רן טוטנאור / צילום: איל יצהר
רן טוטנאור, ששימש כמנכ"ל ודירקטור בחברה המשפחתית הוותיקה טוטנאור, מהמובילות בתחום ציוד הסטריליזציה למעבדות, הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד חברת הביטוח AIG. טוטנאור טוען כי חברת הביטוח התנערה מלשלם לו נזק כספי בהיקף של 8 מיליון שקל שנגרם כתוצאה מתביעה שהוגשה נגדו על-ידי קרן הפרייבט אקוויטי פורטיסימו, שרכשה את מניות החברה בשנת 2017.
הסכסוך עם חברת הביטוח חושף גם את הסכסוך שנקלעו טטנאור ופורטיסימו והסתיים בהסכם פשרה, במסגרתו שילמה חברת ההחזקות שהחזיקה במניות חברת טוטנאור,14.7 לפורטיסימו.
הסכסוך הכספי החל באוגוסט 2018, אז פנתה פורטיסימו לטוטנאור ולחברת ההחזקות בדרישה לתשלום בסכום של 46 מיליון דולר. משסורבה, הגישה תביעה בסכום של 150 מיליון שקל לבית המשפט נגד טטנאור, חברת ההחזקות, אמו ואחיותיו ששימשו כערבים להתחייבות חברת ההחזקות.
בתביעה טענה פורטיסימו כי טוטנאור, כמנכ"ל וכנושא משרה בחברה, מסר לקרן "מצגים לא שלמים או לא נכונים או לא מדויקים, בין בתרמית ובין ברשלנות, בשורה ארוכה של נושאים, לא מסר מידע אודות שורה של ליקויים שהיו בחברה ולא גילה מידע מהותי הרלוונטי לעסקת מכירת המניות של חברת טוטנאור".
בתביעה נגד חברת הביטוח, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עופר כהן צדוק ואיליה שכטר ממשרד איתן מהולל שדות, טוען טוטנאור כי טיעוני פורטיסימו נגדו התמקדו במעשיו של טוטנאור מתוקף היותו נושא משר בטוטנאור, ואלה מכוסוים בפוליסת ביטוח המנהלים שרכש ב-AIG.
כאמור, התביעה הסתיימה בהסכם פשרה, במסגרתו הוסכם כי הצדדים מוותרים זה לזה על כל טענה או תביעה, וקרן פורטיסימו תחזור בה מכל טענה המייחסת לחברת החזקות או לטטנאור עצמו תרמית, הטעיה או כוונת זדון.
הנזק הנטען כולל הוצאות משפט עד לחתימה על הסכם הפשרה ועלויות ששולמו במסגרת ההסכם.
לטענת טוטנאור, "המבטחת הפרה ברגל גסה את תנאי הפוליסה והתעמרה בתובע, פשוטו כמשמעו. על אף ההוצאות הכבדות שהיו כרוכות בניהול ההליך, ההסכמות עמה והבטחותיה, לא פרעה המבטחת את דרישותיו של התובע, וחמור מכך - גם לא שילמה באופן שוטף תוך כדי ניהול ההליך המשפטי את ההוצאות שהן סבירות לדעתה בנסיבות העניין (ולמעשה לא שילמה במהלך המשפט ולו שקל אחד)".
עוד טען טוטנאור כי "שיעור ההשתתפות של המבטחת בהוצאות ובסכום הפשרה צריך להתחשב גם בתרומתו המכרעת של התובע לניהולו המוצלח של ההליך ובזמן הרב שנדרש ממנו. התובע היה ציר מרכזי בניהול המשפט, ותורמתו להליך הייתה חיונית ומהותית, דבר שהוביל לכך שסכום הפשרה היה נמוך משמעותית ביחס לסכום התביעה (כ-10%)".
עוד טוען טוטנאור כי לצורך ההתמודדות עם טענות פורטיסימו נדרשו עורכי דינו ללמוד ולהעמיק בפעילות של חברת טוטנאור ושל חברות-הבת שלה ברחבי העולם, ללמוד הוראות דין ותקינה מקומית ובינלאומית הרלוונטיות לתחום עיסוקה של החברה ולהיפגש עם שורה ארוכה מאוד של גורמים רלוונטיים.
"היקפה של התביעה ומורכבותה חייבו עבודה של צוות עורכי דין מטעמו של התובע. בטיפול בדרישת השיפוי ובתביעתה של קרן פורטיסימו עד לסיום בפשרה, השקיעו באי-כוח התובע כ-3,700 שעות עבודה", טוען טוטנאור בתביעה, ומציין כי ההוצאות הסתכמו בסכום של 2.2 מיליון שקל.
לטענת טוטנאור, AIG סירבה לשלם בטענה כי החשבונות כוללים שעות עבודה בהיקף החורג מתקרת השעות המוסכמת, וכי היא סירבה לשלם גם חלק מסכום הסכם הפשרה (14.7 מיליון שקל), זאת למרות שהגיע להסכמה עם חברת הביטוח בדבר תשלום עבור 35% מכלל ההוצאות הכרוכות בתביעת פורטיסימו.
בתביעה דורש טוטנאור תשלום בגובה 50% מהוצאות ההגנה (1.14 מיליון שקל) ומעלות הפשרה עם פורטיסימו (7.3 מיליון שקל), ולחילופין, לעניין ההוצאות, 35% מההוצאות, שיעור שהיה מוסכם לטענתו על חברת הביטוח.
בית המשפט קבע את הדיון בתיק ליוני 2021.
מחברת AIG נמסר "כתב התביעה התקבל בחברתנו ובזמן הקרוב יוגש בעניין כתב הגנה".
(56126-12-20)