מסמכים בבית משפט. להקל בעומס הכבד על השופטים / צילום: שלומי יוסף
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021, לאחר שנים ארוכות של דחיות ומחלוקות בין משרד המשפטים לבין לשכת עורכי הדין. רק בשבוע שעבר עתרה הלשכה לבג"ץ בבקשה לעגן את הרפורמה בחקיקה ראשית. שלושה שרי משפטים ניסו לקדם את הרפורמה - ציפי לבני הקימה צוות בראשות מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט (בדימוס) משה גל; איילת שקד חתמה על התקנות, אך כניסתן לתוקף נדחתה; ועתה אבי ניסנקורן עומד להוציאן לפועל.
הרפורמה בתקנות פותחת עידן חדש בניהול תיקים אזרחיים, שמטרתו לייעל ולקצר את ההליך המשפטי. אחת מהרעות החולות של מערכת המשפט בישראל היא התמשכות ההליכים בבית המשפט על פני שנים רבות, באופן הפוגע בתחושת הצדק ובאמונה של הציבור כי צדק אכן נעשה. הרפורמה נועדה לייצר משפט יעיל ומהיר יותר ולהפוך את ההליכים לדינמיים.
התמצות הוא מעלה או מגבלה?
אחת התלונות הבולטות בקרב עורכי הדין נגד התקנות היא שהן מגבילות את אורך כתבי הטענות בהליך המשפטי. לדוגמה, כתב תביעה לבית משפט השלום, שהיום יכול להגיע לעשרות ומאות עמודים, יוגבל ל-11 עמודים בלבד, וכתב טענות שמוגש לבית משפט מחוזי יוגבל ל-15 עמודים.
המתנגדים טוענים כי ההגבלה המשמעותית באורך כתבי בית המשפט תפגע בעשיית הצדק וכי לא ניתן יהיה לנמק את מלוא הטענות באופן חופשי. מצד שני, עורכי דין רבים מברכים על ההגבלה שתאלץ את כל המתדיינים לקצר, לתמצת ולזקק את הטיעונים.
עו"ד ליאת עיני-נצר, שותפה בכירה במשרד ב.לוינבוק ושות’ המתמחה בליטיגציה אזרחית מסחרית, תומכת בהגבלת אורך כתבי הטענות. לדבריה, "העומס המוטל היום על השופטים שצריכים לקרוא כתבי טענות ארוכים שלא לצורך, הוא בלתי אפשרי".
לדבריה, "השינוי אינו פוגע בבעלי הדין. להיפך, עורכי דין יצטרכו להתבטא בצורה ישירה ועניינית, בלי ‘לתבל’ את כתבי הטענות בפתגמים שונים וביטויים בארמית". עיני-נצר אומרת ש"הגישה הדוגלת במעבר לניסוח קצר ובהיר של מסמכים משפטיים תופסת תאוצה בכל העולם. כבר היום בתי המשפט מגבילים את היקף הסיכומים. זו כמובן עבודה יותר קשה לכתוב קצר ולעניין".
גם עו"ד ירון קוסטליץ, המתמחה בליטיגציה אזרחית ומסחרית, רואה יתרון בכתיבה התמציתית: "אני אוהב לכתוב קצר ולעניין ולכן זה משמח שהמסמכים שהמשרד יכתוב ויקבל יהיו קצרים יותר. ידועה האמרה המפורסמת של השופט אהרן ברק: ‘צר לי על אורך היתר של פסק הדין, אך לא עמד לרשותי זמן מספיק לכתוב פסק דין קצר יותר’".
שינויים בקצב העבודה ובהרגלים
קוסטליץ מדגיש כי "סד הזמנים מחייב לבצע הכנות מבעוד מועד ומכניס את כל העוסקים במלאכה ללחץ זמנים". השינויים יחייבו את עורכי הדין לשינוי בהרגלי העבודה ובקצב שלה, ואת חלקם אולי גם לעבוד קשה יותר ממה שהם רגילים. הדרך של הרפורמה לקיצור ההליכים כרוכה במיקוד הטיעונים המשפטיים, הכנת התיק לקראת הדיון הראשון והפחתת הגשת בקשות מיותרות לבית המשפט.
עיני-נצר אומרת שאחת מהמטרות היא "להביא לכך שהצדדים יגיעו למשפט ברמת מוכנות גבוהה. זה בהחלט דורש עבודה רבה יותר של עורכי הדין, בשונה ממה שנהוג כיום בהרבה מקרים, שקודם מגישים תביעה או כתב הגנה ורק אחר כך לומדים את התיק תוך כדי תנועה".
לדברי עו"ד ערן יעקובוביץ, מומחה לדיני נזיקין וביטוח, "הרפורמה נועדה להקל על השופטים שעובדים תחת עומס בלתי נסבל. כעת עורכי הדין יעבדו יותר קשה באופן שיכביד עליהם מאוד. נדרש להכין את התיק הרבה יותר מוקדם".
עו"ד יורי נחושתן המתמחה בליטיגציה מסחרית אומר כי "נגמרו הימים שלא עושים כלום עד הקדם משפט ושעו"ד יכול להיות פסיבי בתיק. עכשיו תהיה חובה לקיים ישיבה מקדמית בין עורכי הדין ולדווח על ההידברות. מדובר בשינוי דרמטי".
לדבריו, "התקנות יביאו לשינוי תפיסה שיחייב מעורבות פעילה יותר של עורכי הדין בתחילת הליך, תכנון מוקדם, ומיומנות מקצועית גבוהה יותר. זה גם חלק ממקור ההתנגדות של עורכי הדין. יהיה יותר קשה לנהל תיק אזרחי. נגמרו הימים שעורכי דין מגיע לא מוכנים לדיון ולחלקם קשה לקבל את השינוי. יכול להיות שהרפורמה תעשה סינון של רמה מקצועית כי יהיו עורכי דין שיהיה להם קשה להתמודד".
שינוי בזמני ההוצאות, ואולי גידול בעלויות
קיצור ההליכים המשפטיים עשוי להשפיע על העלות לציבור. צפויים פחות דיונים וקיצור משך הזמן עד לסיום ההליך. מצב זה עשוי להשפיע על המשרדים הגובים שכר-טרחה לפי שעות ולפי דיונים. יחד עם זאת אופי העבודה ישתנה ויתפרס על זמנים קצרים יותר.
השינויים גם יביאו לכך שמשרדים יצטרכו להשקיע משאבים גדולים יותר בתחילת ההליך ולהכין את התיק בזריזות מרגע שהוא מוגש לבית המשפט. לא כל המשרדים יוכלו לעמוד בעומס ובזמנים. עשויה להיות לכך השפעה על מספר התיקים שניתן יהיה לטפל בהם במקביל, בייחוד במשרדים קטנים.
"זה לא משורשר ישירות לשכר-טרחה" אומר נחושתן, אך לדבריו, "יכול להיות שעורכי דין שעובדים על שכר לפי אחוזים יצטרכו לעבוד יותר זמן על תיק וזה יהיה פחות רווחי. עורכי הדין יצטרכו לעבוד יותר קשה ולהתאמץ. התעריפים של שכר-הטרחה עשויים לעלות כי נדרש יותר מעורכי הדין". מנגד, עיני-נצר אומרת שהתקנות החדשות לא יגרמו לייקור ההליכים: "בדיוק כמו היום, זה תלוי תיק ונסיבות".
אחת הטענות של לשכת עורכי הדין היא כי השינויים יובליו לשתי תופעות אותן היא מכנה "חמורות ביותר": "האחת, צמצום רב במספר הפשרות, שכן העלויות העיקריות כבר הוצאו בתחילת ההליך ואין ‘תמריץ’ לפשרה. השנייה, ההליכים המשפטיים עבור תיקים ‘קטנים’ יותר יהפכו להיות לא כלכליים עבור עורכי הדין, אשר יוותרו על הייצוג המשפטי, ועקב כך תיפגע זכותם של אזרחים רבים לייצוג".
לדברי יעקובוביץ, בעולם הנזיקין והביטוח מספר הדיונים לא משפיע על שכר-הטרחה. "השינוי ישפיע כי אנחנו נצטרך לעבוד יותר קשה. בעולם הרשלנות והנזיקין לא עובדים לפי דיונים ולא לפי שעה. עובדים לפי אחוזים ממה שנפסק לתובע. ככל שהתיק ייגמר מהר יותר אז מקבלים את הכסף מהר יותר".
מה שברור הוא שבתחילת ההליך המשפטי יצטרכו בעלי הדין להוציא יותר כסף, בהשוואה למצב כיום. לדברי קוסטליץ, "המסקנה המתחייבת מהתקנות החדשות היא שמרכז הכובד של ההוצאות שמוציא הלקוח - יעבור לתחילת ההליך". לדברי יעקובוביץ, "הנפגעים בתחום הנזיקין ייאלצו לשלם הוצאות משפט בתחילת ההליך, למשל חוות-דעת רפואיות, חוקרים, עריכת תמלילים. הוצאות שלעתים ניתן להימנע מהוצאתן. קודם לא הייתה סיבה להוציא את ההוצאות בהתחלה כי תוך כדי היו מייצרים את התיק".
עיקרי התקנות החדשות
■ 532 תקנות צומצמו ל-180 תקנות
■ הגבלת כתבי הטענות: לבית משפט השלום - 11 עמודים; למחוזי - 15 עמודים, ובתביעות מעל 2.5 מיליון שקל - 30 עמודים
■ חיוב הצדדים להיפגש לפני קדם המשפט בניסיון להגיע להסכמות
■ מתן כוח לשופטים לדחות תביעות במקרים המוצדקים ללא דיון או להחליט על קיום קדם משפט בווידאו או בשיחת ועידה
■ מעבר להצגת טיעונים בעל פה
■ המזכיר המשפטי - תפקיד חדש שיערוך סינון ראשוני למסמכים ויוודא שהם עומדים בתקנות
■ הטלת הוצאות בשל הגשת בקשות, למעט טעמים מיוחדים