קצר לאחר בחירות 1999

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"