אריאל הלפרין / צילום: איל יצהר, גלובס
קרן טנא, המתמחה בהשקעות בחברות תעשייה, מזהה פוטנציאל בפעילות יצרנית הדשנים והכימיקלים קבוצת חיפה כימיקלים, ומנהלת מו"מ לרכישת נתח ממניות החברה מידיהם של בעלי השליטה, האחים אדי וג'ולס טראמפ, לפי שווי חברה של יותר מ-1 מיליארד שקל. התמורה מוערכת בכמה מאות מיליוני שקלים.
ככל הידוע, בשלב הנוכחי טנא מבצעת בדיקות היתכנות להוצאת העסקה לפועל, ובוחנת אפשרות לשיתוף פעולה ברכישה המדוברת עם כמה גופים מוסדיים המושקעים בקרן שלה.
במידה שהבדיקות הללו יושלמו כמתוכנן והיא תעניין גם את שותפיה, עסקה פוטנציאלית תוכל להיסגר בין טנא לבין המוכרים עד חודש מרץ באמצעות הקרן האחרונה שגייסה, הגדולה בתולדותיה, לפני כשלוש שנים - טנא 4 בהיקף של כ-410 מיליון דולר.
השקעותיה של קרן טנא, שנוסדה בשנת 2004 ונחשבת לאחת מקרנות הפרייבט אקוויטי הבולטות בישראל, כאמור מתרכזות בחברות תעשייה ויצואניות, אחרי שבתחילת דרכה הדגש שלה היה השקעות בחברות קיבוציות, והיא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-1 מיליארד דולר.
התעניינותה של טנא בחיפה כימיקלים, המראה כי היא ממשיכה להתמקד בתחום התעשייה, מגיעה זמן קצר לאחר שעלה שמה של הקרן בקשר להנפקה אפשרית של חברת התעשייה גדות מסופים לכימיקלים.
טנא ביקשה לבצע את הנפקתה של גדות בבורסה בתל-אביב לפי שווי חברה של כ-350 מיליון דולר (כ-1.2 מיליארד שקל), שווי גבוה פי שלושה לעומת המחיר שבו רכשה הקרן את החברה בשנת 2014 מידי כונסי נכסים.
אולם בשלב הנוכחי נדחתה הנפקתה של גדות כימיקלים, ככל הידוע על רקע פערי תמחור בין השווי לפיו ביקשה טנא לבצע את ההנפקה, לבין השווי שלפיו רצו המוסדיים לקחת חלק במהלך.
זאת בין היתר על רקע שינוי טעמי המשקיעים המוסדיים, שהתעניינותם בחברות טכנולוגיה גברה בצורה ניכרת מאז משבר הקורונה, על רקע העוצמה שהפגינו חברות הענף במהלך המשבר, לעומת תחום התעשייה בו פועלת גדות, כמו גם נשואת העסקה הפוטנציאלית כעת - חיפה כימיקלים.
בין היתר השקיעה טנא בעבר בחברות נטפים, אבן קיסר, SCR, גדות מיכליות, כרומגן ואומן. גם הנפקת מניותיהן של שתי האחרונות בבורסה בת"א עמדו על הפרק בשנים קודמות, אך לא יצאו לפועל.
טנא מחפשת "פוטנציאל פיתוח וצמיחה מחוץ לישראל"
עם גיוס הקרן הרביעית של טנא, הסביר אריאל הלפרין, שותף בקרן והעומד בראשה, כי "אסטרטגיית ההשקעה של טנא תישאר דומה לקרנות הקודמות, כלומר אנחנו מתמקדים בחברות תעשייתיות בוגרות עם פוטנציאל פיתוח וצמיחה מחוץ לישראל - זו נקודה שחשובה לנו".
בהתחבר לכך, קבוצת חיפה כימיקלים עוסקת בייצור דשנים לחקלאות וכימיקלים לתעשייה, וככל הידוע היא מייצאת את מוצריה ליותר מ-100 מדינות.
הקבוצה מייצרת בעיקר חנקת אשלגן ופוספטים שונים לצורך הפקת דשנים מיוחדים לחקלאות, ולצורך הפקת מוצרים המשמשים למגוון יישומים תעשייתיים ולהפעלת תחנות כוח תרמו-סולאריות.
חומרי הגלם המשמשים את החברה בתהליכי הייצור הם אשלג, פוספטים ואמוניה.
חיפה כימיקלים הוקמה בשנת 1966 על-ידי ממשלת ישראל והיא פועלת באמצעות 16 חברות בנות הפרוסות ברחבי העולם. מרכז המחקר, הפיתוח והייצור של הקבוצה ממוקם בישראל.
לפני 6 שנים ביקשו למכור לפי מיליארד דולר
כבר לפני שש שנים, במרץ 2015, נחשפה בגלובס כוונתם של האחים טראמפ למכור את חיפה כימיקלים או חלק ממנה, אז לפי שווי גבוה משמעותית ביחס לעסקה הנוכחית שעל הפרק, אשר נע אז סביב כ-1 מיליארד דולר. במסגרת זו ניהלו האחים מגעים בין היתר עם קבוצת משקיעים מסין, אולם אלו לא ההתקדמו לכדי עסקה.
בעבר אישר ג'ולס טראמפ בראיון למוסף G של גלובס, כי "קיבלנו הצעות לרכישת חיפה כימיקלים, שקלנו את זה ושוחחנו עם אנשים, אבל הרגשנו מספיק בטוחים עם החברה".
האחים טראמפ (אין קשר לדונלד טראמפ) עשו את עיקר הונם בעסקי נדל"ן וקמעונאות באירופה ובארה"ב.
להשקעה בחיפה כימיקלים נכנסו האחים בשנת 2001 באמצעות רכישת אג"ח שהנפיקה החברה האם שלה, ובהמשך המירו את האג"ח למניות החברה. באותה עת חיפה כימיקלים הייתה בבעלות איש העסקים אריה גנגר, הנחשב למקורבו של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון.
כמה שנים לאחר כניסתם של האחים טראמפ להשקעה בחברה, פרץ סכסוך בינם לגנגר, שבשיאו הצליחו לשכנע את בנו של גנגר, שגיא, למכור להם ממניות החברה האם של חיפה כימיקלים - TRI, אותן קיבל מאביו, וכך הפכו לבעלי השליטה בה. כיום מחזיקים האחים טראמפ בכל מניות TRI, המחזיקה בחיפה כימיקלים.