בני שטיינמץ / צילום: אביב חופי
המיליארדר הישראלי, בני שטיינמץ, יוצא למלחמה נגד העונש של חמש שנות מאסר שהוטל עליו ברומניה. לפני כשבועיים, שטיינמץ המסובך בחקירות פליליות בארץ, בשווייץ, וברומניה ספג מכה קשה כשבית המשפט העליון ברומניה הפך החלטת זיכוי של הערכאה שמתחתיו והטיל הן על שטיינמץ והן על היועץ האסטרטגי טל זילברשטיין חמש שנות מאסר. זאת, לאחר שהרשיע אותם בפרשת הונאת הקרקעות, הנחשבת לפרשת השחיתות מהגדולות ברומניה.
העונש החמור התקבל על-ידי הנאשמים בתדהמה וגם על-ידי גורמים שונים ברומניה. מאז הרוחות ברומניה סוערות, ציבור עורכי הדין הרומני יצא להפגנות בשל הרשעת עורך הדין הרומני של החברה של שטיינמץ בשותפות בהונאה, וחתם על עצומות נגד פסק הדין. טענות שונות נגד ההחלטה הובילו לכך שבית המשפט העליון הרומני קיים באופן חריג בדיקה פנימית של ההליך. עד היום נשמעות טענות קשות על פגיעה בכללי ההליך ההוגן בערכאת הערעור.
בנוסף, לפי המידע שמתפרסם בגלובס לראשונה ושיפורט בהמשך, שטיינמץ וזילברשטיין יפנו השבוע לבית המשפט העליון ברומניה, בטענה כי יש לפסול את ההליך המשפטי כולו, לאור הפגמים שנפלו בו. גלובס מביא פרטים חדשים מרומניה על הפרשה ועל האפשרויות הקיימות למורשעים לבטל את רוע הגזירה. גלובס חושף כי שטיינמץ שכר לאחרונה את שירותיו של עו"ד צרפתי, מומחה לזכויות אדם, לצורך פנייה לבית הדין האירופי לזכויות אדם. כמו כן חושף גלובס את האפשרות שיוצא צו מעצר בינלאומי נגד שטיינמץ וזילברשטיין.
עניינה של הפרשה - המכונה ברומניה "פרשת חוות בניאסה" - הוא השתלטות לא חוקית של חברת נדל"ן בבעלות איש העסקים הרומני רמוס טרויקה ושותפיו, שטיינמץ וזילברשטיין, על קרקעות באזור בניאסה הסמוך לבירה בוקרשט. טרויקה היה ראש לשכת רה"מ הרומני, וזילברשטיין שימש כיועץ לראשי הממשלה הרומנים.
הקרקעות היו שייכות למשפחת המלוכה הרומנית, לפני שהולאמו על-ידי המשטר הקומוניסטי. חברת הנדל"ן בהובלת טרויקה פעלה מול הרשויות ובתי המשפט על-מנת שהזכויות בקרקעות יועברו לחברה מהנסיך הרומני פול למברינו, נכדו של המלך הרומני קרול השני. על הנסיך פול נגזר במסגרת הפרשה עונש מאסר של שלוש שנים וארבעה חודשים; על טרויקה נגזר העונש החמור ביותר שהוטל בפרשה - שבע שנות מאסר. העיתונאי הרומני, דן אנדרוניק, ששימש יועץ התקשורת של חברת הנדל"ן, נדון למאסר על תנאי ולעבודות שירות לציבור. אנדוניק היה בעברו עורך העיתון "אוונמנטול זיליי", מהעיתונים המוכרים ברומניה.
מי שעוד הורשע בפרשה הוא עורך דינם של שטיינמץ ושותפיו - עו"ד רוברט רושו, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד עורכי הדין הגדול ביותר ברומניה "צוקה זברצה". על רושו נגזרו חמש שנות מאסר. זאת, בטענה כי פעל באופן לא חוקי להשגת הזכויות בקרקעות עבור לקוחותיו, בכך שייצג את החברה בפני הרשויות ובתי המשפט ברומניה ופעל להעברת הזכויות בקרקע. רושו, כמו שטיינמץ וזילברשטיין, זוכה בבית המשפט המחוזי, והורשע בעליון. הוא נלקח מביתו לכלא ביום מתן פסק הדין, שניתן ללא נימוקים.
הפגנה חריגה
בעקבות ההחלטה בעניינו של רושו, החל גל מחאה נרחב ברומניה ומאות עורכי דין רומנים יצאו להפגין בהיכל בית המשפט העליון. טענתם היא כי רושו ביצע את עבודתו הלגיטימית כעו"ד ונשלח בשל כך לכלא. המפגינים נשאו שלטים - "אנחנו עם רוברט" ו"הבטחת החופש לעסוק במקצוע עריכת הדין".
עו"ד פלורנטין צוקה העומד בראש משרד "צוקה זברצה", פנה לכל איגודי עורכי הדין ולמוסדות בינלאומיים, במכתב שבו הוא מפרט את העוול הגדול שנעשה לטענתו לרושו, וקורא לשיתוף פעולה כדי להביא לשחרורו. לטענתו, רושו הורשע בשל ביצוע "פעולות האופייניות לעיסוק בעריכת דין, בגבולות הפעילות הנורמליות שעו"ד עושה".
העיתונאי הרומני אנדרוניק שהורשע בפרשה, מספר לגלובס כי "זו הייתה התגובה חריפה ביותר שראיתי ב-28 השנים שלי כעיתונאי. כל עורכי הדין הבולטים ברומניה יצאו להפגין, הם הפתיעו את החברה הרומנית, ומאות מהם הגיעו למחות בעליון". אנדרוניק מוסיף כי "לשכת עורכי הדין הרומנית הוציאה הודעה רשמית שלפיה רושו רק עשה את עבודתו. עורכי הדין הבינו שלא ניתן לעבור לסדר היום מבלי להילחם על שלטון החוק, למרות שלא מדובר בתיק שלהם".
"ההרכב השחור"
אחת הטענות שנשמעת על-ידי שטיינמץ ונאשמים נוספים היא האופן שבו נבחר הרכב השופטים בערעור, שבגינו גם החליט העליון לקיים בדיקה פנימית. הם טוענים כי הרכב בית המשפט שונה 17 פעמים עד שנקבע סופית, באופן המעורר ספק באשר לעצמאותו ופעולתו.
לדברי עו"ד יובל ששון המייצג את שטיינמץ, "נהוג שמותב בית המשפט נבחר בהגרלה. על-פי המידע בתיק, במקרה זה נעשו לא פחות מ-17 ניסיונות הגרלה עד שנבחר המותב 'הנכון'. במילים אחרות, יש כאן ביטוי ל'קנייה של פורום השופטים' כדי ליצור הרכב שידוע בשיעור הרשעות גבוה מאוד".
גם אנדרוניק אומר לגלובס כי הרכב השופטים בערעור אמור להיקבע באופן רנדומלי אלא שבמקרה הזה הבחירה לא הייתה אקראית, וההרכב שנבחר ידוע כמחובר לשירות המודיעין החשאי המזוהה עם התביעה. עורכי הדין ברומניה מכנים את ההרכב - "ההרכב השחור" בשל ההחלטות המתקבלות על-ידי ההרכב.
לדברי אנדרוניק, ההתנהלות הבעייתית ביותר במשפט הייתה שינוי העבירות בפסק הדין בערעור באופן שלא ניתנה לנאשמים האפשרות להתגונן. לדבריו, הוא זוכה בבית המשפט המחוזי מהעבירה שבה הואשם של "שותפות להשפעה" - אך בערעור הורשע בכלל בעבירה אחרת. "ההתנהלות מנוגדת לחוקה ולבית הדין האירופי לזכויות אדם", אומר אנדרוניק לגלובס. "זו סצנה קפקאית שבסוף המשפט אתה מגלה במה הואשמת מבלי שסיפרו לך. למה השקענו כל כך הרבה זמן ומאמץ להוכיח את חפותנו, אם הרשיעו בעבירה אחרת? כך לא מתקיים משפט הוגן". אנדרוניק מוסיף כי "הטענה למשפט לא הוגן נשמעת על-ידי עיתונאים, עורכי דין ומובילי דעת קהל ברומניה".
גם שטיינמץ וזילברשטיין הורשעו בעבירה חמורה מזו שהואשמו בה. בבית המשפט המחוזי הם זוכו מעבירות של הלבנת הון, השפעה על אינטרסים והתארגנות קבוצתית פלילית; ואילו בעליון הם הורשעו בהתארגנות פלילית קבוצתית בנסיבות מחמירות. לדברי עו"ד ששון, "עד מתן פסק הדין בתיק, הלקוחות לא ידעו איזו עבירה מיוחסת להם. היעדר ההחלטה בעניין זה פגעה בזכותם של הלקוחות, בין היתר, לקבל זמן מספק להכנת הגנתם ולאפשר הליך הוגן". עו"ד ששון מציין כי בשל החמרת העבירה ניתן היה להטיל עליהם עונש מאסר בפועל.
טענה נוספת של הנאשמים היא כי בית המשפט העליון עשה שימוש בראיות לא קבילות. לדברי עו"ד ששון, "בתיק נעשה שימוש בהאזנות סתר בלתי חוקיות שבית המשפט העליון החוקתי של רומניה אסר כל שימוש וביסוס החלטות עליהן".
בדיקה פנימית
גל המחאה נגד פסק הדין המרשיע הוביל את הנהלת בית המשפט העליון לקיים באופן חריג בדיקה פנימית לבחון את האופן בו נבחרו השופטים. אנדרוניק מספר כי "אפילו נשיא רומניה קלאוס יוהאניס ביקש חקירה אמיתית של ההליכים". אלא שלמרות החלטתו החריגה של בית המשפט, אנדרוניק מספר כי בתוך מספר ימים "בית המשפט העליון ערך בדיקה מהירה בעצמו (שזה כשלעצמו בעייתי) והגיע למסקנה שהכול בסדר".
בשלב זה, כשהנימוקים של ההרשעה טרם נמסרו על-ידי בית המשפט, שטיינמץ והמורשעים הנוספים מתקשים להתמודד עם פסק הדין. השבוע, כאמור, יגיש שטיינמץ בקשה לבית המשפט העליון ברומניה לפסילת המשפט כולו. זאת, בטענה לבחירת פאנל השופטים הידוע כמחמיר באופן מכוון, ובטענה כי ראש ההרכב לא הושבעה לבית הדין כנדרש.
פנייה למוסדות בינלאומיים
שטיינמץ החל גם לפעול כדי לפנות לבית הדין האירופי האירופי לזכויות אדם. זאת, בטענה כי הליך הערעור בפרשה נוהל בניגוד לדין ולכללי הצדק למשפט הוגן. לשם כך הוא שכר את עו"ד פרנסואה זימריי, מומחה צרפתי לזכויות אדם, שהיה בעברו פוליטיקאי ודיפלומט צרפתי, ובין השאר כיהן כשגריר צרפת בדנמרק. גם העיתונאי הרומני אנדרוניק שהורשע בפרשה, אומר ל"גלובס" שבכוונתו לפנות לבית הדין, וכך גם מתכוון לעשות משרד עורכי הדין צוקה זברצה, הנלחם עבור זיכויו של עו"ד רושו.
בית הדין האירופי לזכויות אדם הממוקם בשטרסבורג, מוסמך לפסול החלטות המפרות את האמנה האירופית לזכויות אדם, שהתקבלו במדינות שאישררו את האמנה, ביניהן רומניה. לדברי עו"ד זמריי, "כללי המשפט קשורים גם למנטליות של המדינה. לעיתים לוקח דור כדי לקבע נורמות בינלאומיות למשפט הוגן. קיימת ביקורת מצד מוסדות בינלאומיים וארגונים לזכויות אדם בנוגע למערכת המשפט ברומניה, ולמרבה הצער, המקרה הנוכחי הוא דוגמה לבעיות רבות במערכת המשפט הרומני". עוד הוסיף עו"ד זמריי כי הוא "בטוח שההחלטה תבוטל או על-ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם או על-ידי בית המשפט העליון ברומניה בעצמו".
פרשת הקרקעות שבה הורשע שטיינמץ אינה הפעם הראשונה שבה עולות טענות נגד המשפט הרומני ועמידתו בסטנדרטים הבינלאומיים. עורכי דין המכירים את התנהלות מערכת המשפט ברומניה, מספרים כי התופעה של פגיעה בזכויות בסיסיות בניהול משפט לא מפתיעה.
רק במאי השנה ביטל בית הדין האירופי לזכויות אדם החלטה של בית המשפט החוקתי ברומניה. זאת, לאחר שבית המשפט הרומני לא מנע את פיטוריה של ראש הרשות למלחמה בשחיתות לאורה קובסי, הגוף התובע במשפטו של שטיינמץ. בית המשפט החוקתי הרומני קבע כי נשיא רומניה, שסירב לפטר את קובסי בשל התבטאויות שנויות במחלוקת נגד מערכת המשפט הרומנית, יחויב לפטרה. אלא שבית הדין לזכויות אדם ביקר בחריפות את החלטת בית המשפט הרומני. הוא קבע כי פיטוריה של קובסי פגעו בעצמאות מערכת המשפט ברומניה, ובעקבות זאת ההחלטה לפטרה בוטלה.
צו מעצר בינלאומי? ההסגרה עוד רחוקה
הרשויות ברומניה עשויות לבקש להוציא צו מעצר בינלאומי נגד בני שטיינמץ וטל זילברשטיין, השוהים בישראל. זאת, על-מנת לבצע את גזר הדין בעניינם בפרשת הקרקעות. אם יוצא צו מעצר בינלאומי, השניים יהיו בסכנה למעצר, אם ייצאו מישראל. צו מעצר בינלאומי שהוצא בתחילת ההליך, בוטל על-ידי בית המשפט העליון הרומני שקבע שאין די ראיות להוצאתו.
המשפט ברומניה התנהל ללא נוכחות שטיינמץ וזילברשטיין שהעידו ב"וידאו קונפרנס" ושיתפו פעולה לאורך כל ההליך. בשלב זה, כאמור, טרם הוצא צו מעצר בינלאומי נגד השניים. אולם גם אם יוצא בסופו של דבר צו מעצר בינלאומי, הדרך להסגרתם של השניים רחוקה.
צו מעצר המכונה "הודעה אדומה", מאפשר למדינה לבצע מעצר של האזרח שנגדו הוצא הצו, אולם כל מדינה נוהגת באופן שונה. ישראל לא נוהגת לעצור את אזרחיה על בסיס צו מעצר בינלאומי, אלא רק לאחר קבלת בקשה להסגרה ורק אחרי הפעלת שיקול דעת בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק, ביניהם תקנת הציבור.
המשמעות היא שאם רומניה תבקש להסגיר לידיה את שטיינמץ ואת זילברשטיין, בחינת הבקשה בארץ תיעשה בהתאם לערכיה של ישראל, והטענות לגבי אופי ההליך ברומניה יישקלו. שיקול נוסף שיישקל הוא עקרון ההדדיות. זאת, מאחר שרומניה נוהגת להסגיר לישראל, כשזו מבקשת.
הליכים נוספים נגד שטיינמץ: משפט שוחד בשווייץ, חקירה בישראל
בנוסף להליכים המשפטיים ברומניה, נגד בני שטיינמץ מתנהל משפט גם בשווייץ בשל מעורבותו לכאורה בפרשת שחיתות בגינאה. במסגרת פרשה זו מואשם שטיינמץ במתן שוחד לאשת הנשיא המנוח של גינאה, על-מנת שהחברה שלו, BSGR, תקבל זיכיון לכריית עפרות ברזל במדינה.
בארץ מתנהלת חקירה נגד שטיינמץ מאז שנת 2016 בנוגע לשתי פרשות - פרשת השוחד בגינאה וחשד לביצוע עסקה פיקטיבית ברומניה ב-2009. לפי החשד, שטיינמץ רכש קרקע ברומניה ששווייה 3 מיליון אירו תמורת 9 מיליון אירו, על-מנת להשתמש בהפרש כתשלום שוחד לגורמים שונים.
החקירה בישראל מתנהלת כחלק מהמאבק בתופעה של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים לקידום אינטרסים עסקיים. הרשויות בישראל לא ממהרות לקבל החלטה בעניינו של שטיינמץ. זאת על אף שמדובר בעבירות מלפני 11 שנים ותיק המשטרה פתוח מזה ארבע שנים. כמו כן, נגד שטיינמץ מתנהל הליך אזרחי, שבו הוא נדרש לשלם מס בסכום של כ-4 מיליארד שקל.
בין עורכי דינו של שטיינמץ לפרקליטות מתקיימים מגעים למעלה משנה. זאת, בניסיון להגיע להסדר, שבמסגרתו ייסגרו התיק הפלילי והתיק האזרחי בעניינו.
מטעמו של שטיינמץ נמסר: "המשפט שמתנהל בג'נבה והחקירה בישראל אינם אלא ספיח של הפרשה שראשיתה בעובדה שחברת BSGR זכתה כדין בזיכיון לכריית עפרות ברזל בגינאה ששוויו מיליארדי דולרים תוך שהיא עוקפת תאגידי ענק מהגדולים בעולם. למן אותו רגע מתמודדת החברה ומתמודד בני שטיינמץ עם קנוניות חובקות-עולם תוך שהוא נלחם על צדקתו, חפותו והמוניטין העסקי.
"במהלך השנים האחרונות ובעקבות פנייה לבוררות בינלאומית, חזרה בה הממשלה החדשה בגינאה מכל טענותיה, ולאחרונה אף זיכה בית המשפט הגינאי את הנאשמים הגינאים לרבות דמות המפתח בפרשה - מי שתוארה כאשת הנשיא ובעלת השפעה עליו; שטיינמץ אשר רואה בג'ורג' סורוס וארגונו אחראים ישירים להפצת השמועות נגדו אף הגיש תביעה בניו יורק נגד סורוס בגובה 10 מיליארד דולר.
"שטיינמץ יתייצב בפני בית המשפט השווייצרי ויוכיח את חפותו. שטיינמץ שיתף פעולה באופן מלא עם רשויות החקירה בישראל וסבור שהחקירות שנפתחו לפני מספר שנים כלל לא יבשילו לכדי אישום".
*** חזקת החפות: ההליכים הפליליים בעניינו של שטיינמץ עודם מתנהלים בשווייץ. בישראל טרם הסתיימה החקירה בעניינו. הוא מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות בנוגע להליכים אלה.