גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יריב לוין קורא תיגר על הדמוקרטיה הישראלית

במדינה דמוקרטית המחויבת להפרדת רשויות ושלטון החוק, הגורם האחראי על פרשנות החוק במקרים בהם הוא אינו ברור הוא בית המשפט, ולא יו"ר הכנסת ● גם אם יבחר בית המשפט שלא להכריע בשאלה המקדמית בדבר סמכותו לבקר חוקי יסוד, הטענה כי הוא מנוע מלדון בשאלה משוללת כל תוקף

מכתבו האגרסיבי של יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ערב הדיון בבג"ץ על חוק הלאום, זכה לביקורת מוצדקת. אולם מדאיג לא פחות ממה שנראה כניסיון בוטה להתערב בהליך שיפוטי תלוי ועומד - בו הכנסת עצמה הנה צד להליך - היה תוכנו של המכתב. לוין קבע כי עצם הדיון בבית המשפט בחוקיותו של חוק הלאום קורא תיגר על ה דמוקרטיה , לרבות על הפרדת הרשויות ושלטון החוק, וכי החלטה של בית המשפט לפסול את חוק היסוד תהיה נעדרת תוקף. האמת היא שדווקא מכתבו של לוין הוא שקורא תיגר על הדמוקרטיה, ומייצג עמדה נעדרת תוקף חוקי.

השאלה המקדמית אם יש, כעיקרון, מקום לבית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית על חוק הלאום, היא שאלה משפטית סבוכה. להערכתי, קל יהיה הרבה יותר לבית המשפט להכריע בטענות המהותיות נגד החוק עצמו ולקבוע, כי פגיעת החוק בעקרונות היסוד שלנו אינה חמורה עד כדי שהדבר יצדיק את ביטולו. זאת מאחר וניתן למתן את הפגיעה שלו בעקרונות יסוד באמצעים פרשניים ("פרשנות מקיימת"). כך, למשל, מהתבטאויות השופטים בדיון עולה כי הם שוקלים לקבוע כי סעיף 4 בחוק, שקבע כי לשפה הערבית מעמד מיוחד, לא הוביל לביטול מעמדה כשפה רשמית בישראל ולכן איננו מפלה לרעה את דוברי הערבית.

המחלוקת סביב השאלה המקדמית קשה יותר, כי היא מציגה את השאלה העקרונית - האם ישנן מגבלות משפטיות כלשהן על הכנסת בבואה לחוקק חוקי יסוד. בהיעדר חוק יסוד: חקיקה הקובע אם יש או אין מגבלות כאלה, גם שאלה זו, כמו שאלות אחרות שעלו בעבר לגבי המבנה החוקתי של מדינת ישראל, מתגלגלת בהכרח לפתחו של בית המשפט. עליו יהיה להכריע אם ישראל מתייחסת לחוקי היסוד שלה כמו מדינות המתירות ביקורת שיפוטיות על שינויים של החוקה (הודו, סלובקיה) או כמו מדינות האוסרות על כך.

בסופו של דבר, במדינה דמוקרטית המחויבת להפרדת רשויות ושלטון החוק, הגורם האחראי על פרשנות מחייבת של החוק במקרים בהם הוא אינו ברור, הוא בית המשפט ולא יו"ר הכנסת. ייתכן מאוד שבית המשפט יבחר שלא להכריע בשאלה המקדמית בדבר סמכותו לבקר חוקי יסוד (כפי שקרה בפעם קודמת בה נטענה טענה כזו בפני בג"ץ), אך הטענה כי הוא מנוע מלדון בכלל בשאלה, משוללת כל תוקף, ומנוגדת לרעיון הדמוקרטי הבסיסי כי כל רשויות השלטון כפופות לחוק, וכי בית המשפט הוא הפרשן הרשמי של החוק.

למעשה, יש אירוניה מסוימת בכך שהמבקרים הגדולים של "המהפכה החוקתית" שביקרו בעבר את בית המשפט על קביעתו שחוקי יסוד נהנים ממעמד משפטי מיוחד לעומת חוקים רגילים, מבקרים אותו היום על כך שהוא לא נותן לחוקי היסוד מעמד משפטי מיוחד מספיק.

חשוב לומר, המקרה הישראלי מורכב ומצדיק בחינה קפדנית יותר של תיקונים חוקתיים מאשר במקומות אחרים בעולם. בשל אי-השלמת המהלך החוקתי בישראל, ניתן לחוקק או לתקן חוקי יסוד בישראל בקלות בלתי נסבלת, ממש כמו חקיקה רגילה - ברוב זעום, ולעתים בלוחות זמנים קצרים מאוד. מצב דברים זה גורם לכך שקווי הגבול בין חקיקה רגילה לחקיקת יסוד מטושטשים לעתים קרובות. בין היתר, קיים טשטוש של הרעיון כי חוקי יסוד צריכים לשקף קונצנזוס רחב בדבר "כללי המשחק" של ההליך הדמוקרטי, עקרונות היסוד של השיטה הפוליטית וזכויות היסוד של תושבי המדינה, וזאת בניגוד לחוקים רגילים, המשקפים את העדפות הרוב הפוליטי הקיים בכנסת בכל רגע נתון. ככל שחוקי יסוד דומים יותר במאפיינים שלהם לחוקים רגילים, יש מקום לנהוג בהם בחשדנות רבה יותר, וזאת במיוחד כאשר מדובר בחוקים המקדמים בצורה בוטה את האינטרסים של הרוב על חשבון המיעוט, לגביהם מתעורר חשש של "עריצות הרוב".

חוק הלאום, שנמנע במכוון מלעשות שימוש בנוסח הקונצנזואלי של "מדינה יהודית ודמוקרטית" ושהתקבל בכנסת ברוב דחוק, ראוי אם כן לבחינה על בסיס של "כבדהו וחשדהו". אמנם ניתן להניח כי בית המשפט יבחר לכבד את רצון הכנסת ויימנע מלפסול את הוראותיו של חוק הלאום, אך גם יש להניח שהוא יבחן בחשדנות את התאמת החוק לעקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית - לרבות העקרונות המצויים במגילת העצמאות ובחוקי היסוד האחרים - וינסה למתן את המתח בין חוק הלאום לעקרונות היסוד באמצעות "פרשנות מקיימת" של החוק. 

הכותב הוא סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים