תרומה / צילום: Shutterstock
פעם אחר פעם אני נשאלת: "תגידי, זה נכון שאין תרומות השנה בגלל הקורונה?". והתשובה הקצרה היא שזה לא מדויק. משבר הקורונה בהחלט מייצר עבור כולנו סיכונים, חוסר ודאות ותחושת משבר, אך יש בו גם הזדמנויות רבות.
במשבר הזה למדנו שכמו בכלכלה הריאלית, כך גם בתרומות. יש היבטים מסוימים שנמצאים בירידה ואחרים שדווקא זוכים לתנופה. אם בוחנים את השנה האחרונה ביחס לתמיכת אנשים פרטיים וקרנות בארגונים במגזר החברתי בישראל ניתן לראות באופן טבעי למדי שחלה ירידה בהכנסות מתרומות קטנות ממשקי בית ובנתינה הכספית של תאגידים. ירידות הנובעות מחודשים ארוכים של משק סגור.
חל גם שינוי בהיקפי הנתינה של ארגונים המאגדים נתינה של ציבורים כגון חלק מהפדרציות היהודיות, בשל העובדה שהצרכים המקומיים עמם הם נאלצים להתמודד עצומים. כך שהארגונים במגזר החברתי חוו ירידה משמעותית בהכנסותיהם.
עם זאת, ראינו בתקופה הזו מחויבות עצומה של קרנות ותורמים אסטרטגיים, שמלווים את העמותות בהן הם מעורבים לאורך השנים, עורכים שינויים על מנת להקל את יישום התרומה, מקדימים תשלומים על מנת להקל על תזרים המזומנים, ומכניסים את היד עמוק לכיס בכדי לתרום באופן משמעותי יותר מהסכומים שנתרמו בשנת 2019, גם אם הם עדיין נמצאים במצב של חוסר ודאות ביחס להשפעות המשבר בשנים הקרובות.
בסקר שערכנו ב-Jewish Funders Network) JFN) - מצאנו, שרוב החברים בארגון העלו את תרומתם בשנה החולפת ולפחות מחצית מתכוונים להישאר ברמת הנתינה הזו בשנים הקרובות. עוד מצאנו כי התורמים האסטרטגים שבדרך כלל מנתבים את תרומתם לאחר לימוד, חשיבה ומיקוד, הסכימו השנה להרחיב את גבולות הגזרה ולתמוך גם בארגונים שלא היו בבסיס האסטרטגיה שלהם.
מכאן שאחת התובנות המרכזיות היא שבשנות משבר פילנתרופים אסטרטגיים, שנותנים לאורך שנים ובהיקפי נתינה משמעותיים, תוך בחינה ותכנון של נתינתם, מהווים רשת ביטחון אמיתית לארגונים בהם הם מעורבים, רמת המחויבות שלהם גבוהה והם מבינים מתי נדרש להקצות משאבים נוספים תוך שהם מבססים את החלטותיהם על ידע שקיים בשדה והתייעצות עם קולגות ושותפים.
תרומה בצורה מושכלת
אז איפה גלום פוטנציאל הצמיחה בתרומות? בישראל של היום עיקר הפוטנציאל טמון באותם סקטורים שצמחו באופן משמעותי בזכות משבר הקורונה ולפעמים למרות המשבר. הסקטור העיקרי הוא כמובן סקטור ההייטק. עם זאת לא אחת אנו רואים שלמעשה המתעשרים מקטר הצמיחה הישראלי (ולא רק ממנו) מקבלים את ההחלטה על הפיכתם למשקיעים חברתיים או לתורמים הרבה אחרי שעשו את הונם. בבואם לעשות כך הם נתקלים בחקיקה ישראלית שמאפשרת להם לתרום רק עד 30% מהכנסתם החייבת במס, ואז כבר נשאר להם הרבה פחות לתת, כי השנה שבה עשו אקזיט או IPO או רווח גבוה במיוחד, חלפה. ותזמון, כידוע, הוא הכול בחיים.
למקום הזה נכנסים ארגונים כגון קשת (קרן שיתוף תורמים), חברה לתועלת הציבור שהוקמה בשנה האחרונה ושמאפשרת ליחידים, משפחות, חברות או קבוצות לתרום בשנה של הכנסה גבוהה, לקבל את מלוא הזיכוי על תרומתם, ואז לאורך שנים להחליט תוך למידה של השטח והיעזרות בצוות מקצועי לאן הם רוצים לכוון את תרומתם. סכומים שלא נתרמו עדיין מנוהלים בבית השקעות ויכולים לצבור תשואה פטורה ממס כך שחשבון התרומה גדל עם השנים.
אם רוצים להגדיל את אותה רשת ביטחון לארגוני המגזר השלישי, בזמן הנכון, זו הדרך. בצורה מושכלת.
הכותבת היא מנכ"לית קרן שיתוף תורמים (קשת) ו-JFN ישראל