מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: יונתן בלום, גלובס
שנת 2020 החלה בנימה כלכלית לא אופטימית, בלשון המעטה, עם גירעון שעמד על 3.7% מהתוצר ומאות מיליוני שקלים שנגרעו מהאוצר בעקבות סבבי הבחירות הבלתי נגמרים. הממשלה הייתה שמחה לחזור היום לנקודת הפתיחה הכלכלית הגרועה הזאת. הנתונים שמאפיינים את סיום 2020 לא פחות מקטסטרופליים. הגירעון במשק ממשיך להחריף על רקע משבר הקורונה, ועל-פי נתוני האוצר השנה תסתיים עם גירעון של כ-14%. האוצר יצטרך למצוא "יש מאין" עשרות מיליארדי שקלים שחסרים למדינה, וכל זה בלב ליבו של משבר עמוק במשק. ואם לדייק, רשות המסים, שאחראית בגדול על מילוי קופת המדינה, תצטרך למצוא דרכים יצירתיות כדי לבצע את התפקיד שלה.
הבעיה המרכזית שהרשות מתמודדת איתה בשנים האחרונות היא שכדי לקדם תוכניות גדולות, רפורמות בתחום המס, צריך ממשלה מתפקדת. הקיפאון הפוליטי והחקיקתי שאפיינו את השנים האחרונות הפכו את תפקידה של רשות המסים למאתגר הרבה יותר. רוב יוזמות החקיקה שלהם נתקעו כי אין מי שיקדם חקיקה. לכך, תוסיפו את התפקיד החדש של הרשות, כמי שאחראית על חלוקת המענקים למגזר העסקי ומקדישה את מרבית משאביה לכך, ואמורה לסייע למשק להתאושש מהמשבר הכלכלי שפוקד אותו - והבעיה מחריפה.
אז איך ממלאים את הקופה הציבורית בלי לפגוע בציבור המוכה מגפה? מעלים מהאוב את נוהל "גילוי מרצון", מנסים לעודד את שוק הנדל"ן, מנסים ללכוד ברשת חברות רב לאומיות ואולי גם קצת יותר את המטבעות המבוזרים.
מומחי המס סיכמו עבור "גלובס" את שינויי החקיקה והוראות השעה שאפיינו את שנת 2020 (באופן לא מפתיע אין הרבה כאלה, ובוודאי לא כאלה שמנותקים מהקורונה), וגם את אלה שבדרך.
1. עידוד השקעה בציוד ובהשקעות
לפני כשבועיים פרסמו האוצר ורשות המסים תקנות בהוראת שעה, הקובעות פחת מואץ כפול בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה. בתקנות נקבע, כי נישום שרכש או ירכוש בין 1 בספטמבר 2020 ל-30 ביוני 2021 ציוד המשַמש במישרין בפעילותו, רשאי לבקש פחת מואץ בשיעור כפול משיעור הפחת שלו היה זכאי לפי כל דין.
לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, "מדובר בהזדמנות חשובה לנצל את חלון הזמן עד יוני 2021 לביצוע השקעות וציוד, לשפר את היעילות העסקית ופריון העבודה כחלק מתהליך התייעלות כולל שהוא מחויב המציאות. גם כל מי שיש לו פחת מוטב שיקבל פחת מואץ - כפל פחת, כולל למי שעובד במשמרות, מפעל מאושר וכיוצא באלה".
2. הפחתת מס רכישה למשקיעים בנדל"ן
ביולי השנה, כחלק מהוראות השעה להתמודדות עם נגיף הקורונה, פורסם תיקון לסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין, במסגרתו נקבעה הפחתת מס הרכישה למדרגות מס שיחולו ב-5% במקום ב-8%.
לדברי עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל במחלקת המס במשרד ש. הורוביץ, "בכך הפחית האוצר משמעותית את מס הרכישה לדירות השקעה. מדובר בבשורה שצפויה לעודד השקעות בשוק הנדל"ן, שהוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק".
עם זאת, שטרק סבורה כי זה לא מספיק. "במסגרת תיקון 85 לחוק מיסוי מקרקעין נקבע כי מי שרכש דירת מגורים נוספת וימכור את דירתו הישנה בתוך 24 חודשים, ייחשב למי שרכש דירת מגורים יחידה. וזאת, הן לעניין מס רכישה והן לעניין הפטור ממס שבח".
לדבריה, "במסגרת הוראת השעה מיולי צומצמה התקופה האמורה ל-18 חודשים בלבד, אך ניתנה אורכה של שבעה חודשים נוספים למי שתקופת ה-18 חודשים מסתיימת לו בין מרץ 2020 ל-2 באוקטובר 2020. מי שתקופת ה-18 חודשים הסתיימה לגביו באוקטובר ואילך, לא יוכל ליהנות מאותה אורכה של שבעה חודשים. וזו תוצאה בלתי הגיונית ובלתי צודקת בעליל. זוג צעיר משפרי דיור, שקנה דירה חדשה בינואר 2020, לא ייהנה מהארכה, למרות משבר הקורונה ולמרות הסגר הראשון החמור יותר ולמרות הסגר השני שסופו טרם ידוע".
עוד היא אומרת, "בעיה דומה מתעוררת גם לגבי עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים, הזכאים להקלה במס רכישה לגבי דירת מגורים אם תוך שנתיים מיום רכישת הדירה עלו/שבו לישראל".
3. ההפרדה בין בני זוג בעסק משותף
בינואר 2021 ייכנס לתוקפו תיקון לחוק ,שקובע כי ההכנסות בין בני זוג בעסק משותף יחולקו שווה בשווה כברירת מחדל לעניין החיוב בדמי ביטוח לאומי. לדברי עו"ד ירון אלי, "מדובר על תיקון של עיוות היסטורי, לפיו יש לשייך את רוב ההכנסות (בעסק משותף) כהכנסתו של הגבר בהיותו המפרנס העיקרי (גישה שהולכת ומצטמצמת בעת המודרנית)".
באותה הזדמנות, אומר עו"ד אלי, בוטל גם התנאי שקבע שבמקרה שאחד מבני הזוג עובד בעבודה נוספת - בן הזוג האחר 'יקבל' את רוב ההכנסה בעסק המשותף. "התיקון יעודד בני זוג לעבוד בעבודה נוספת (מלבד העבודה בעסק המשותף), תוך ידיעה שהדבר לא יביא לעליית דמי הביטוח על התא המשפחתי".
4. שובו של הגילוי מרצון
בכנס שנערך בנובמבר חשף רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, כי ברשות שוקלים לחדש את נוהל הגילוי מרצון או לגבש הסדר חדש, שיאפשר למי שרוצה לדווח על הון לא מדווח להכניס אותו למעגל הכספים החשופים בפני הרשויות ולשלם את המס הנדרש.
כפי שנחשף בגלובס, בחודשים האחרונים היו גישושים בין הממשלה, האוצר ורשות המסים על פרטי אותו נוהל, ובין היתר עלו רעיונות שיאפשרו להכניס מזומנים שלא נמצאים בבנקים או במערכת פיננסית מדווחת, אל תוך המערכת. נוהל כזה יכול לסייע להכניס לקופת המדינה עשרות עד מאות מיליוני שקלים.
לדברי עו"ד ירון אלי, ראש מחלקת המיסוי ב-ENF, "להבדיל מהנוהל הקודם, שכוון בעיקר לכספים בחו"ל של ישראלים שלא דווחו, נדמה שהנוהל החדש שמתגבש נועד בעיקרו לעודד ישראלים לחשוף את ההון השחור שנמצא בתוך ישראל. אם אכן יפורסמו, ההוראות החדשות יכולות לסייע למי שצבר הון שחור רב שלא דווח, המעוניין להלבין אותו בצורה חוקית הן מבחינת חוקי המס והן מבחינת חוקי הלבנת הון".
לדברי נוימן, "באמצעות נוהל גילוי מרצון רשות המסים מנסה לתפוס שתי ציפורים במכה - גיוס כספים לקופה המתדלדלת והעברת הון שחור שחלון ההזדמנות להסדירו נסגר. יש להניח כי משקיעים רבים בשוק המטבעות הדיגיטליים ינצלו את הצוהר החדש שעשוי להיפתח, במטרה להסדיר את הרווח שנצמח להם מהשקעותיהם".
5. הורדת תקרת השימוש במזומן
אחד הנושאים שנמצאים בדיונים מזה תקופה ברשות המסים ובאוצר היא השאלה האם ומתי יש להוריד את תקרת איסור השימוש במזומן, שעומדת כיום על 11 אלף שקל בעסקאות בין פרטים ו-50 אלף שקל בעסקאות מסחריות.
לדברי עו"ד אורי גולדמן, המתמחה במיסוי ובעבירות כלכליות, "רשות המסים מתכוונת להביא לאישור הכנסת את הקטנת תקרות המזומן לעוסק ל-6,000 שקל לפרטיים, ומ- 15 אלף שקל לעסקאות אחרות, למעט מכירת רכב יד שנייה מפרטי לפרטי, שיישאר על 50 אלף שקל.
לעמדת גולדמן, מדובר בתיקון שיקשה על המשק. "התקופה האחרונה טרפה את הקלפים. אנשים איבדו את כספם ומקום עיסוקם ונאלצו 'להוציא מהבלטות' את חסכונותיהם במזומן (החוקי). כעת לא זמן טוב להקטין את הסכומים. המזומן בשוק הוא צינור חמצן לכל אותם אנשים שנאלצו להוציא כספי חסכונות בעל כורחם ולאחר שלא קיבלו פתרונות כלכליים מהמדינה, כמו למשל עסקים שלא זכאים למענקים וכדומה".
6. המס על הביטקוין שוב מרים ראש
במהלך 2017-2018 פרסמה רשות המסים חוזרים המקצועיים המסדירים ומבהירים את עמדתה בנוגע לאופן מיסוי פעילות ב"מטבעות דיגיטליים", הביטקוין ודומיו. לעמדת רשות המסים מדובר ב"נכס", ולא מטבע, לעניין חוקי המס. כעת נראה כי הרשות שוב חוזרת אל הזירה הזאת.
לדברי עו"ד נוימן, "הביטקוין שוב מרים ראש והצעת חוק לגבי מיסוי מטבעות דיגיטליים אמורה להסדיר סופית בחקיקה את מיסויו - לפיה הגדרת המונח 'נכס' שבסעיף 88 לפקודת מס הכנסה תתוקן, כך שהיא תכלול גם מטבע דיגיטלי מבוזר, כפי שייקבע על-ידי שר האוצר. וזאת, בהתאם לגישה השלטת כיום לפי חוזרי מס הכנסה, לפיה מכירת מטבע דיגיטלי חייבת במס רווחי הון".
7. חיזוק השקעות בהייטק הישראלי
ושוב אנחנו חוזרים לרונלד עם שלם ולהצהרותיו בכנס בנובמבר- אז הוא סיפר כי רשות המסים מתכוננת גם לשינוי חקיקה משמעותיים בתחום ההייטק, שנועדו לשמור על הקניין הרוחני בישראל. "במסגרת זו, נבחנת האפשרות להעניק הטבות מס נרחבות למי שיבחר להשקיע בחברות ישראליות ו/או בחברות זרות שקניינם נמצא בישראל. ההטבות עשויות להיות באמצעות אפשרות ניכוי ההשקעה, דחיית תשלומי מס על אנשים שייבחרו להזרים את הכספים להייטק בחזרה, וכן והקלות בתחום המימון", אומר עו"ד אלי.
8. רפורמה בנושא תושבות לצורכי מס
בנובמבר אשתקד נחשפה בגלובס רפורמה מהפכנית בתחום המיסוי הבינלאומי, אשר תשפיע על אלפי ישראלים היוצאים לרילוקיישן, ועל משפחות המעדיפות להתפצל ולא להצטרף לבן או בת הזוג היוצאים לתקופה ממושכת בחו"ל. במסגרת הרפורמה רשות המסים מתכוונת להקשיח את עמדותיה בנוגע להגדרת התושבות בישראל לצורכי חיוב במס, תוך קביעת כללים נוקשים ובלתי ניתנים להפרכה. "הרשות מעוניינת להפוך את מבחני הימים של השהייה בישראל למבחנים חלוטים, עליהם לא ניתן יהיה לערער", אומר עו"ד אלי.
תוצאת רפורמה שכזו תהיה צמצום המחלוקות בין רשות המסים לישראלים בנוגע לשאלת המיסוי שלהם בחו"ל, וגם יותר הכנסות למדינה מישראלים שילכדו ברשת הרחבה יותר.
9. מיסוי ישראלי על חברות בינלאומיות
תזכיר חוק שפרסמה רשות המסים טרום משבר הקורונה קובע חובות דיווח ותיעוד מידע בקשר לפעילותן של חברות בינלאומיות, בהתאם לעקרונות תוכנית פעולה 13 (Action-13) שפורסמה על-ידי ה-OECD יחד עם מדינות ה-G-20 בנושא תיעוד ודיווח במחירי העברה (מחיר שנקבע ביחס לעסקאות בינלאומיות המבוצעות בין חברות קשורות). הרשות תנסה לקדם גם את התוכנית הזאת ברגע שיהיה מחוקק.
לדברי עו"ד נוימן, "החוק המוצע מבקש לקדם בשנית את מתווה השינויים בחובות הדיווח והתיעוד של קבוצות רב-לאומיות. בתוך כך, נקבע, כי חברות ישראליות, השייכות לקבוצה רב-לאומית שמחזור עסקאותיה עולה על 3 מיליארד שקלים, תחויבנה לדווח על הפעילות הבינלאומית שלהן גם לרשות המסים בישראל. הדוח יועבר במסגרת חילופי מידע אוטומטיים למדינות אחרות שהן צד להסכם חילופי מידע עליו חתומה ישראל, בהן פועלות ישויות אחרות בקבוצה הרב-לאומית. במקביל תקבל רשות המסים דוח ממדינות אחרות, בהן פועלת חברת-האם בקבוצה הרב-לאומית, במקרים בהם ישויות אחרות בקבוצה פועלות בשטח ישראל".
לדברי עו"ד ירון אלי, "מדובר במיני רפורמה בתחום מחירי העברה, כחלק מהמגמה שהחלה בשנים האחרונות לדרוש מנישומים לשים זרקור על סוגיות מס בעייתיות (לכאורה) ע"י חשיפת נתונים ו/או מסמכים מראש (כמו למשל בנושא ההוראה לדווח לרשות אם בוצע תכנון מס החייב בדיווח), רשויות המס מבקשות להרחיב את המגמה גם על קבוצות רב לאומיות ולחשוף את מבני העסקים ביניהם בתוך הקבוצה".
לדבריו, "שינוי החקיקה המוצע ידרוש מחברות רב-לאומיות רבות להיערך בהתאם, לחשוף נתונים רבים ביחס לפעילויות כלל הקבוצה, ולהכין דוחות מפורטים כבר בשלב הגשת הדו"ח. לא מן הנמנע כי אם התיקון יעבור כלשונו, קבוצות רב לאומיות ייבחנו את צמצום פעילותם בישראל בניסיון למנוע חשיפת נתונים ומסמכים רבים לרשויות המס".
בתוך כך צריך לשים לב גם לכוונה של רשות המסים להרחיב את המיסוי של חברות רב-לאומיות הפועלות ברשת. סביב נושא זה מתנהלים ויכוחים ממושכים בין הרשות לענקיות האינטרנט הגדולות בשנים האחרונות, מאז שהרשות הודיעה על כוונתה למסות אותן על הכנסותיהן בישראל מפעילותן באינטרנט.
10. הגברת המיסוי בכלכלת ה"חלטורה"
תוכנית נוספת שמתגבשת ברשות המסים נוגעת לשווקים ולשירותים האלטרנטיביים שיש כיום והצורך להסדיר את מיסוי 'כלכלת החלטורה'". מדובר באתגר מיסויי הנובע מהתפתחותה של הכלכלה השיתופית והחדשנות הדיגיטלית. במקביל לכלכלה השיתופית התפתחה התופעה המכונה ברשות המסים "כלכלת החלטורות", שכוללת פעילויות בעלות גוון עסקי, שמניבות רווח, אך מבוצעות על-ידי אנשים פרטיים.
מדובר בין היתר בשירותי הסעות למיניהם, כאשר אנשים פרטיים אוספים נוסעים בתשלום "על הדרך"; בשיעורים פרטיים; בהשכרת חניות פרטיות; בהשכרת רכבים פרטיים לפי שעות; במכירות של בגדים, מוצרים ושירותים שונים ברשתות החברתיות ועוד.