גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המגפה הראתה שהשוק החופשי לא עובד

אחרי החיסון צריך לעבור למדינתיות של מדינת רווחה אמיתית

חלוקת מזון לנזקקים בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס
חלוקת מזון לנזקקים בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

מבחינה רעיונית גרידא, עוררה מגפת הקורונה תשומת לב ציבורית מחודשת בעקרונות השוויון והסולידריות. כמאמר הקלישאה, הנגיף אינו מבחין בין אדם לאדם, ומכאן ההכרה בשוויון בין בני האדם, במובן הגשמי והראשוני ביותר. נוכח העובדה שמדובר במחלה מידבקת, התגבשה גם ההבנה שהדאגה לחולה הכרחית גם למען ההגנה על הבריא; וכך הציתה המגפה גם שיח על סולידריות ועל שיתוף פעולה.

כשעוברים מעולם הרעיונות לעולם הכלכלה הפוליטית, מגלים שמגפת הקורונה הביאה לשינוי דרסטי יותר. היא החזירה את העקרונות ואת דרכי הפעולה של מדינת הרווחה אל קידמת הבמה, גם במדינות - כמו ישראל - שהתרחקו מעקרונות אלה ודבקו באידיאולוגיה ניאו-ליברלית. השוק החופשי התגלה כחסר יכולת מספקת להתמודד עם המשבר, וכל ממשלות העולם פעלו (מי יותר ומי פחות) להגדלת ההוצאה הציבורית - בדרך של תמיכות ומענקים, הלוואות, מתן בטוחות פיננסיות, הרחבת שירותים וכיוצא באלה - למען הגנה על אזרחי ואזרחיות המדינה מפגיעה בריאותית ומקריסה כלכלית. כך גם בישראל.

אכן, גם המשבר, כמו המציאות לפניו, פגעו בקבוצות מסוימות בחברה יותר מאחרות (כך, למשל, נשים נפגעו יותר מגברים), וקווי המדיניות שאומצו בישראל לא תמיד פעלו למניעת פגיעות ייחודיות אלה. אך אין בכך כדי לבטל את התובנה המשמעותית, שממשלת ישראל, לראשונה מזה שנים, "הכניסה את היד לכיס": הגירעון עלה, בתוך פחות משנה, מ-3.7% לכ-11% (ולפי בנק ישראל צפוי לעלות, בתרחיש של שליטה על המחלה, ל-13% ב-2021), וחלק ניכר מעליה זו מיוחס להטבות הממשלתיות שניתנו לעובדים ולבעלי עסקים. במקביל, יחס החוב-תוצר צפוי לעלות בעקבות המשבר בכ-25%.

בחירה בין העלאת מסים או צמצום בשירותים ממשלתיים

עתה, כאשר האוכלוסייה מתחילה להתחסן ואנחנו מעזים לדמיין עולם ללא קורונה, עולה השאלה לגבי המדיניות שתאומץ ביום שאחרי. אף כי ישנם חילוקי דעות ביחס לשיעור הגירעון הרצוי - האם הוא צריך לחזור ולעמוד על זה שהיה ערב המשבר או שיש לשאוף לשיעור גירעון גבוה יותר, אין מחלוקת בדבר הצורך להקטין את הגירעון לאחר שהמגפה תחלוף מחיינו. ו"ביום שאחרי", נראה שיהיה עלינו לבחור בין אותן שתי אפשרויות מוכרות (או תמהיל שלהן): העלאת מסים או צמצום בשירותים ממשלתיים.

יש הטוענים שמשברים יוצרים גם הזדמנויות. מבחינת חסידי מדינת הרווחה, ההזדמנות היא לשכנע בדבר סדר יום חברתי-כלכלי חדש, כזה שאינו חוזר למצב שלפני הקורונה. ישראל היא אחת מהמדינות המפותחות שבהן שיעור האי-שוויון בין אזרחיה הוא מהגבוהים בעולם, כפי שעולה מהדו"חות השנתיים שמפרסם ארגון ה-OECD ביחס למדינות החברות בו. מדו"חות המוסד לביטוח לאומי עולה שמשבר הקורונה, אף לאחר ההטבות, הגדיל את שיעור העוני במדינה. בהעדר דו"חות רשמיים, שכוללים נתונים ביחס לרווחי הון של אזרחי המדינה (לצד הכנסות מתעסוקה), קשה להעריך את התמונה המלאה ביחס לצמצום או להתרחבות הפערים כתוצאה מהמשבר, אבל אין זה מופרך להניח - נוכח מצב שוקי ההון והנדל"ן - שהכנסות הוניות אף העמיקו את הפערים בזמן משבר הקורונה. על כן, חזרה ליעד הגירעון מתקופת טרום הקורונה עלולה לשעתק ואף להעמיק את הפערים הכלכליים החריפים ממילא, עוד מהתקופה שלפני פרוץ המשבר, בין שכבות האוכלוסייה בישראל. כך גם הקטנת הגירעון באמצעות צמצום השירותים החברתיים ופעירת חורים ברשת הביטחון של מדינת הרווחה.

זה הזמן לפעול כנגד תרחיש זה. אם אלה שצדק חברתי חשוב בעיניהם יחרישו כעת, "הטייס האוטומטי" עלול להחזיר אותנו לאותו נתיב, של מדינה ניאו-ליברלית עם פערים כלכליים-חברתיים שהולכים וגדלים. יש לנהל דיון נוקב כבר כעת, לפני שיהיה מאוחר מדי, על יעד הגירעון ועל רמת ההוצאה הציבורית ביום שאחרי חיסון האוכלוסייה. נדרשת הכרעה האם פנינו למיסוי פרוגרסיבי והעלאת הנטל על העשירים ביותר בחברה לצד הרחבת השירותים הממשלתיים לשכבות המוחלשות, או קיצוץ בשירותים ציבוריים, שיגדיל את הפערים ויביא עוד ועוד אזרחים למצבים של עוני או קירבת עוני.

משבר הקורונה לימד אותנו שיש יעדים שהשוק החופשי אינו יכול להשיג ללא התערבות מדינתית. הוא גם שיקף שלא רק שלא היה עודף בישראל, אלא חסר של ממש בתקצוב מערכות ציבוריות (כמו מערכת הבריאות ומערכת החינוך). על אזרחי ואזרחיות המדינה - המעמד הנמוך, מעמד הביניים וחבריהם מהמעמד הגבוה - לדרוש לחשב מסלול מחדש. כי לפני המשבר לא הכל היה טוב. 

הכותב הוא מנכ"ל מרכז אדוה

עוד כתבות

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● נובה, אלביט ונייס בפער ארביטרז' חיובי מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע צנח החודש ביותר מ-16% ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים