גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להזכיר לשופטים בערכאות הדיוניות את הכללים לגבי פסיקת הוצאות משפט

חשוב לדייק את הכללים לגבי פסיקת הוצאות משפט על-מנת ליצור ודאות משפטית. הדבר יוביל לכך שתובעים יחשבו פעמיים לפני שינפחו שלא לצורך את סכום התביעה

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

א' תובע את ב' בבית המשפט ומעמיד את תביעתו על סכום פנומנלי של 10 מיליון שקל. בסופו של ההליך המשפטי ניתן פסק דין על-ידי בית המשפט. ב' מחויב לפצות את א' בסכום של מיליון שקל בלבד (קרי - 10% מסכום התביעה). נקודת המוצא בפרקטיקה של הערכאות הדיוניות היא שבמקרה כזה ב' יחויב גם בהוצאות המשפט של א'.

אולם תוצאה משפטית זו אינה נקייה מספקות ואף שגויה. שהרי עיקר תביעתו של א' נדחה על-ידי בית המשפט. לכן, נקודת המוצא של הדין צריכה להיות אחרת: א' ישלם את הוצאותיו של ב' שהצליח להדוף 90% מסכום התביעה של א', וב' ישלם את הוצאותיו של א' שהצליח לזכות ברכיב קטן של התביעה (10%). בשקלול הנתונים האמורים, נראה כי דווקא א' אמור לשלם הוצאות משפט לב'.

יודגש - הלכה שוויונית זו נקבעה עוד בשנות ה-50 על-ידי בית המשפט העליון: "אשר להוצאות בערעור זה: המערערים ערערו על סכום קרוב ל-25,000 ל"י וזכו בערך ברבע ממנו. המשיבה הצליחה, אפוא, להדוף כשלושה רבעים מהערעור. בהתאם לכך, יש לפסוק לטובת המערערים כ-1/4 מההוצאות שהיו מקבלים אילו הצליחו בערעור כולו או ברובו המכריע לעומת כ-3/4 מההוצאות שהמשיבה הייתה זכאית להן לו נדחה הערעור בשלמותו. לאחר זקיפה הדדית זו, נראה לי שיש לפסוק למשיבה הוצאות כוללות בסך 100 ל"י" (ע"א 164/54 היועץ המשפטי לממשלה נ' לבני , פ"ד ט 1107, 1117 (1955)).

ההיגיון בתוצאה זו הוא ברור ומתבקש. גם פרופ' יואל זוסמן, לשעבר נשיא בית המשפט העליון, הסביר בספרו כי "בעל דין שזכה במקצת תביעתו או ערעורו, ואילו יתרת התביעה או הערעור נדחו, מן הראוי שבית המשפט יקצוב את ההוצאות כך שכל אחד משני בעלי הדין יקבל הוצאות על הסכום בו זכה" ("סדרי הדין האזרחי", עמ' 545).

מאז - הלכה מחייבת זו לא השתנתה, אולם הלכה לחוד ומציאות לחוד. הערכאות הדיוניות שבות ופוסקות הוצאות משפט לטובתם של תובעים גם אם עיקר תביעתם נדחה. זהו מצב אבסורדי ובלתי נסבל.

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין מג'יק נ' פאיירפלאי (רע"א 7650/20), שם נדונה בהרחבה סוגית פסיקת ההוצאות, תוך התייחסות לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות. בית המשפט העליון הבהיר כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית לעניין הוצאות משפט תיעשה במקרים חריגים בלבד, וכי הבסיס לפסיקת הוצאות אינו עונשי או נזיקי, כי אם חיוב מכוח הדין המקנה שיקול-דעת רחב לבית המשפט.

בית המשפט העליון חידד כי " נקודת המוצא היא כי בעל דין שאינו זוכה בהליך יחויב בהוצאותיו הריאליות של הצד שכנגד שזכה" (סעיף 9 לפסק הדין). זו קביעה חשובה ביותר שצריך היה לתת לה דגש מיוחד בפסק הדין, מה שלמרבה הצער לא נעשה. בית המשפט העליון החמיץ הזדמנות להזכיר מושכלות יסוד בכל הקשור לפסיקת הוצאות משפט אשר נשתכחו עם השנים ויצרו עיוות ובלבול מוחלט בקרב ציבור עורכי הדין והשופטים.

בקיצור, כאשר תביעה בבית המשפט מתקבלת בחלקה, הדין הנכון והראוי הוא שכל צד להליך משפטי יישא בהוצאות הצד שכנגד, וזאת בהתאם לחלק בו הצליח הצד שכנגד באותו הליך משפטי. זו אמורה להיות נקודת המוצא.

אכן, פה ושם ניתן לאתר בפינצטה שופטים שמקפידים על יישום הכלל ההוגן האמור, אולם הרוב הגדול של השופטים (ליתר דיוק - כמעט כל השופטים) אינם מיישמים הלכה זו בפסיקותיהם. ייתכן כי הדבר נובע מחוסר מודעות או הבנה בלתי מספקת של התחום.

כך או כך, לדעתי, חשוב לדייק את הכללים לגבי פסיקת הוצאות משפט על-מנת ליצור ודאות משפטית. הדבר בוודאי יוביל לכך שתובעים יחשבו פעמיים לפני שינפחו שלא לצורך את סכום התביעה בכתב התביעה. בסופו של דבר זה יביא לצמצום תופעת תביעות הסרק שמעמידות שוב ושוב את הנתבעים בפני סיכון כלכלי עצום ובלתי מוצדק. מעתה, יידע כל תובע שמגיש תביעה מנופחת לבית המשפט כי אף שהוא עשוי לזכות בחלק קטן מהתביעה שלו, הוא עדיין עלול להיות מחויב בפסק הדין בהוצאות הצד שכנגד שמצליח להדוף את עיקר התביעה. 

הכותב הוא עורך דין העוסק בתחום הליטיגציה ולשעבר מתמחה בבית המשפט העליון

עוד כתבות

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"